רע"א 1026/20פלוני נ. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

1.

ענייננו בבקשות רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 13.1.2020 ומיום 9.2.2021 (כבוד השופט ד' חסדאי , ת"צ 7340-05-18). בגדרה של ההחלטה מיום 13.1.2020 נדחתה בקשה לצירוף שלוש ראיות לבקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: בקשת האישור ו- הבקשה הראשונה , בהתאמה). בית המשפט המחוזי קבע כי אחת מהראיות כבר צורפה לכתב טענות קודם שהוגש, ומשכך הגשתה מותרת ממילא ולא היה מקום לצרפה בשנית; הבקשה לצירופן של שתי הראיות האחרות נדחתה. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור ב-רע"א 1026/20 (להלן: בקשת רשות הערעור הראשונה ). בגדרה של ההחלטה מיום 9.2.2021 נדחתה בקשה לתיקון בקשת האישור על דרך של צירוף שלוש ראיות נוספות, וכן על דרך של טיעון משלים (להלן: הבקשה השנייה ). על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור ב-רע"א 1660/21 (להלן: בקשת רשות הערעור השנייה ).

הרקע הדרוש לעניין

2.

המבקשים הם בני זוג המנהלים חשבון בנק משותף אצל הבנק-המשיב, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן: הבנק ), מאז שנת 2000. בשנת 2015 מונתה המבקשת 1 (להלן: בת הזוג ) לאפוטרופסית לגוף ולרכוש של המבקש 2 (להלן: בן הזוג ). בת הזוג פנתה לבנק, הציגה את צו האפוטרופסות, וביקשה להעביר את יתרת הכספים שהייתה בחשבון באותה עת לחשבון בבנק אחר הרשום על שמה בלבד. הבנק סירב לבקשתה, וזאת מהטעם שפעולה זו חורגת מהיקפו של צו האפוטרופסות. לטענת הבנק, נציגיו הסבירו לבת הזוג אלו פעולות עליה לבצע על מנת להפריד בין נכסיה לנכסי בן הזוג, אולם היא מיאנה לפעול בהתאם לצו שבידה.

3.

על רקע זה הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי את בקשת האישור. בבקשה נטען כי שומה על הבנק למסור מידע בדבר הפעולות הננקטות במקרה שבו נפגעת כשרותו המשפטית של מי מבעלי החשבון, וזאת " בחוזים ובהסכמים הבנקאיים עליהם הוחתמו בעלי החשבון, בהסברים בעל-פה שקיבלו במעמד פתיחת החשבון, בחידוש החתימות ולאורך חיי החשבון ". עוד נטען כי על הבנק לצרף לטופס " תנאים כלליים לפתיחת חשבונות בבנק וניהולם ", שעליו חותמים הלקוחות במעמד פתיחת החשבון, את נוהלי הבנק שאליהם מפנה טופס זה.

הבקשה הראשונה וההחלטה בה

4.

כאמור, במסגרת הבקשה הראשונה עתרו המבקשים לצרף שלוש ראיות לבקשת האישור. הראיה הראשונה היא מסמך שפורסם ביום 1.6.2018 תחת הכותרת " 'חשבונות אפוטרופסות' – מסמך הבנות וולונטרי שמטרתו הקלת ההתמודדות הפיננסית של אנשים שמונה להם אפוטרופוס ושל האפוטרופסים שמונו להם " (להלן: מסמך ההבנות ). הראיה השנייה היא דו"ח מסכם של " הצוות הבין משרדי לתחום האפוטרופסות וחלופות לתמיכה והגנה על בגירים " שפורסם בחודש פברואר 2019, הכולל פרק שכותרתו " התנהלות המערכת הבנקאית וגורמים פיננסיים נוספים ". כן התבקש לצרף, במסגרת הראיה השנייה, את קובץ הנספחים שצורף לדו"ח זה – לרבות פרוטוקול ישיבה מס' 24 מיום 15.8.2018, שעסקה, בין השאר, בנושא " התנהלות הבנקים " (הדו"ח והנספחים יכונו יחד להלן: הדו"ח ). הראיה השלישית היא הודעה לעיתונות שפרסם בנק ישראל ביום 10.7.2018, שכותרתה " הפיקוח על הבנקים מפשט את הסכמי האשראי בין הבנקים ללקוחות " (להלן: ההודעה לעיתונות ).

