רע"א 1027/06 אליהו אדלשטיין נ. המגן חברה לביטוח בע"מ

המבקש נפגע בתאונת דרכים, והגיש תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. הוא נבדק אצל מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי – פרופ' צלניק – וזה קבע את ממצאיו, שעיקרם, פגיעה בתפקוד הגפיים התחתונות. לאחר מכן טען המבקש – בהסתמך על חוות-דעת רפואית של פרופ' שדה – כי קיים אצלו ליקוי נוסף, בידו הימנית, הנובע ממחלה בשם Hirayama . לפיכך עתר המבקש לקיים בדיקה חוזרת אצל פרופ' צלניק. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, בקבעו כי החומר הרפואי אינו מקים ראשית ראיה שיש בה כדי לקשור את המחלה האמורה עם התאונה. בית המשפט ציין כי אף פרופ' שדה עצמו לא קשר בין התאונה למחלה. בית המשפט שב ואישר את החלטתו זו בהחלטה נוספת, במסגרתה ציין כי גם חוות-דעת נוספת, של דר' חורש (מומחה בתחום האוטופדיה), אינה מצדיקה הפנייה חוזרת של המבקש לבדיקה אצל פרופ' צלניק. דר' חורש אף הוא – כך ציין בית המשפט – אינו קושר בין התאונה לבין המחלה.

על כך משיג המבקש. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. סבורני, כי דין הערעור להתקבל. מסקנתי זו נשענת על המדיניות הנקוטה בכגון דא, אשר ביסודה התפיסה כי שלילת מינויו של מומחה – ובמקרה זה שלילת בדיקה חוזרת של הנפגע אצל המומחה – משמעותה היא הקמת מחסום בפני הוכחת עניין שברפואה. אכן, המשיבות גורסות כי המחלה שבה מדובר אינה עשויה כלל לנבוע באירוע חבלתי, וגם חלוף הזמן יש בו כדי לעורר ספקות בשאלת הזיקה הסיבתית בין התאונה לבין המחלה. ספקות אלה האחרונים בוארו היטב בהחלטות בית המשפט קמא. יחד עם זאת, לאור שניים אלה: גילו הצעיר של הנפגע, והאמור בחוות-דעתו של המומחה בתחום האורטופדי, אשר ציין כי אין ביכולתו לקשור בין התאונה לבין הפגיעה ביד ימין אך בד-בבד המליץ להעלות סוגיה זו בפני המומחה בתחום הנוירולוגיה – סבורני כי מן הראוי, למען יוסרו הספקות ותתבהר התמונה, שהמבקש ייבדק שנית על-ידי פרופ' צלניק. כלל הוא כי המלצתו של מומחה שמונה על-ידי בית-המשפט בתחום אחד של הרפואה בדבר התועלת שבקבלת חוות-דעת מטעם מומחה ממונה בתחום אחד, קרוב ורלבנטי, יש לה משקל של ממש, בוודאי כך מקום בו כבר נתמנה מטעם בית-המשפט המומחה בתחום האחר.

הערער מתקבל אפוא. המשיבות תישאנה בהוצאות המבקש ובשכר טרחת עורך-דין בסכום של 5,000 ₪.