רע"א 10115/17 אבנון יזמות בע"מ נ. נגר יניב

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ה' סילש ) בהפ"ב 65169-03-17 שניתנה ביום 24.12.2017, בגדרה הוחלט כי המבקשת תפקיד בתוך שבעה ימים שתי המחאות חדשות לידי המשיבים הנושאות את התאריך בו הן הונפקו.

רקע והליכים קודמים

2.

המבקשת, אבנון יזמות בע"מ, רכשה מהמשיב 1 (להלן: המשיב ), מניות אשר היו בבעלותו בחברת קומפרטס בע"מ (להלן: המניות ) תמורת 2,660,000 ש"ח. מתוך סכום זה שילמה המבקשת 1,750,000 ש"ח, ויתרת הסכום שולמה בשתי המחאות עתידיות, האחת על סך 750,000 ש"ח והשנייה על סך 166,000 ש"ח (להלן: ההמחאות ). המחאות אלו נמסרו בנאמנות לבא-כוחו של המשיב, הוא המשיב 2 (להלן: המחזיק ), והן טרם נפרעו. לטענת המבקשת, לאחר רכישת המניות התגלה לה בהדרגה כי המשיב רימה אותה והציג לפניה מצגי שווא על מנת לגרום לה לרכוש את המניות. בהמשך לכך, הגישו הצדדים תביעות הדדיות המתנהלות לפני בוררת, כאשר המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי גם בקשה לצו עיקול זמני על ההמחאות, וכן בקשה לצו מניעה זמני שלא לפרוע אותן.

ביום 30.3.2017 ניתן צו עיקול זמני על-ידי בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ה' סילש ), וביום 21.6.2017 נדחתה בקשתו של המשיב לביטול צו העיקול הזמני (כב' השופטת ה' סילש ). לגבי הבקשה לצו מניעה זמני, ביום 3.7.2017 דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ב' טולקובסקי ) את הבקשה וקבע כי צו העיקול הזמני שניתן מייתר את הצורך בצו מניעה.

3.

ביום 5.11.17 הגיש המשיב בקשה שהוגדרה כ"בקשה למתן הוראות ובקשה לחייב את המשיבה לפרוע את ההמחאות נשוא הבקשה". במסגרת בקשה זו הודיע המשיב כי נוכח צו העיקול הקיים על ההמחאות והגדרתו של המשיב כמוטב יחיד בהמחאות אלה, לא ניתן היה לבצע הפקדה של ההמחאות לחשבון הנאמנות. בו ביום נתן בית המשפט המחוזי החלטה בה הורה למבקשת להגיש תשובה לבקשה בתוך 20 ימים. בחלוף 20 הימים ולאחר שלא הוגשה תשובה מטעם המבקשת, הגיש המשיב בקשה למתן החלטה. בתשובה לבקשה זו, הוגשה תשובת המבקשת ובה הודיעה כי המחאה חלופית נשלחה אל המשיב באמצעות הדואר והיא עתידה להגיע בימים הקרובים.

4.

בהמשך לכך, ביום 5.12.2017 הגיש המשיב בקשה נוספת למתן החלטה, ובה עדכן כי ביום 30.11.2017 הוא קיבל הודעה מטעם המבקשת לפיה בטעות נשלחה אליו המחאה על סך של 916 ש"ח בלבד במקום 916,000 ש"ח וכי המחאה על ההפרש נשלחה בדואר רשום. המשיב הוסיף ותיאר בבקשתו כי ביום 4.12.2017 התקבלה הודעה טלפונית מטעם המבקשת, לפיה נפלה טעות נוספת בהמחאה החדשה והיא הופקה עבור מוטב שגוי. המשיב טען כי נכון למועד הגשת הבקשה התקבלה במשרדו של המחזיק המחאה אחת בלבד בסך 915,084 ש"ח אשר רשומה לפקודתו של מוטב שגוי. נוכח האמור, ביקש המשיב כי בית המשפט יורה למבקשת להעביר לאלתר המחאה על מלוא הסכום.

בתשובה לבקשה זו הודתה המבקשת כי חלו טעויות בהפקת ההמחאות, אך עם גילוין נעשו פעולות לתיקונן. המבקשת הוסיפה כי טענות המשיב בדבר היעדר האפשרות להפקיד את ההמחאות לחשבון הנאמנות מתייחסות, הלכה למעשה, רק להמחאה אחת מבין השתיים. לבסוף, טענה המבקשת כי לנוכח סיומה הקרב של שנת המס מתבצעות אצלה "פעולות תזרימיות רבות", ולפיכך ביקשה, לפנים משורת הדין, כי תינתן לה ארכה למסירת המחאה חלופית על סך 750,000 ש"ח עד ליום 31.1.2018.

5.

