רע"א 10225/08 מורדות הים בע"מ נ. אמי עוסמאן

1.

המשיבה הגישה תביעה כספית כנגד המבקשת לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו. המשיבה או מי מטעמה לא התייצבו לדיון הקבוע להבאת ראיות וביקשו את דחיית מועד הדיון. בית המשפט (כב' השופטת שושנה אלמגור) דחה את הבקשה שהוגשה ללא תצהיר ואישור לאימות הנטען בה, ולפיכך אף דחה את התביעה וחייב את המשיבה בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין. המשיבה הגישה בקשה לביטול פסק הדין והצדדים הגיעו להסכמה לפיה פסק הדין יוותר על כנו, אך אם תגיש המשיבה תביעה חדשה כנגד המבקשת עד ליום 15.10.07, ותשלם את ההוצאות שהוטלו עליה, לא תטען המבקשת טענת מעשה בית דין כנגד המשיבה.

2.

תביעתה החדשה של המשיבה הוגשה טרם חלוף המועד שנקבע בין הצדדים, אך רק ביום 29.1.08 נשלחה התביעה למשיבה בצירוף המחאה לתשלום הוצאות המבקשת כפי שהוטלו עליה. המבקשת סירבה לקבל את התשלום וביקשה לסלק את התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין. בית משפט השלום (כב' השופטת רחל עקרובי) דחה את הבקשה וקבע כי בסמכותו להאריך את המועד לתשלום ההוצאות כפי שנקבע על-ידי הצדדים, ולאור אופי התביעה ומהותה יש מקום להאריך מועד זה ולאפשר שמיעת התביעה לגופה. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי (כב' השופטת שרה ברוש) נדחתה. נקבע כי בית משפט השלום עשה שימוש בסמכותו הטבעית להארכת המועד לתשלום ההוצאות בשוקל וכדבעי את השיקולים הנוגעים לעניין, וכי אין מקום להתערבותה של ערכאת הערעור.

3.

בבקשה שבפניי טוענת המבקשת כי מתעוררות שאלות עקרוניות המצדיקות מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", ובהן סוגיית סופיותו של פסק דין, התנאים להפעלת סמכותו הטבעית של בית המשפט בהארכת מועדים, אחריותו של תובע למעשיו ומחדליו בניהול הליך אשר יזם, ועוד.

4.

דין הבקשה להידחות. למרות ניסיונה של המבקשת לשוות לבקשה אופי עקרוני הרי שהחלטותיהן של הערכאות דלמטה הינן החלטות המיישמות הלכות קיימות מימים ימימה, ואין בהן כדי לעורר כל סוגייה המצדיקה דיון במסגרת ערעור ב"גלגול שלישי". סמכותה של הערכאה הדיונית הינה להאריך מועדים ובמקרה זה סבר בית המשפט קמא, באיזון בין כל השיקולים הרלוונטיים, כי יש מקום להארכת המועד על מנת לאפשר לתובענה להישמע לגופה. אכן ראוי כי בעלי דין היוזמים הליך יעמדו במועדים הקבועים בחוק או בהחלטות בית המשפט וכן יכבדו את ההסכמים בין הצדדים. אי עמידה באלו מעניקה לבית המשפט סמכות שבשיקול דעת לדחות את ההליך. עם זאת יכול בית המשפט מטעמים המצדיקים זאת ליתן לבעל הדין הזדמנות נוספת ובמקרה כזה ראוי כי מחדלו של אותו צד יבוא לידי ביטוי בפסיקת ההוצאות בסיומו של ההליך.

הבקשה, אם כן, נדחית. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.