רע"א 10119/09 אימפרית הצעצועים בע"מ נ. דיאמנט צעצועים בע"מ

1.

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופט י' זפט), בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לסעד זמני.

2.

ברקע הסכסוך בין הצדדים עומדות זכויות הקניין הרוחני על משחק ששמו "בקוגן" ( Bakugan ) (להלן – המשחק). לטענת המשיבים, נרשם בארצות הברית פטנט על ההמצאה שביסוד המשחק. כמו כן, נרשמו על המשחק סימני מסחר במקומות רבים בעולם. בגדר הליך זה, איש לא חלק על כך שהמשחק מוגן גם בזכויות יוצרים. מבין זכויות הקניין הרוחני הנזכרות, מתעורר בענייננו ההיבט הנוגע לזכויות היוצרים בלבד. הבעלות בזכויות הקניין הרוחני על המשחק חולקה בין שני גופים: המשיבה 3, Spin Master Ltd. (להלן - Spin Master ) וחברה בשם Sega Toys Ltd. (להלן - Sega ). חלוקת הזכויות היא על בסיס גיאוגרפי. Sega

היא בעלת זכויות הקניין הרוחני במספר

מדינות באסיה ואילו Spin Master אוחזת בזכויות לגבי שאר העולם. בהתאם לחלוקה זו, זכויות היוצרים בישראל ובסין שייכות לחברת

Spin Master ואילו הזכויות בדרום קוריאה הן של חברת Sega . המשיבה 1 היא מפיצה בלעדית של המשחק בישראל מטעם Spin Master . נתון נוסף אותו עלינו לציין הוא, כי Sega העניקה לחברה קוריאנית בשם Sonokong co. Ltd

(להלן - Sonokong ) רישיון לייצר את המשחק בסין ולשווק ולמכור אותו בדרום קוריאה. לטענת המשיבים, המשחק שמוכרת Sonokong שונה במאפיינים מסוימים מזה שמייצרת ומוכרת Spin Master . המבקשת רכשה בדרום קוריאה כמות גדולה של המשחקים שיוצרו על ידי Sonokong . לטענת המשיבים, המשחקים נרכשו מחברה טיוואנית בשם Sky Sunlight Co. Ltd. (להלן - Sky Sunlight ).

3.

ביום 11.10.09 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה למתן סעד זמני. בבקשה התבקש בית המשפט להצהיר, כי המשחקים אותם רכשה המבקשת בדרום קוריאה מותרים בייבוא לישראל מבלי שהדבר ייחשב להפרה של זכויות הקניין הרוחני של Spin Master . עוד ביקשה המבקשת, כי יינתן צו מניעה האוסר על המשיבים לפנות לצדדים שלישיים ולאסור עליהם לרכוש ממנה את המשחקים. ביום 12.11.09 עיכבו רשויות המכס בנמל אשדוד את המשחקים שנרכשו על ידי המבקשת בדרום קוריאה. העיכוב נעשה בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 200א לפקודת המכס. ביום 19.11.09 הגישה Spin Master לבית המשפט המחוזי מרכז תביעה נגד המבקשת (ת"א 23060-11-09). בכתב התביעה נטען, כי ייבוא המוצרים שנרכשו בדרום קוריאה על ידי המבקשת מהווה הפרה של זכויות הקניין הרוחני של Spin Master . יוער, כי לפי סעיף 200א(א)(4) לפקודת המכס, אילולא הייתה מוגשת תביעה נגד המבקשת בזמן שנקצב לשם כך בסעיף, היה פוקע העיכוב. ביום 23.11.09 החליט בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד סגן הנשיא י' זפט) לדחות את הבקשה לסעד זמני שהגישה המבקשת. בית המשפט קבע, כי משעה שהמוצרים עוכבו במכס ונפתח הליך משפטי בהתאם להוראות סעיף 200א לפקודת המכס, אין מקום לקיים את הבירור בהליך משפטי אחר. בשולי הדברים הוסיף בית המשפט, כי ככל שלחברת Sega אין זכויות יוצרים במדינות מסוימות, הרי לכאורה המוצרים שיוצרו על ידה או על ידי מי מטעמה במדינות אלו נחשבים ל"עותק מפר". על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי.

4.

במישור המהותי, מתמקדות טענותיהם של הצדדים בשאלה האם ייבוא המשחקים אותם רכשה המבקשת מהווה הפרה של זכות היוצרים של Spin Master או שמא מדובר בייבוא מקביל, המותר על פי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן - החוק). סעיף 1 לחוק מגדיר "עותק מפר", לגבי עותקים שנוצרו מחוץ לישראל, כך:

"עותק שיובא לישראל

אשר אילו היה נעשה בישראל, היתה עשייתו מהווה הפרה של זכות היוצרים להעתקה כאמור בסעיף 11(1); ואולם עותק שנעשה מחוץ לישראל ברשותו של בעל זכות היוצרים במדינה שבה נעשה, לא ייחשב לעותק מפר".

