פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
10115/03
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקש:
עמנואל מרמור
נ ג ד
המשיבה:
קיבוץ / קבוצת כנרת, אגודה שתופית חקלאית בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בנצרת מיום 10.9.2003 בבש"א 1585/03 שניתנה על ידי כבוד השופט
בנימין ארבל
בשם המבקש: עו"ד יעקב
מוסטל
בשם המשיבה: עו"ד אורי
דוד
החלטה
1.המבקש חפץ להגיש ערעור על פסק-דין של בית משפט השלום. הוא אחר את המועד, ועל כן ביקש הארכת מועד - זאת כחודשיים לאחר שפסק-הדין נשוא הערעור הומצא לו. המבקש טען, כי נבצר ממנו להגיש את הערעור במועד, שכן בא-כוחו סבל ממחלה של אלרגיה אביבית. בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופטת ג' (דה-ליאו) לוי) דחה את הבקשה, בציינו כי לא צורפו אישורים רפואיים כנדרש, וכי מכל מקום, לא היתה כל מניעה להגיש את הבקשה להארכת מועד בטרם חלוף המועד להגשת הערעור. או אז פנה המבקש ב"בקשה מתוקנת להארכת מועד", ולה צירף מסמכים רפואיים בדבר מחלת בא-כוחו, וכן הסביר כי ציפה שבא-כוח המשיבה לא יתנגד לבקשה להארכת מועד.
בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ב' ארבל) קבע כי מבחינה דיונית לא קיים הליך של "בקשה חוזרת", לאחר שהבקשה להארכת מועד נדחתה לגופה, וכי גם לגופו של עניין המסמכים הרפואיים אינם מאשרים כי נבצר מבא-כוח המבקש לעבוד.
2.מכאן בקשת רשות הערעור שבפני. המבקש מדגיש כי בא-כוח המשיבה לא חלק על עצם מחלתו של בא-כוח המבקש, וכי האיחור לא היה רב, ולכן - כך לטענתו - יש להקל עמו ולהתיר לו להגיש את הערעור באיחור. כמו-כן טוען המבקש כי היה מקום לעשות שימוש בסמכות בית המשפט לתקן פגם בהליך, מכוח תקנה 524 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.
ביום 2.12.2003 ביקשתי את תגובת המשיבה לבקשת רשות הערעור. הצדדים הודיעוני על הסדר דיוני, ולפיו תדון בקשת רשות הערעור כערעור; בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש תחשב כסיכומים בערעור; המשיבה תגיש סיכומיה ובית המשפט יכריע בבקשה על בסיס כתבי טענות אלו.
בקשת רשות הערעור תידון כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.
3.דין הערעור להידחות. כאמור, בית המשפט המחוזי דחה בראשונה את הבקשה להארכת מועד, בשל שזו הוגשה חודשיים לאחר מועד קבלת פסק-הדין אצל המערער, לאמור – אף הבקשה להארכת מועד לא הוגשה בתוך המועד שנקצב בדין, וזאת, בלא שניתן לכך כל הסבר. אף לעצם הטענה בדבר מחלת בא-כוח המבקש לא הוגש תיעוד רפואי. המבקש ניסה להשלים את החסר באמצעות הגשת "בקשה מתוקנת", אולם בית המשפט המחוזי קבע כי פרוצדורה זו אינה קיימת, וכי מכל מקום אין התיעוד הרפואי שצורף מספק עילה מספקת להארכת המועד. לכך ניתן להוסיף, כי גם עתה אין הסבר מספיק מדוע לא הוגשה הבקשה להארכת מועד, עצמה, בתוך התקופה שקבועה בדין.
הערעור נדחה אפוא. המבקש יישא בהוצאות המשיב ובשכר-טרחת עורך דינו, בסכום כולל של 5,000 ש"ח.
ניתנה היום, ט"ז באדר תשס"ד
(9.3.2004).
ש ו פ ט