5.

בהחלטה מיום 13.1.2020 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה הראשונה. כפי שנזכר לעיל, נקבע כי מסמך ההבנות כבר צורף לתשובת המבקשים לתגובת הבנק לבקשת האישור, ולפיכך הגשתו ממילא מותרת ולא היה מקום לצרפו בשנית. הבקשה נדחתה בכל הנוגע לדו"ח ולהודעה לעיתונות, וזאת בנימוק שאין להם כל רלוונטיות לדיון, ושלא יהיה בהם כדי לתרום להכרעה בסוגיה השנויה במחלוקת בבקשת האישור. ביחס לדו"ח נקבע כי לא ניתן ללמוד ממנו לענייננו גם מאחר ש"העדויות" המפורטות בו אינן מגובות בתצהיר, ומשום שלא ניתנה לבנק אפשרות לחקור את מחבריו בנוגע לעדויות אלה. ביחס להודעה לעיתונות צוין כי לא ברור מה התוקף המשפטי של הודעה כזו. עוד נאמר כי " לא ברור מהו התוקף הנורמטיבי למסמכים אלו, אשר הפיקוח על הבנקים לכאורה מעורב בהם ומה הצורך במסמכים אלו כאשר עמדתו של הפיקוח על הבנקים ניתנה בענייננו באופן מפורש וברור במסגרת נייר עמדה ". בהקשר זה יצוין כי עמדת המפקח על הבנקים בנוגע לבקשת האישור הוגשה לבית המשפט המחוזי בהתאם להחלטתו מיום 18.6.2019 (להלן: המפקח ו- עמדת המפקח , בהתאמה).

בקשת רשות הערעור הראשונה (רע"א 1026/20)

6.

לטענת המבקשים, בית המשפט המחוזי שגה כאשר לא התיר את צירופם של הדו"ח וההודעה לעיתונות לבקשת האישור; לשיטתם, מסמכים אלה דרושים לבירור המחלוקת בין הצדדים. בכל הנוגע לדו"ח, נטען כי " המסמך הינו דו"ח של ועדה ממשלתית, התומך בטענות המועלות בבקשה בדבר הקושי שבהתנהלות מול המערכת הבנקאית, התניית שירותים בנקאיים במינוי אפוטרופוס, איזון בעייתי בין חובת הזהירות אל מול איסור הפליה של אנשים עם מגבלות, חוסר עקביות, חוסר בהירות, העדר אחידות בין הבנקים, ועוד ". בכל הנוגע להודעה לעיתונות, נטען כי " המסמך הינו הודעה רשמית פומבית של הפיקוח על הבנקים, שהינה הודעה חריגה של המפקחת על הבנקים, ולכן עצם פרסומה הפומבי מלמד מעבר לנאמר בה על החשיבות שהמפקחת על הבנקים רואה ביכולתם של הלקוחות להבין את ההסכמים עליהם הם חותמים עם הבנקים ".

המבקשים טוענים כי בית המשפט דחה את הבקשה בהתבסס על הנמקות שלא הופיעו בתגובת הבנק לבקשה; כך, כאשר התייחס להיעדרו של תצהיר ולהיעדר אפשרות לחקור את מחברי הדו"ח, וכן לשאלת תוקפה המשפטי של הודעה לעיתונות. לגופו של עניין, נטען כי דו"ח ועדה עשוי להיות קביל כראיה בהתקיים מספר תנאים שנקבעו בפסיקה, וזאת במסגרת חריג לכלל הפוסל עדות מפי השמועה. על פי הטענה, הדו"ח ממלא אחר תנאים אלה. עוד נטען כי הדו"ח הוא תעודה ציבורית, וכי הוא קביל גם מטעם זה. המבקשים מוסיפים כי גם ההודעה לעיתונות היא ראיה קבילה, מאחר שמדובר בהודעה רשמית שפורסמה על ידי בעל תפקיד ציבורי. המבקשים טוענים כי על פי פסיקת בית משפט זה, אין לשלול אפריורי את צירופה של כתבה עיתונאית כראיה.