הסיפא של הקטע המצוטט עוסקת במצב הידוע כ"ייבוא מקביל". השקפתו היסודית של החוק היא כי ייבוא מקביל לגיטימי הוא. דא עקא, לטענת המשיבים המקרה שבפנינו אינו בא בגדר ייבוא מקביל. טענתם המרכזית היא, כי לא התקיים התנאי לפיו נעשו העותקים ברשותו של בעל זכויות היוצרים במדינה שבה נעשו. המשחקים יוצרו בסין, מדינה שבה זכויות הקניין הרוחני שייכות לחברת Spin Master . לטענתם, הייצור לא נעשה ברשותה של Spin Master , ומכאן שאין מדובר בעותק שנעשה " ברשותו של בעל זכות היוצרים במדינה שבה נעשה". עוד טוענים המשיבים, כי על פי הרישיון שניתן לחברת Sonokong היא אינה רשאית למכור את מוצריה מחוץ לגבולות דרום קוריאה. לטענתם, לפי הפסיקה לא ניתן במקרה כזה ליהנות מן ההגנה של ייבוא מקביל. המשיבים מוסיפים וטוענים, כי כאשר ישנם שינויים בין המוצר המקורי לבין המוצר המיובא אין מדובר בייבוא מקביל. המבקשת טוענת, כי די בכך שהמשחקים יוצרו בסין ונמכרו בדרום קוריאה ברשותה של חברת Sega על מנת שלפי החוק הם לא יחשבו "עותק מפר". לטענתם, גם אם במערכת היחסים הפנימית בין Sega לבין Sonokong מכירת המשחקים הייתה הפרת חוזה, אין הדבר גורע מכך שהמוצרים יוצרו ברשותו של בעל הזכויות.

5.

חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, הוא חוק חדש. חלק מהשאלות המתעוררות בגדר הליך זה הינן שאלות תקדימיות שטרם הוכרעו בפסיקה. בעיקר אמורים הדברים בשאלה מתי יש לומר כי ניתנה רשותו של בעל זכות היוצרים במדינה בה נעשו העותקים, כך שעל פי סעיף 1 לחוק לא ייחשב ייבואם הפרה. בין היתר, עולה גם השאלה האם ועד כמה מוסיפות לעמוד בתוקפן הלכות שנקבעו ביחס למצב המשפטי שקדם לחקיקת החוק החדש. עם זאת, סבורני כי אין להכריע בשאלות אלו בגדר ההליך הנוכחי. ייתכן, כי בגדר מלאכת הפרשנות יתברר שיש חשיבות לנתונים עובדתיים מסוימים שאינם נמצאים בפניי. כך, אפשר שיש משמעות לשאלה כיצד בדיוק חולקו זכויות הקניין הרוחני בין Spin Master לבין Sega והאם על פי ההסכם ביניהן מותר ל- Sega לייצר את המשחקים במדינות בהן שייכות הזכויות ל- Spin Master . עוד ייתכן, כי יש חשיבות לשאלה מהו בדיוק היקף הרישיון שניתן לחברת Sonokong

על ידי Sega . ייתכן שתהיה חשיבות לנתונים נוספים. החומר שבפניי אינו כולל את ההסכמים בין הגופים הנזכרים (אלא רק התייחסות עקיפה אליהם במכתבים שנשלחו על ידי גורמים בחברת Sega ובחברת Sonokong ). למען הסר ספק אבהיר, כי איני קובע שלחומר העובדתי שצוין יש אכן חשיבות. בשלב זה, בטרם נחרש שדה הייבוא המקביל על פי החוק החדש כדבעי, קשה להעריך לאלו נתונים תהא חשיבות. בנסיבות אלה, סבורני כי מן הראוי שהמחלוקת תתברר בגדר התביעה שהגישה Spin Master נגד המבקשת בבית המשפט המחוזי מרכז. בגדר הליך זה, ניתן יהיה לקיים בירור עובדתי. מובן, כי באמור אין כדי למנוע מהמבקשת להגיש בקשה לסעד זמני בגדר התיק המתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז. אוסיף, כי איני מביע עמדה בשאלה האם מבחינה עקרונית רשאי יבואן "להקדים תרופה למכה" וליזום הליך הצהרתי לפיו ייבוא של מוצרים מסוימים הינו לגיטימי.

6.

בשולי הדברים אבקש להוסיף הערה. המשיבים הגישו בזמנו לבית המשפט המחוזי מרכז תביעה נגד יבואנים אחרים בגין ייבוא משחקים מאותו סוג שהמבקשת מעוניינת לייבא (ת"א 13552-09-09). ביום 16.9.09 הסתיים ההליך בפשרה. בגדר הפשרה, לה ניתן תוקף של פסק דין, הוסכם כי יוצא צו מניעה קבוע נגד חלק מהנתבעים דשם וכן כי מוצרים מסוימים ייאספו מהחנויות ויושמדו או יישלחו לחו"ל. ככל הנראה, מייחסים המשיבים לפסק הדין שאימץ את הסכם הפשרה חשיבות מופלגת. בתשובה לבקשת רשות הערעור (תשובה שאורכה עולה בהרבה על הסביר), טוענים המשיבים, ושבים וטוענים, כי על פי פסק דינו האמור של בית המשפט המחוזי המוצרים המיובאים הינם עותקים מפרים. המשיבים הגדילו לעשות והכתירו את ההליך אותו יזמה המבקשת בבית המשפט המחוזי בתל אביב כניסיון "לערער" על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (פיסקה 12.16 לתשובה). נדגיש, כי המבקשת לא הייתה צד להליך הנזכר. לא זו אף זו, מדובר בהליך שהסתיים בפשרה. אף אם בית המשפט הביע את דעתו במהלך הדיון באופן הנטען על ידי המשיבים, אין מקום לייחס לכך משמעות כה דרמטית. המבקשת אינה כבולה לתוצאות ההליך בבית המשפט המחוזי מרכז וההסתמכות המופרזת של המשיבים על הליך זה מיותרת ולא מועילה. אוסיף, כי בגדר ההליך שיתקיים בבית המשפט המחוזי מרכז אין לראות בדברים שנכתבו בשולי החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 23.11.09 כמכריעים בשאלה האם המשחקים שייבאה המבקשת הם עותקים מפרים.

התוצאה היא שהבקשה לרשות ערעור נדחית. אין צו להוצאות.