פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
10192/05
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקש:
שמואל מור
נ ג ד
המשיבה:
דנציגר-משק פרחים "דן"
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בת"א-יפו מיום 21.9.05 בבש"א 16462/05 שניתנה על ידי כבוד
השופט ק' ורדי
בשם המבקש: עו"ד א' ננטל
בשם המשיבה: עו"ד ח' זלינגר
החלטה
1.בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו (כבוד השופט ק' ורדי), במסגרתה ניתן צו מניעה האוסר על המבקש או מי מטעמו לגדל, להרבות, להפיץ, לשווק, לייצא, למכור, להעביר, לפרסם או לנצל בכל דרך פרחים, שתילים או כל חומר ריבוי אחר שיש בו כדי להפר את זכויותיה של המשיבה בצמח גיפסנית מזן "דנגיפמיני".
2.המשיבה הינה שותפות רשומה העוסקת בפיתוח, גידול, ושיווק של זנים של צמחי נוי לשוק המקומי ולייצוא. במסגרת זו, פיתחה המשיבה זן גיפסנית בשם "דנגיפמיני" המשווק תחת השם המסחרי " Million Stars ". למשיבה זכות מטפחים רשומה בזן זה בארץ ובמדינות הקהילה האירופית. בנוסף, נרשם על שמה של המשיבה, בארץ ובמדינות הקהילה האירופית, סימן המסחר " Million Stars ". המשיבה טוענת כי זן גיפסנית, המכונה "הילה", שהמבקש פיתח ושיווק מפר את זכויותיה הרשומות ומהווה "זן נגזר בעיקרו" כהגדרתו בסעיף 36(ה) לחוק זכות מטפחים של זני צמחים, תשל"ג-1973 (להלן - חוק זכות מטפחים). טענתה זו מבוססת על בדיקות גנטיות, ציטומטריות, ומורפולוגיות שערכה, במסגרתן הושוו זן " Million Stars " וזן "הילה" ונמצאה, לטענת המשיבה, התאמה גבוהה ביותר בין שני הזנים. על רקע זה, ביקשה המשיבה צו מניעה זמני שימנע את גידולו ושיווקו של זן "הילה". בקשתה של המשיבה נסמכה על שתי חוות דעת מומחים אשר ניתחו את ממצאי הבדיקות שנערכו לשני הזנים. המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי תשובה ועימה שש חוות דעת מומחים מטעמו. לאחר שנחקרו בפניו המומחים מטעם בעלי הדין, ולאחר שבחן את חומר הראיות, בא בית המשפט המחוזי לכלל מסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להיות זן "הילה" זן נגזר בעיקרו מזן " Million Stars ". בית המשפט המחוזי הוסיף כי התנהגותו של המבקש בהליכים שהתנהלו בפניו הייתה נגועה בחוסר תום לב, וכי ההסברים שנתן המבקש לקרבה שבין הזנים סתרו זה את זה. על רקע כל אלה החליט בית המשפט המחוזי להעניק למשיבה את הסעד הזמני שביקשה. על החלטה זו מלין המבקש בפניי.
3.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. החלטתו של בית המשפט המחוזי נסמכה בעיקרה על נימוקים שבעובדה ועל קביעות בדבר מהימנות העדים והראיות שבאו בפניו. בית המשפט המחוזי העדיף את חוות הדעת מטעם מומחי המשיבה על חוות הדעת מטעם מומחי המבקש, ולא מצאתי כל טעם שיצדיק התערבות בקביעותיו ובמסקנותיו. יוער, כי הטרידה אותי טענתו של המבקש, לפיה משמעות החלטת בית משפט קמא היא כי עליו להשמיד את "מלאי" זן "הילה" המצוי בידיו, דבר שיהפוך את ההליך העיקרי לחסר משמעות. מתברר, כי עניין זה הובהר על ידי בית המשפט המחוזי בהחלטתו בבקשה לעיכוב ביצוע שהגיש המבקש ומשכך גם עניין זה אינו מקים עילה למתן רשות ערעור.
4.הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, ומשנתבקשה תגובה קצרה בלבד לגבי נקודה מסוימת, ישלם המבקש למשיבה שכר טרחת עו"ד בסך 7,500 ש"ח.
ניתנה היום, י' בטבת תשס"ו (10.1.06).
ש ו פ
ט