רע"א 10124/17עבדאללה אשקר נ. פאדי סלימאן

1.

בקשת רשות הערעור שבכותרת מופנית כלפי פסק הדין בו דחה בית המשפט המחוזי בנצרת (רת"ק 19266-10-17; השופטת ר' גלפז מוקדי ) את ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בצפת (ת"ק 29170-11-16; הרשם הבכיר מ' חליאלה ) – במסגרתו הוטל על המבקש לפצות את המשיב בסך 9,000 ₪, עבור הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מצביעה לקויה של מעקות.

בית המשפט לתביעות קטנות הטיל על המבקש אחריות לנזק, לאחר שמצא כי העבודות הרלוונטיות אכן בוצעו עבור המשיב – וכי המבקש צבע את המעקות בצבע בלתי מתאים, אף שידע, ולמצער היה עליו לדעת, על חוסר ההתאמה. אשר לשיעור הנזק, נקבע כי משקל ההוכחה שהציג המשיב, בדמות הצעת מחיר לצביעה מחודשת של המעקות, "נמוך". ההצעה לא נחתמה; עורכה – שאף אינו "צבעי של מעקים" – לא העיד בבית המשפט; והמחיר הנקוב בה מופרז בעליל. בנסיבות אלה, ציין הרשם הבכיר, "ניצב בית המשפט בפני שתי ברירות קשות. האחת היא דחייתה של תביעה קטנה מוצדקת עקב אי הוכחת הנזק. השנייה היא פסיקה על דרך האומדן. נראה לי כי ביצוע אומדן הוא האפשרות הפחות גרועה. יחד עם זאת, מאחר שמי שנושא בנטל הוכחת הנזק הוא התובע, יש לבצע את [ה]אומדן על הצד הנמוך". בית המשפט לתביעות קטנות אמד, אפוא, את עלות הצביעה מחדש ב-8,000 ₪, הוסיף וחייב את המבקש בפיצוי בן 1,000 ₪ בגין נזק לא ממוני – והשית עליו גם הוצאות משפט בסך 800 ₪.

בקשת רשות הערעור של המבקש נדחתה, כאמור, על ידי בית המשפט המחוזי, בהעדר עילה להתערבות בממצאי הערכאה הדיונית. בהתייחסו לגובה הנזק, מצא בית המשפט המחוזי כי "אכן בפני בית המשפט קמא לא עמדו ראיות טובות ביחס לכך, אולם פסיקתו נסמכת על הראיות אשר הוגשו בפניו תוך שבית המשפט קמא הבהיר כי כאשר אמד את הפיצוי, הפחית ממנו, לחובת המשיב, אשר הביא ראייה אחת שאינה מספקת".

2.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפנינו, בה שב המבקש ומשיג על ההכרעות בעניינו. לדבריו, המעקות המתקלפים כלל לא הוקמו עבור המשיב, ובכל מקרה לא הוכח כי רשלנותו היא שגרמה לפגם. לצד השגות אלה – שאין מקום להידרש להן, נוכח ממצאי העובדה של בית המשפט לתביעות קטנות – משיג המבקש על פסיקת הפיצוי לפי אומדנה. לדידו, משלא הוכח שיעור הנזק לא היה מנוס מדחיית תביעת המשיב, גם בהנחה שעצם קיומו של נזק אכן הוכח. יצוין כי לבקשת רשות הערעור נלוותה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, אך זו נדחתה משיקולי מאזן הנוחות.

3.

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה. הלכה מושרשת היא כי בית המשפט ייעתר לבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" רק כאשר היא מעוררת שאלה משפטית שחשיבותה העקרונית חורגת מעניינם של בעלי הדין, או מצביעה על עיוות דין חמור. עיון בבקשה מלמד כי היא נושאת אופי פרטני מובהק, ומתמקדת באופן שבו יישמו הערכאות הקודמות את הדין הנוהג בנסיבות ענייננו – אם במישור הטלת האחריות (שם מופנות, כאמור, הטענות כלפי ממצאי עובדה ומהימנות, ואף בשל כך דינן להידחות), ואם במישור הסעד. היא אינה עומדת, אפוא, בתנאי העיקרי למתן רשות ערעור.

4.

עם זאת, דומה כי ראוי לייחד מספר מילים להכרעת הערכאות הקודמות בנוגע לשיעור הנזק. אכן, בית המשפט לתביעות קטנות נועד לפתוח את שערי המשפט בפני "האזרח הקטן" – בין היתר, באמצעות "פישוט הליכי הדיון, תוך הגמשת סדרי הדין ודיני הראיות" (רע"א 1868/16 רז נ' האפרתי , פסקה י (19.6.2016)). ברוח זו, נקבע כי בית המשפט לתביעות קטנות רשאי להסתמך על ראיות שאינן קבילות בערכאות אחרות (סעיף 62 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984), ולקבוע את סדר הבאת הראיות וטענות הצדדים "בדרך שנראית לו" (תקנה 13(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976). ברם, הגמישות בכל הקשור לדיני הראיות וסדרי הדין אינה חודרת לתחומי הדין המהותי, ואינה מאפשרת לבית המשפט לתביעות קטנות לקבל את תביעתו של תובע שלא השכיל להרים את נטל ההוכחה המוטל עליו.