נוסף על כך, המבקשים טוענים כי בית המשפט המחוזי הציג באופן שגוי את הטענה המרכזית שנטענה על ידם במסגרת בקשת האישור, וזאת כאשר ראה בטענותיהם כאילו הן מתייחסות למועד פתיחת החשבון בלבד. בהקשר זה המבקשים מעלים חשש מהיווצרותה של "טעות נגררת" שתשפיע על הכרעותיו העתידיות של בית המשפט המחוזי בהליך. עוד טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט בקובעו שעמדת המפקח ניתנה בענייננו באופן מפורש וברור; והם מוסיפים כי מכל מקום עמדת המפקח הוצגה בהחלטה באופן שגוי.

תשובת הבנק לבקשת רשות הערעור הראשונה

7.

הבנק טוען כי הצדק עם בית המשפט המחוזי שלא התיר את צירופם של הדו"ח וההודעה לעיתונות לבקשת האישור, ומדגיש כי מסמכים אלה אינם רלוונטיים כלל לבירור המחלוקת בין הצדדים. באשר לדו"ח, נטען כי " אין בממצאי הוועדה משום הוראה אופרטיבית

או מחייבת כלפי המשיב או כל גורם אחר ". בכל הנוגע להודעה לעיתונות, הבנק מציין כי מדובר בהודעה על פרסום הנחיות ביחס לנוסח הסכמי אשראי בנקאיים, וטוען כי מדובר במסמך " שאין אפילו קשר עקיף או רחוק בינו לבין העניין דנן ". לטענת הבנק, הלכה למעשה אין המדובר בבקשה לצירוף ראיות, אלא " בכניסה למחוזות תוכן חדשים שלא נזכרו בבקשת האישור ".

עוד טוען הבנק, כי המבקשים למעשה מערערים על עמדת המפקח במסווה של בקשת רשות ערעור בעניין צירוף ראיות; ולגישת הבנק, הליך זה אינו ההליך המתאים להעלאת טענות הנוגעות לעמדת המפקח. הבנק מוסיף כי המבקשים לא הראו שמתקיימות נסיבות חריגות שבגינן תתערב ערכאת הערעור בהחלטת הערכאה הדיונית הנוגעת לאופן ניהול ההליך.

הבקשה השנייה וההחלטה בה

8.

בעוד בקשת רשות הערעור הראשונה תלויה ועומדת, הוגשה לבית המשפט המחוזי הבקשה השנייה. במסגרתה נתבקש לתקן את בקשת האישור על דרך של צירוף שלוש ראיות נוספות, וכן על דרך של טיעון משלים. הראיה הראשונה שצירופה התבקש היא מסמך מאת המפקח מיום 27.7.2020 שכותרתו " ביצוע פעולות בנקאיות מרחוק בתקופת משבר נגיף הקורונה ובעתות שגרה " (להלן: מכתב המפקח ). המבקשים טענו כי מכתב המפקח מורה לבנקים לפעול לפי מסמך ההבנות, ולפיכך הוא מפריך את טענת הבנק שלפיה מסמך ההבנות אינו מחייב אותו.

הראיה השנייה שצירופה התבקש היא חוברת " תנאים כלליים לפתיחת חשבונות בבנק וניהולם ", מהדורת ינואר 2020 (להלן: חוברת התנאים הכלליים או החוברת ); והראיה השלישית היא " הודעה ללקוחות הבנק על עדכון חוברת תנאים כלליים לפתיחת חשבונות בבנק וניהולם " (להלן: ההודעה ללקוחות ). לשיטת המבקשים, בקשת האישור היא שהביאה לחלק מהשינויים שנעשו בחוברת, ועדכון החוברת הוא למעשה הודאה של הבנק בטענות שהועלו בבקשת האישור. הטיעון המשלים שנתבקש להוסיפו, עוסק ברובו בנושא עדכון החוברת, ומקצתו במכתב המפקח ובהשלכותיו הנטענות על מעמדו המחייב של מסמך ההבנות.

