רע"א 10184/02 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ. יאיר לניר

המבקש, בנק המזרחי המאוחד בע"מ (להלן: הבנק) גבה באמצעות לשכת ההוצאה-לפועל שני שטרי חוב שמשכו המשיבים 2-1 (להלן: המשיבים), אשר הוסבו על-ידי המשיבה 3 אליו. זאת, לאחר שההתנגדויות שהגישו המשיבים נדחו, מבלי לבררן לגופן. כך, ההתנגדות לשטר הראשון נדחתה בשל האיחור בהגשתה, ואילו לגבי השטר השני ניתנה רשות ערעור בסכום מוגבל שהותנתה במתן ערבות בנקאית, אשר לא עלה בידי המשיבים להמציאה. משכך, נמשך ביצוע השטר.

תביעה שהגישו המשיבים נגד הבנק בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו להשבת סכומים שנגבו ביתר, כתוצאה מחיוב בריבית חריגה – נדחתה על-הסף. זאת, בנימוק כי ההליכים בלשכת ההוצאה-לפועל הקימו מעשה בית-דין.

ערעור המשיבים לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו התקבל. נפסק, כי משלא נתבררו טענות המשיבים לגופן, לא קם השתק פלוגתא.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור.

בקשה זו יש לדחות. שכן, מושכל ראשון הוא כי הפעלת השתק לטובת הצדדים המתדיינים מבוססת על ההנחה כי צודק למנוע התדיינות באותו עניין, ובכך גם להכביד על המערכת השיפוטית על-ידי ניהולן של התדיינויות חוזרות באותו עניין, ממי שכבר היה לו יומו בבית-המשפט. מנגד, תכלית דיני השתק פלוגתא היא להבטיח כי זכויותיהם של בעלי-הדין לא ייפגעו אם לא ניתנה להם הזדמנות נאותה להישמע.

השאלה אם ניתנה הזדמנות נאותה לבעל-דין הינה שאלה שבעובדה. אכן, הכרעה בפלוגתא מטעמים דיוניים מסוימים, כגון נתבע שלא ניצל את ההזדמנות שהייתה לו בשל כך שלא הופיע לדיון וניתן פסק-דין בהיעדרו, עשויה להקים השתק פלוגתא. אך לא כך הוא בעניינו. למשיבים לא היה יומם בבית-המשפט. כל אשר נקבע בהליכים בלשכת ההוצאה-לפועל הוא כי טענותיהם אינן ראויות, במסגרת אותם הליכים, להתברר לגופן. בנסיבות אלה, לא קם השתק פלוגתא. ראו והשוו ע"א 202/70

אליהו נ' יחזקאלי , פ"ד כה(2) 425, בע' 438-437.

לנוכח עובדות אלה, אין מקום לדיון בערעור בגלגול שלישי.

מעבר לדרוש אוסיף, כי על-פני הדברים, טעמים היפים להתנגדות לשטר אינם זהים לעילה הקמה בגין תשלום יתר עקב ריבית חריגה. ובנסיבות אלה, ספק רב אם הליכים של גביית שטר מקימים השתק פלוגתא כנגד תביעת השבה.

אני דוחה איפוא את הבקשה.

הבנק ישלם למשיבים שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 25,000 ש"ח.