רע"א 10221/17 ח.א כלבו לחקלאי ולגינה (2000) בע"מ נ. אביעד טרבלסי

1.

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט צ' ויצמן ) מיום 29.11.2017 בע"א 6804-06-17, במסגרתו נדחה ערעור המבקשים על פסק דינו החלקי של בית המשפט השלום בכפר סבא (השופט

א' נבו ) מיום 9.4.2017 בת"א 16752-08-16.

2.

המבקשת 1 (להלן: המבקשת ) עוסקת במכירת חומרי עזר למשקים חקלאיים. המבקש 2 (להלן: המבקש ) הוא עורך דינה של המבקשת. המשיב 1 (להלן: המשיב ) רכש מהמבקשת מוצרים שונים ואולם כיוון שנקלע לחובות הוגבל חשבון הבנק שלו, חוללו שיקים שמסר למבקשת וזו החלה לנקוט נגדו בהליכי הוצאה לפועל. המשיבה 2 – אמו של המשיב (להלן: המשיבה ) פנתה אל המבקשת וביקשה להסדיר את חוב בנה, וביום 30.10.2011 נחתם הסכם לסילוק חוב (להלן: ההסכם ) בין המשיבים למבקשת. לפי ההסכם תחת החוב בסך 61,631 ₪, המשיבים ישלמו עשרה תשלומים חודשיים שווים בסך 4,950 ₪ החל מיום 10.11.2011. בסעיף 7 להסכם נכתב כי אם תשלום כלשהו מהתשלומים שבפשרה לא יפרע במלואו במועד המוסכם, מכל סיבה שהיא, תהא המבקשת רשאית לפעול לגביה מידית של מלוא החוב העדכני. המשיבים מסרו למבקשת 10 שיקים שנפרעו כולם במועדם, למעט ההמחאה הראשונה שנפרעה ביום 30.11.2011 – 20 ימים לאחר המועד עליו הוסכם. על אף פירעון החוב, לא נסגר תיק ההוצאה לפועל עד לשנת 2016 עת פנה המשיב למנהל המבקשת וביקש את סגירת התיק. מנהל המבקשת נעתר למבוקש והורה למבקש בתפקידו כעורך דינה של המבקשת לפעול בהתאם, וביום 27.6.2016 בוטלו כל ההליכים בתיק ההוצאה לפועל והוא נסגר.

3.

ביום 7.8.2016 הגיש המשיב תביעה לבית המשפט השלום בכפר סבא בגין נזקים שנגרמו לו, וכן בגין לשון הרע, כתוצאה מנקיטת פעולות גביה על ידי המבקשים למרות פריעת החוב ותוך הפרת ההסכם בין הצדדים. בעקבות זאת, הגיש המבקש תביעה שכנגד בגין לשון הרע שהוציא המשיב כלפיו בכך שטען בעל פה בפני מספר אנשים כי המבקש פעל שלא כדין והפר את ההסכם עמו. כמו כן, המבקשת הגישה תביעה שכנגד בגין יתרת חוב שנותר חייב לה המשיב לאור האיחור בתשלום, וכן הוגשה הודעת צד ג' בתביעת המשיב כנגד המשיבה 2 – אמו של המשיב (להלן: המשיבה ) . המבקשים טענו כי לפי לשון ההסכם, האיחור בפירעון התשלום הראשון מבין עשרת התשלומים מקנה למבקשת את הזכות לדרוש פירעון של מלוא החוב, כ-22 אלף ₪ נוספים. המשיבים עתרו לסילוק התביעות שכנגד וההודעה לצד ג' על הסף.

4.

בפסק דינו החלקי מיום 9.4.2017 , בית משפט השלום בכפר סבא דחה על הסף את הודעת צד ג' כנגד המשיבה ואת התביעות שכנגד, תוך קביעה כי מדובר בתביעות סרק שמהווה ניצול לרעה של ההליך המשפטי, שכן כל מטרתן ליצור משקל נגד לתביעת המשיב ובכך להלך אימים על המשיבים ללא כל בסיס עובדתי או משפטי. נקבע כי מעדותו של המבקש בדיון מיום 1.1.2017, ניתן ללמוד כי הסיבה לאי סגירת תיק ההוצאה לפועל נובעת מטעות של המבקשים אשר לא טרחו לסגור אותו על אף שמלוא החוב כלפיהם נפרע, ולא בשל טענה לחוב נוסף או להפרת ההסכם מצד המשיבים. בית המשפט ציין כי אמנם, התשלום הראשון נפרע רק ביום 30.11.2011, אך לפי כרטסת הנהלת החשבונות של המבקשת ההמחאה נמסרה לה כאשר תאריך פירעונה 10.11.2011. למעשה, טענת המבקשים כי ההסכם עמם הופר הועלתה לראשונה רק במסגרת התביעה שכנגד וההודעה לצד ג' ולא נטענה בזמן אמת. בנוסף דחה בית המשפט על הסף את הטענה ללשון הרע כלפי המבקש, בציינו כי לאור כך שהחוב נפרע במלואו ועל פי ההסכם, ולמרות זאת לא נסגר תיק ההוצאה לפועל, שהרי אף אם אמר המשיב את הדברים המיוחסים לו בכתב התביעה מדובר בהבעת דעה לגיטימית בנוגע לפעולות שבוצעו על ידי המבקש, ומנקודת מבטו הסובייקטיבית של המשיב אלו דברי אמת. אי לכך נקבע כי בנסיבות אלו אין צורך בשמיעת ראיות או עדויות נוספות, והתביעות שכנגד נדחו על הסף. עוד נפסק כי המבקשים ישלמו למשיבים שכר טרחה עו"ד והוצאות משפט.