ביום 24.12.2017 קיבל בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ה' סילש ) את בקשת המשיב והורה למבקשת להפקיד בתוך שבעה ימים שתי המחאות חדשות לידי המשיבים הנושאות את התאריך בו הן הונפקו. בית המשפט המחוזי הבהיר, בבחינת למעלה מן הצורך, כי הוא לא מצא לנכון לקבל את בקשת המבקשת למסירת ההמחאה החלופית עד ליום 31.1.2018.

הבקשה דנן נסבה על החלטתו של בית המשפט המחוזי.

הבקשה דנן

6.

בבקשה נטען כי יש להורות על ביטול החלטתו של בית המשפט המחוזי. לטענת המבקשת שגה בית המשפט המחוזי בכך שקבע כי עליה להנפיק שתי המחאות, חלף המחאה אחת, על אף שאין כל מניעה להפקיד אחת מההמחאות שנמסרו זה מכבר למשיב. עוד טוענת המבקשת כי לא ניתנה החלטה שיפוטית אופרטיבית המורה על פירעון ההמחאות, והיא הנפיקה המחאות חדשות מרצונה הטוב בלבד. בנוסף טענה כי המחזיק הוא שהתעכב בהפקדת ההמחאות ופנה לבית המשפט לשם כך רק ביום 5.11.2017. לבסוף חזרה המבקשת על טענתה לפיה בתקופה הנוכחית, סוף שנת המס, פירעון של סכום כה גבוה עלול לפגוע בה באופן ניכר. המבקשת הדגישה כי היא חברה מבוססת ואין חשש ליכולת הפירעון שלה, ואולם פירעון סכום ההמחאות בתקופה זו יצור "קושי תזרימי", ומשכך יש להורות על הנפקת ההמחאה על סך 750,000 ש"ח לפקודת המחזיק שמועד פירעונה יהיה ביום 31.1.2018.

בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי.

7.

ביום 28.12.2017 הורתי למשיבים להגיש תשובה לבקשה לעיכוב ביצוע, והוריתי על מתן צו ארעי לעיכוב ביצוע ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור עד להחלטה אחרת.

8.

ביום 3.1.2018 הוגשה תשובת המשיבים, ובה נטען כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. לטענת המשיבים, ההחלטה עליה המבקשת משיגה היא למעשה ההחלטה שדחתה את בקשתה למתן צו מניעה מיום 3.7.2017, אשר מועד ההשגה עליה חלף זה מכבר. משכך, נטען כי דין הבקשה להידחות על הסף. לגופם של דברים נטען כי המבקשת פעלה בחוסר תום לב ואין להיענות לבקשתה. כמו כן, המשיבים עומדים על טענתם לפיה לא ניתן להפקיד בחשבון הנאמנות את שתי ההמחאות שנמסרו למחזיק, וזאת בניגוד לטענת המבקשת בעניין זה.

דיון והכרעה

9.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובת המשיבים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

10.

טענותיה העיקריות של המבקשת התמקדו בנזק שעלול להיגרם לה לטענתה אם תחויב למסור את ההמחאות לפירעון מיידי. טענות המבקשת בהקשר זה היו כלליות מאוד ולא עוגנו במסמכים או בכל דרך אחרת. כל שנטען הוא כי לנוכח ההוצאות הרבות המאפיינות את סוף שנת המס, תשלום סכום ההמחאות בשלב זה "יוצר למבקשת קושי תזרימי ועלול לפגוע בה פגיעה קשה". מהאמור לא ניתן להבין מהי הפגיעה הקונקרטית שעלולה להיווצר כתוצאה מפירעון מיידי של ההמחאות, וממילא פגיעה זו לא הוכחה. בנוסף לכך יוער כי המבקשת עצמה טענה בתכתובותיה עם המשיבים מחודש דצמבר 2017 כי בכוונתה להעביר להם המחאה מתוקנת, ולא הזכירה כל צורך בדחיית מועד הפירעון או "קשיים תזרימיים".

11.

כאמור, המבקשת הוסיפה כי טענת המשיבים לפיה יש מניעה בהפקדת ההמחאות בחשבון הנאמנות התייחסה אך לאחת מהן – ההמחאה על סך 750,000 ש"ח – ואילו ביחס להמחאה הנוספת, על סך 166,000 ש"ח, לא נטענה כל טענה. אין בידי לקבל טענה זו. עיון בבקשת המשיב מיום 5.11.2017 מעלה כי המשיבים טענו כי יש מניעה להפקיד את שתי ההמחאות בחשבון הנאמנות – הן את ההמחאה בסך 750,000 ש"ח והן את ההמחאה בסך 166,000 ש"ח.

לנוכח האמור, על המבקשת להמציא בפועל למשיבים שתי המחאות תקינות האחת על סך 750,000 ש"ח והשנייה על סך 166,000 ש"ח, שתיהן לפקודת עו"ד שי דרור בנאמנות יניב נגר , כאשר התאריך הנקוב בהן הוא מועד הנפקתן, וזאת עד ליום 11.1.2018.

משהגעתי לתוצאה זו התייתר הצורך להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע.

סוף דבר: הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בהליך זה בסך של 5,000 ש"ח.