רע"א 10241/09 שלומית פלג נ. קצין התגמולים משרד הבטחון

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בע''א 653/08 (כבוד השופטים ש' שטמר, ב' בר-זיו, ע' זרנקין) מיום 29.11.09, בו התקבל הערעור על פסק דינה של ועדת ערר לפי חוק הנכים, ונקבע שאין קשר בין שירותה הצבאי של המבקשת לבין מחלת הסוכרת בה לקתה.

1.

המבקשת היא ילידת שנת 1983. היא התגייסה לצה''ל עם פרופיל 97, ושירתה בין התאריכים 10.2.02-9.8.03. לאחר גיוסה לצבא נשלחה המבקשת לקורס משקי''ות שנמשך 9 שבועות בבה''ד 11. במהלך הקורס הייתה המבקשת שרויה במתח נפשי רב וסבלה ממחסור בשינה. הלחץ הנפשי אשר בו הייתה שרויה המבקשת התבטא בין היתר בהתפרצויות בכי וקשיי נשימה. קשיי ההתאקלמות של המבקשת למסגרת הצבאית הובילו להעמדתה בפני וועדת הערכה אשר בדקה האם נדרש להדיח את המבקשת מקורס המשקי''ות, אך הוחלט בסופו של דבר להשאיר אותה בקורס. לאחר סיום הקורס הועברה המבקשת למחנה 80, שם התקשתה בביצוע עבודתה, בין היתר מכיוון שלא זכתה לטענתה לעזרה והכוונה. לאחר זמן קצר במחנה 80 החלה המבקשת לסבול מצימאון, הזעה והתקפי חולשה. ביום 11.6.02 אושפזה בבית חולים רמב''ם וביום 13.6.02, בתום הבדיקות, אובחנה אצלה סכרת מסוג 1. הפרופיל של המבקשת הורד ל-21 והיא שוחררה מהצבא. בתאריך 17.6.03 הגישה המבקשת תביעה לקצין התגמולים בטענה כי לקתה בסכרת מסוג 1 עקב שירותה הצבאי. קצין התגמולים דחה את התביעה.

2.

המבקשת הגישה ערר על החלטת קצין התגמולים לוועדת הערר, אשר קיבלה את הערר של המבקשת, וקבעה שיש קשר בין שירותה הצבאי לבין מחלת הסכרת. ועדת הערר התבססה בקביעה זאת בין השאר על עדויות של חיילות ששירתו עם המבקשת, ועל חוות הדעת הרפואית שהוגשה על ידי המבקשת, וזאת בניגוד לחוות הדעת הרפואית שהוגשה על ידי המשיב, ואשר שללה את האפשרות להיווצרות מחלת הסכרת בפרק זמן קצר של שלושה חודשים. ועדת הערר לא שינתה את מסקנתה גם לאחר שקיבלה הוראות מבית המשפט המחוזי להשלים את פסק דינה, בסוגיה העוסקת בשאלה האם מבחינה אובייקטיבית השפיע שירותה של המבקשת על התפרצות מחלת הסכרת.

3.

המשיב ערער על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי. בית המשפט קיבל את הערעור וקבע שאין קשר בין תנאי שירותה של המבקשת בצבא לבין מחלת הסכרת ממנה היא סובלת. בית המשפט קבע שהמבקשת לא הצליחה להוכיח שמבחינה אובייקטיבית יש קשר סיבתי בין תנאי שירותה של המבקשת בצבא לבין מחלת הסכרת כנדרש בפסיקה (דנ''א 5343/00 קצין התמלוגים נ' אביאן , פ''ד נו(5) 732 (2002) (להלן: הלכת אביאן )). בית המשפט קבע שהימצאות בתוך סביבה תחרותית, והחשש מפני כישלון והדחה, אינן בגדר חוויות אשר ייחודיות למציאות הצבאית, והן קורות באופן שגרתי גם בחיים האזרחיים. בנוסף נקבע שהמבקשת לא עברה אירוע חריג וקיצוני כזה אשר הפסיקה הכירה, במקרים מסוימים, בקשר שבינו לבין מחלת הסכרת (ע''א 1208/04 לירז רועי נ' קצין התגמולים (טרם פורסם, 5.5.05)).

מכאן הבקשה שלפני.

4.

המבקשת טוענת כי טעה בית המשפט המחוזי בקבלו את ערעורו של המשיב, תוך שהיא מדגישה מספר טיעונים עיקריים: ראשית, בית המשפט התערב באופן בלתי צודק בממצאים של ועדת הערר. כמו כן, המבקשת טוענת שטעה בית המשפט כאשר קבע שהדחת חייל מקורס צבאי אינה חוויה שמיוחדת למציאות הצבאית. בנוסף המבקשת טוענת שבית המשפט יישם באופן שגוי את הלכת אביאן , והלכות נוספות של בית משפט זה.

5 .

לאחר עיון בבקשה ובתשובה נחה דעתי כי בנסיבות העניין דינה להידחות. כידוע, בקשת רשות ערעור ב''גלגול שלישי'' לא תינתן אלא במקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (רע''א 9168/08 מריו לזניק נ' ענבר ליס בע''מ (לא פורסמה, 3.2.09)). המבקשת לא הצביעה על סוגיה אשר מצדיקה דיון שכזה. הבקשה מעלה שאלות העוסקות ביישומן של הלכות שנקבעו בבית משפט זה על עובדות המקרה הספציפי, ובכך אין כדי להוות סיבה מספקת לקבלת הבקשה (רע''א 2882/05 בנק לאומי לישראל בע''מ נ' בלולו (לא פורסם, 16.1.06)).

6.

אכן, כפי שציינתי בעבר באשר לקביעת קשר סיבתי משפטי, אין לקבוע את קיומו או שלילתו של היסוד האובייקטיבי בהקשר לשירות הצבאי, ויש לערוך ניתוח זהיר לכל מקרה ומקרה

(ראה הלכת אביאן ; רע''א 1318/09 מדינת ישראל נ' פלונית (לא פורסמה, 15.9.2009)). עם זאת, לא מצאתי שיש צורך להידרש בעניין זה לסוגיית הקשר הסיבתי המשפטי ולבחון את ייחודיות הסיטואציה הצבאית בנסיבות העניין, וזאת מאחר שממילא נקבע כממצא עובדתי שלא מתקיים במקרה זה קשר סיבתי עובדתי בהעדר אסכולה רפואית שתתמוך בעמדת המבקשת.

הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.