רע"א 1026/11 יעקב עטיה נ. בורסת היהלומים בע''מ

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. הבקשה הוגשה במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטות א' קובו, מ' רובינשטיין וע' צ'רניאק). בפסק-הדין נדחה ערעורו של המבקש על פסק-דין של בית משפט השלום בתל-אביב (כבוד השופט א' בכר), שדחה את תביעתו לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לו, לדבריו, עקב חקירה שנערכה לו בבורסת היהלומים הישראלית בע"מ (היא המשיבה). מדובר בחקירה פנימית שערכו אנשי המשיבה בשל היעלמות חבילת יהלומים ממשרד שבו שהה קודם לכן המבקש. יצוין כי האבדה נמצאה זמן-מה לאחר החקירה (מונחת מתחת למטאטא במשרד).

בבקשת הפטור טוען המבקש כי הוא זכאי לגמלת נכות מאת המוסד לביטוח לאומי, וכי קצבה זו היא הכנסתו היחידה. המבקש גורס כי אין באפשרותו לגייס כספים לצורך תשלום אגרה והפקדת עירבון, והוא מציין כי במסגרת ההליך בערכאה הקודמת קיבל פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. המשיבה מתנגדת למתן הפטור, ומפנה להחלטות שבהן נדחו בקשות-פטור שהגיש המבקש. המשיבה מציינת כי המבקש מגיש הליכים רבים לבתי המשפט, וכי לה-עצמה נגרמו בפרשה הנוכחית הוצאות למכביר שהמבקש אינו נושא בהן שכן בתי המשפט נוהגים בו במידת הרחמים. עוד מדגישה המשיבה כי הוצאות שנפסקו לזכותה בבית המשפט המחוזי (בהליך ביניים) לא שולמו עד היום. המשיבה סבורה כי המבקש לא עמד באף אחד משני התנאים למתן הפטור המבוקש: הוכחת חוסר יכולת כלכלית וסיכויי הליך מספקים.

כפי שמציינת המשיבה, המבקש הוא בעל-דין חוזר ונשנה. עמדתי על כך לאחרונה במסגרת הליך אחר שיזם המבקש: "לא ניתן להתעלם מהיותו של המבקש בעל-דין חוזר ונשנה – לרבות בבית משפט זה. בכך יש כדי ליתן משנה תוקף לצורך בבחינת סיכויי ההליך בטרם מתן פטור מעירבון – פטור שמשמעותו חשיפת בעל-הדין שכנגד לסיכון כי לא יוכל לגבות הוצאות שייפסקו לו, אם ייפסקו" ( רע"א 9407/10, החלטה מיום 24.2.2011). עם זאת, כמובן, בכל תיק יש לבחון אם מתקיימים שני התנאים המצטברים למתן הפטור, קרי: מצב כלכלי קשה וסיכויי הליך. לגבי סיכויי ההליך, בעוד שלצורך מתן פטור מתשלום אגרה די בכך שההליך מגלה עילה, הרי שלצורך היענות לבקשה לפטור מהפקדת עירבון נדרש כי סיכויי ההליך להתקבל יהיו ממשיים.

בענייננו, על אף שהבקשה אינה נתמכת בתשתית עובדתית מלאה, מוכן אני להניח כי מצבו הכלכלי של העותר אינו מן המשופרים, זאת בעיקר לאור טענתו כי הוא מתקיים מקבצת נכות זעומה ולאור החלטות קודמות שניתנו בעניינו. השאלה הנוספת שיש לבחון, כאמור, היא אם סיכויי ההליך טובים דיים כדי להצדיק מתן פטור מאגרה ומעירבון. בהקשר זה יש לציין כי מצויים אנו היום ב"גלגול שלישי", וכי שני פסקי-הדין שניתנו על-ידי הערכאות הקודמות מפורטים ומנומקים. בית המשפט המחוזי קבע בין היתר כי "למעט סוגיית השאלון, ערעורו של המערער סב על קביעות עובדתיות בלבד", וכי לא קמה במקרה זה הצדקה להתערב בממצאיה של הערכאה המבררת ובמסקנות שהסיקה מהם. עיון בפסקי-הדין מלמד כי הם מציבים משוכות גבוהות לפני המבקש, בפרט כשמדובר בהליך של "גלגול שלישי", ובחינת הטיעונים בבקשת רשות הערעור מלמדת כי סיכויי ההליך אינם גבוהים במידה המצדיקה פטור מלא מהפקדת עירבון (הגם שאין לקבוע בשלב זה כי ההליך אינו מגלה עילה).

אציין כי ההבהרות החוזרות ונשנות שקיבל המבקש בנוגע לדרך ההתבטאות הראויה בכתבי בי-דין (ראו לאחרונה דברי כבוד השופט ג'ובראן בבש"א 448/11, החלטה מיום 18.1.2011), אינן מועילות, והוא ממשיך בדרכו בהקשר זה. עוד אציין כי בשל אופן ההתנהלות הדיונית של המבקש והתבטאויותיו הבלתי-מקובלות הוא חויב בהוצאות על-ידי בית המשפט המחוזי (החלטת כבוד השופטת צ'רניאק מיום 15.3.2010), ולדברי המשיבה, סכום זה לא שולם עד היום. בכך יש כדי ליתן משנה תוקף לאינטרס של המשיבה בקיום עירבון בהליך זה.

סיכום הדברים: בנסיבות העניין מצאתי לנכון לפטור את המבקש מתשלום אגרה. אשר לעירבון, באתי לכלל מסקנה כי איזון ראוי בין האינטרסים של הצדדים מוביל לקביעת עירבון בסכום מתון יחסית של 4,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 30 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.