9.

בהחלטה מיום 9.2.2021 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה השנייה, בקובעו כי אין לאפשר הרחבת חזית בשלב המאוחר שבו מצוי ההליך, כשהוא בשל לשמיעת הוכחות. עוד צוין כי הרושם המתקבל הוא שהבקשה השנייה מהווה ניסיון לעריכת מקצה שיפורים בבקשת האישור, וזאת לנוכח עמדת המפקח והספקות שעולים ממנה בנוגע לסיכוייה של בקשת האישור להתקבל.

בקשת רשות הערעור השנייה (רע"א 1660/21)

10.

המבקשים טוענים כי דחיית הבקשה השנייה מונעת מהם לצרף ראיות חיוניות לבירור המחלוקת שנוצרו לאחר הגשת בקשת האישור, ושחלקן אף נוצרו בעקבותיה; ובעניין זה הם שבים על הטענות שהעלו לפני בית המשפט המחוזי. עוד טוענים המבקשים כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר קבע כי אין מקום לאשר את צירוף הראיות משום השלב המתקדם שבו נמצא ההליך. לשיטתם, החובה לעדכן את בית המשפט המחוזי בדבר עדכון חוברת התנאים הכלליים חלה על הבנק; ולו הבנק היה מעדכן את בית המשפט המחוזי, אזי הבקשה לצרף את הראיות הייתה מוגשת בשלב מוקדם יותר. המבקשים מוסיפים כי גם בהחלטה מיום 9.2.2021 הציג בית המשפט המחוזי באופן שגוי את הטענה המרכזית שעליה נסבה בקשת האישור.

תשובת הבנק לבקשת רשות הערעור השנייה

11.

הבנק סומך את ידו על החלטת בית המשפט המחוזי, שלפיה התיקון המבוקש יוצר חזית טיעון חדשה ומעלה שאלות חדשות לדיון, ומשכך אין להתירו. הבנק טוען כי מכתב המפקח עניינו במעבר לביצוע פעולות מרחוק בתקופת משבר הקורונה, ומדגיש כי אין זה מעניינה של בקשת האישור. לגישת הבנק, יש לדחות את טענות המבקשים גם בנוגע לחוברת התנאים הכלליים וההודעה ללקוחות. לשיטת הבנק, עדכון החוברת אין משמעותו כי הבנק קיבל את טענות המבקשים בבקשת האישור.

הבנק מוסיף כי גם בבקשת רשות הערעור השנייה המבקשים לא הראו כי מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות את התערבות ערכאת הערעור בהחלטת הערכאה הדיונית הנוגעת לאופן ניהול ההליך. עוד נטען כי התנהלות המבקשים, שבמסגרתה הם עותרים מדי כמה חודשים לצירופם של מסמכים נוספים לבקשת האישור, מסרבלת את ההליך ומעמיסה על הבנק הוצאות משפט.

דיון והכרעה

12.

לאחר שעיינתי בבקשות רשות הערעור על נספחיהן ובתשובות להן ובנספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי הבקשות שתיהן דינן להידחות.

13.

כידוע, לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בשאלה אם להתיר צירופן של ראיות חדשות לבקשה לאישור תובענה כייצוגית (רע"א 918/19 לאומי קארד בע"מ נ' גריינר , פסקה 5 (21.5.2019) ; רע"א 1200/15 יוניון מוטורס בע"מ נ' ברליצהיימר , פסקה 8 (30.3.2015)). מדובר בעניין הנוגע לאופן ניהול ההליך הייצוגי, שבו תתערב ערכאת הערעור במקרים חריגים בלבד, כגון כאשר ההחלטה מנוגדת לדין או גורמת לעיוות דין

(ראו למשל:

רע"א 3955/19 פלאפון תקשורת בע"מ נ' שירזי , פסקה 11 (30.4.2020) (להלן: עניין שירזי );

רע"א 9519/17 מיקרוסופט ישראל בע"מ נ' גורודיש , פסקה 10 ( 7.7.2019)). איני סבורה כי המקרה דנן נמנה עם מקרים אלה. ואבאר.