5.

המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין החלקי לבית המשפט המחוזי, במסגרתו נטען כי שגה בית המשפט בדחותו את התביעות שכנגד והודעת צד ג' על בסיס ממצאים שבעובדה אשר מעצם טיבם טעונים הוכחה ושמיעת ראיות. בית המשפט המחוזי קבע, כאמור בפסק דינו של בית משפט השלום, כי בעניין התביעה שכנגד שהוגשה על ידי המבקשת וכן הודעת צד ג' שהוגשה כנגד המשיבה, מדובר בהליכי סרק שאין בהם ממש והם מהווים שימוש לרעה בהליכי משפט. דבריו של המבקש בדיון בפני בית המשפט קמא מהווים הודאת בעל דין ברורה כי תיק ההוצל"פ לא נסגר על אף פירעון ההמחאות, וזאת מחמת הטעות בלבד. המבקשים לא טענו עד להגשת תביעת המשיב כי ההסכם הופר או כי נותר חוב שיש לשלם על פי ההסכם, ואף סגרו את תיק ההוצאה לפועל שנפתח לאחר שהופקדו ונפרעו כלל ההמחאות. בנסיבות אלו למבקשת לא עומדת כל עילה כנגד המשיבים בכל הקשור להסכם שנחתם ביניהם.

יחד עם זאת, בית המשפט המחוזי מצא כי יש ממש בטענות המבקש באשר לדחיית תביעתו לפיה המשיב פרסם כנגדו לשון הרע על הסף. בית המשפט סבר כי על אף שסיכויי תביעה זו נחזים להיות קלושים, קביעות באשר לסברותיו ואמונותיו הסובייקטיביות של המשיב דרושות ראיה ויש לאפשר למבקש לנסות להוכיח תביעתו. משכך הוחזרה התביעה שכנגד שהגיש המבקש לבית המשפט קמא על מנת שישמע בה הוכחות.

6.

מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפני, במסגרתה טוענים המבקשים כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי פוגע בזכות הגישה לערכאות, ולחלופין כי נגרם למבקשים עיוות דין בדחיית תביעתם על הסף. נטען כי בין התביעה שכנגד שהגישה המבקשת לבין תביעת המשיב המקורית שתתברר בבית המשפט קמא קיים מכנה עובדתי משותף, וכך גם באשר להודעת צד הג' שהגישה המבקשת נגד המשיבה. המבקשים טוענים כי המסקנה המתבקשת מכך היא שאף תביעות המבקשת צריכות להתברר עובדתית. כמו כן, המבקשים טוענים לפערים בין פסק הדין שניתן בבית משפט השלום לבין פסק דין שניתן בערכאת הערעור, ועל סתירות לכאורה בקביעות העובדתיות בפסקי הדין.

7.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

8.

כידוע, רשות ערעור ב" גלגול שלישי " תינתן במשורה ורק אם הבקשה מעלה שאלות עקרוניות כלליות החורגות מעניינם הפרטני של הצדדים או במקרים בהם נדרשת התערבות בית משפט זה לשם מניעת עיוות דין חמור (ר"ע 103/82

חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). אין זה המקרה שלפנינו. עניינם של המבקשים אינו מעלה כל שאלה עקרונית בעלת השלכה כללית, וכל טענותיהם נעוצות בנסיבותיו הפרטניות של המקרה . התביעה שכנגד שהגישה המבקשת, וכן הודעת צד ג' שהוגשה בתביעה המקורית, נדחו מטעמים של חוסר תום לב בהעלאת הטענות ושימוש לרעה בהליכי משפט, וכן לאור כתבי הטענות ועדות בעלי הדין בדיון בפני בית המשפט והתרשמותו מהם. אין נפקות לכך שחלק מהעובדות הרלוונטיות לתביעה שכנגד נוגעות גם לתביעת המשיב, וודאי כי אין הדבר מחייב החזרת תביעת המבקשת לדיון הוכחות. כמו כן, שוני בין ההנמקות המנויות בפסקי הדין בערכאות דלמטה, גם הוא אינו יסוד להתערבות בית משפט זה.

9.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. בנסיבות הענין ולאור הניצול לרעה של הליכי בית המשפט, כקביעת בתי המשפט דלמטה, יישאו המבקשים בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,000 ₪.