רע"א 10334/03 יהודה מזור נ. קרנית תאגיד על פי דין

המבקש 1 (להלן: האב) היה בעת הרלוואנטית בעליו של טרקטורון, שלא בוטח בביטוח מפני נזקי גוף (להלן: הרכב). באחד הימים נטל המבקש 2, בנו הקטין (להלן: הבן), את מפתחות הרכב ויחד עם שניים מחבריו יצא לפרדס סמוך, שם התנסו השלושה בנהיגה ברכב. הבן, בתורו לנהוג, פגע בחברו (להלן: הנפגע) וגרם לו לפציעות קשות.

"קרנית" הגיעה עם הנפגע להסדר, בגדרו שילמה לו פיצויים על נזקיו. או-אז הגישה היא לבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו תביעת שיבוב נגד המבקשים. על בסיס עדותו בתצהיר של האב קבע בית-משפט השלום (השופט צבי כספי), כי האב לא נקט אמצעים של ממש על מנת למנוע מן הבן גישה לרכב, ויש לראות בכך מתן היתר מכללא לנהיגה בו. זאת, בניגוד לטענת המבקשים, כי הרכב נלקח על-ידי הבן והנפגע ללא רשות, ומשכך קם הסייג לזכאות הנפגע לפיצויים, על-פי סעיף 7(2) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: החוק). בנסיבות אלה קבע בית-משפט השלום, כי החלטת "קרנית" לפצות את הנפגע הייתה סבירה. לאחר שהוכח בפניו סכום הפיצויים ששולם, חייב בית-משפט השלום את המבקשים לשפות את "קרנית" בסך הקרוב ל-800,000 ש"ח.

המבקשים ערערו על כך לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. ערעורם נדחה לאחר שבית-המשפט המחוזי (סגן-הנשיא יהושע גרוס והשופטות אסתר קובו ועפרה צ'רניאק) לא ראה להתערב בקביעות הערכאה הדיונית, לרבות בממצאיה העובדתיים.

או-אז הגישו המבקשים את הבקשה שבפני, בגדרה הם שבים וטוענים כי הנפגע לא היה זכאי כלל לפיצוי, שכן הרכב נלקח בלא רשות מבעליו, ומששולמו הפיצויים שלא-כדין, לא קמה ל"קרנית" זכות החזרה אל המבקשים.

יש לדחות את הבקשה, שאינה מעוררת שאלה בעלת חשיבות, שטרם הוכרעה בפסיקתנו. ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123. שכן, הסוגיה המרכזית המתעוררת – שאלת פרשנותו של הסייג שבסעיף 7(2) לחוק – אינה חדשה. זה מכבר נפסק, כי אי-נקיטת אמצעים יעילים למניעת נהיגה ברכב עשויה לעלות כדי מתן היתר מכללא לנהיגה זו. ראו דברי השופט משה לנדוי בע"א 139/64 "קלדונין" ואח' נ' גבאי ואח' , פ"ד י"ח(3) 417, בע' 420 ודברי השופטת שושנה נתניהו בע"א "קרנית" נ' עוזי , פ"ד מא(4), 754, בע' 768-767. מעבר לדרוש אוסיף, כי אף לא ראיתי עילה להתערב בממצא העובדתי, ולפיו במקרה שבפנינו לא ננקטו האמצעים הדרושים למניעת נהיגה ברכב. נשמט איפוא הבסיס לטענת המבקשים כי הנפגע לא היה זכאי לפיצויים, וברי כי ל"קרנית" זכות חזרה. לא ראיתי להיזקק ליתר הטענות שהעלו המבקשים בבקשתם.

הבקשה נדחית.