אשר לנטל ההוכחה שמטילים דיני הנזיקין על תובע, נקבע מימים ימימה כי –

"הוכחת הנזק היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לקביעת הפיצוי. כשם שעל הנפגע להוכיח את הנזק שנגרם לו, כן מוטלת עליו החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים, מהם ניתן להסיק את הפיצוי [...] נפגע אינו יוצא ידי חובתו בהוכחת הנזק, אלא עליו להניח אף תשתית עובדתית לקביעת שיעור הפיצוי" (ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ , פ"ד לה(2) 800, 808-809 (1981); להלן: עניין אניסימוב ).

אכן, במצבים שבהם קיים קושי – מובנה או פרטני – בהוכחה מלאה ומדויקת של שיעור הנזק, ניתן יהיה להסתמך על התשתית הראייתית החלקית שהוצגה בפני בית המשפט לצורך עריכת אומדנה ( שם , בעמ' 809; ע"א 3400/03 רובינשטיין נ' עין טל (1983) בע"מ , פ"ד נט(6) 490, 502-504 (2005)). אולם, במצבים שבהם טיבו ואופיו של הנזק מאפשרים להוכיח אותו באמצעות נתונים מדויקים, תובע שלא השכיל להרים את הנטל לא יזכה בפיצוי "על אף תחושת אי הנוחות" שבהותרתו בידיים ריקות (רע"א 3608/17 הנסון (ישראל) בע"מ נ' ספאלדין , פסקה 13 (10.9.2017); עניין

אניסימוב , שם).

5.

הנה כי כן, גם כאשר בית המשפט לתביעות קטנות חש כי דחיית התביעה בשל אי הוכחת שיעור הנזק אינה ראויה, אין בידו להתעלם מן הדין המהותי ולפסוק לתובע שלא השכיל להציג ראיות ממשיות לגבי שיעור הנזק פיצוי על סמך אומדנה (אלא אם הצדדים הסכימו כי הסכסוך ייפתר במתכונת שונה). במצבים כאלה, עשוי בית המשפט "לנצל" את הגמישות בסדרי הדין ודיני הראיות על מנת לאפשר לתובע לתקן את מחדלו, ולהוכיח את הנזק הנטען באמצעות ראיות מתאימות. פתרון זה מצוי בסמכותו, ובמידה רבה אף משרת את תכלית הקמתו: פתיחת שערי בית המשפט בפני האזרח הקטן שאינו בקיא בהוויות המחוקק וההלכה הפסוקה, ואינו מודע, בהכרח, לחובת הוכחת שיעור הנזק. אולם, מכאן ועד חריגה מהוראות הדין המהותי באשר לנטלי ההוכחה – ארוכה הדרך, ובלתי עבירה. עם כל ההבנה, אין להשלים עם גישת בית המשפט המחוזי לפיה דרך ההתמודדות עם מצב בו לא הובאו ראיות מספיקות היא לפסוק פיצוי מופחת. ברוח דומה, נכון לערער על הדרך בה צעד בית המשפט לתביעות קטנות בקבעו כי על בית המשפט לבכר פסיקה על דרך האומדן על פני דחיית התביעה הקטנה, כאשר האיזון בין הדברים יתבטא בעריכת האומדן על הצד הנמוך. נבהיר כי השאיפה להגיע לתוצאה צודקת יותר נשגבת היא, אך יש לממשה אך ורק בכלים משפטיים ראויים, כגון הסכמות בין הצדדים או דחיית הדיון על מנת לאפשר הבאת ראיות מספקות.

6.

הנה כי כן, טענותיו המהותיות של המבקש בכל הקשור לשיעור הנזק אינן נטולות יסוד, והיה על הערכאות הדיוניות לתת עליהן את הדעת. עם זאת, הן אינן מעוררות, כאמור, סוגיות עקרוניות ומתמקדות באופן יישום הדין הכללי במקרה שלפנינו. יתר על כן, בהיעדר עילה להתערבות בקביעתו העובדתית של בית המשפט לתביעות קטנות לפיה המבקש השתמש בצבע בלתי מתאים אף שידע, ולמצער היה עליו לדעת, על חוסר ההתאמה – אין בפסיקת הפיצוי משום "עוול זועק" שנקבע בפסיקה כי ניתן להעניק בגינו רשות ערעור בגלגול שלישי. אדרבה, גם אם ייתכן שהסכום שנפסק חורג במידת מה מן הנזק הממשי, עצם החיוב עולה בקנה אחד עם הממצאים בדבר אחריות המבקש לנזקי המשיב.

7.

בקשת רשות הערעור נדחית, אפוא, ללא צו להוצאות – ועמה גם בקשת המבקש "לעיון חוזר בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין ובקשה לביטול העיקול".