14.

המבחנים לתיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית, בין היתר באמצעות צירוף ראיות, פורטו ב-בר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר , פסקאות 20-12 (22.11.2012). הכלל הוא שיש לנקוט בגישה ליברלית כלפי בקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית המוגשת בשלבים מוקדמים של ההליך הייצוגי, בדומה לגישה הנוהגת בהליכים אזרחיים "רגילים", ובייחוד בשים לב לאינטרס הציבורי בניהול תובענות ייצוגיות ראויות. עם זאת, לא בנקל יתיר בית המשפט תיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית כאשר הצורך בתיקון נובע מכך שבקשת האישור הוגשה בחופזה ומבלי שנערך בירור מעמיק. בהתאם לכך, בית המשפט ייטה להתיר את תיקון הבקשה ככל שעל פני הדברים נראה שבקשת האישור איננה בקשת סרק, וכי קיים יסוד סביר להניח שהתיקון המבוקש יתרום להכרעה במחלוקת שבין הצדדים. בבואו להכריע בבקשה ממין זה, שומה על בית המשפט ליתן את הדעת לאופי התיקון ולמידת חיוניותו לבירור השאלות האמיתיות שבמחלוקת; לשיהוי שבהעלאת הטענה או בהוספת הראיה ולעיתוי שבו הוגשה בקשת התיקון; למידת הפגיעה שהתיקון צפוי לגרום לבעל הדין שכנגד; ולשאלת תום ליבו של המבקש (ראו גם: עניין שירזי , פסקה 12; רע"א 3361/18 סבח נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (31.10.2019); רע"א 748/18 אברהמי נ' י. בראון ובניו בע"מ , פסקה 5 (12.5.2019) (להלן: עניין אברהמי )). בענייננו, בית המשפט המחוזי קבע בהחלטות מנומקות כי שיקולים אלה מובילים לדחיית בקשות התיקון וצירוף הראיות. החלטות אלה הן לחם חוקה של הערכאה הדיונית, ולא מצאתי הצדקה להתערב בהן. כך במיוחד בהתחשב בשיקול הדעת הרחב הנתון לערכאה הדיונית בהחלטות הנוגעות לאופן ניהול ההליך.

15.

מבלי לקבוע מסמרות, ייאמר כי על פני הדברים בקשת האישור מעלה ספקות ביחס לסיכוייה; ומכל מקום, דומה שאין בראיות שצירופן התבקש או בהשלמת הטיעון שהתבקשה כדי לתרום לבירור השאלות שבמחלוקת. נראה כי הצדדים חלוקים ביניהם בשתי שאלות מרכזיות: ראשית, אם חלה על הבנק חובה לצרף לטופס " תנאים כלליים לפתיחת חשבונות בבנק וניהולם " את נוהלי הבנק שאליהם מפנה טופס זה ; ושנית, אם חלה על הבנק חובה למסור ללקוח מראש מידע בדבר הפעולות הננקטות במקרה שבו נפגעת כשרותו המשפטית של מי מבעלי החשבון. לא שוכנעתי כלל ועיקר כי הראיות שצירופן התבקש עשויות לתרום באופן כלשהו לבירור מחלוקות אלה, והדבר נכון גם בנוגע להשלמת הטיעון שהתבקשה. ואבאר.

דו"ח הצוות הבין משרדי , מעצם מהותו, אינו יכול להעיד על המצב המשפטי ועל החובות המשפטיות החלות על הבנק. הצוות, שחלק מחבריו אינם משפטנים, הוקם במטרה לגבש " תוכנית לאומית רב שנתית לתחום האפוטרופסות וחלופות לתמיכה ולהגנה על בגירים במדינת ישראל ". הדו"ח אינו עוסק במצב המשפטי הנוהג בסוגיה ובחובות החלות כיום על הבנקים; וגם לו הדו"ח היה עוסק בחובות אלה, הרי שלא היה בכך משום הוכחה לעצם קיומן; וברור מאליו כי הדו"ח כשלעצמו אינו יכול ליצור חובות משפטיות יש מאין.

ההודעה לעיתונות עניינה בפישוט הסכמי האשראי בין הבנקים ללקוחות. כפי שטוען הבנק, אין כל קשר בינה ובין הנושאים שבהם עוסקת בקשת האישור, ומכל מקום אין בה כדי להעיד על חובות החלות על הבנק בנושאים אלה או בכלל.

ב מכתב המפקח צוין כי המענה לביצוע פעולות מרחוק בתקופת משבר נגיף הקורונה ובעיתות שגרה " ראוי שיינתן " בהתאם למסמך ההבנות. ספק אם אמירה זו מעידה על חובה משפטית שחלה על הבנקים לפעול בהתאם למסמך ההבנות בכל נושא שהוא; וגם אם קיימת חובה כזאת, ניתן להניח שזו הובהרה במסגרת מסמך ההבנות עצמו (שהגשתו כאמור הותרה). כמו כן, כפי שציין בית המשפט המחוזי בהחלטה מיום 13.1.2020, משעמדת המפקח בנושאים שבהם עוסקת בקשת האישור " ניתנה בענייננו באופן מפורש וברור " במסגרת נייר העמדה שהגיש, אין טעם לנסות ולהתחקות אחר עמדתו באשר לחובות החלות על הבנקים תוך התבססות על מסמכים אחרים. הצדק אפוא עם בית המשפט המחוזי בדחותו את הבקשה לצירוף המכתב; ויובהר כי אין בדברים אלה משום נקיטת עמדה בנוגע לשאלה, אם יש ב מסמך ההבנות כדי לתרום לבירור השאלות שבמחלוקת אם לאו.

בכל הנוגע ל חוברת התנאים הכלליים , אין לקבל את הטענה כי עדכונה הוא בגדר הודאת הבנק בטענות המבקשים. גם אם לצורך הדיון אניח לטובת המבקשים, כי עדכון החוברת נעשה בעקבות הגשת בקשת האישור, ניתן לטעון כי עדכון החוברת נעשה למען הזהירות בלבד ועל מנת להימנע מהגשת תביעות עתידיות, לרבות תביעות סרק. פרט לטענה שעדכון החוברת הוא בגדר הודאת בעל דין, המבקשים לא הצביעו על תרומה אחרת שצירוף החוברת המעודכנת יכול להניב לבירור השאלות שבמחלוקת; לפיכך, אין הצדקה לצירופה כראיה. משנמצא כי אין תועלת בצירופה של החוברת כראיה, ממילא גם הבקשה לצרף את ה הודעה ללקוחות בדבר עדכון החוברת, כמו גם השלמת הטיעון שהתבקשה, נדונות לדחייה.

16.

משקבעתי כי הראיות שצירופן נתבקש וכן השלמת הטיעון אין בהן כדי לסייע לבירור השאלות שבמחלוקת, איני נדרשת להכריע בטענות המבקשים הנוגעות לשאלת קבילותן של חלק מהראיות. אשר לטרוניית המבקשים בדבר האופן שבו הציג בית המשפט את הטענה המרכזית שנטענה בבקשת האישור, כמתייחסת למועד פתיחת החשבון בלבד – בלא להביע עמדה, אינני נדרשת לדקדק בה בשלב זה לצורך הכרעה בבקשות רשות הערעור שלפניי.

טרם סיום, אציין כי על פניו יש ממש בטרוניית הבנק בנוגע להתנהלותם של המבקשים, שעתרו פעם ועוד פעם לצירופם של מסמכים נוספים לבקשת האישור , באופן שמסרבל ומייקר את ההליך. ברי כי במקרים המתאימים יתיר בית המשפט את תיקון בקשת האישור, ואולם כבר נפסק כי אין לאפשר את ניצולו של מנגנון זה לרעה (עניין שירזי , פסקה 12; עניין אברהמי , פסקה 6).

סוף דבר

17.

התוצאה היא שבקשות רשות הערעור נדחות. המבקשים יישאו בהוצאות הבנק בסך 8,000 ש"ח.