רע"א 10347/02 פנינה סנדלר נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

המשיב, בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: הבנק), פתח בהליכי מימוש משכנתאות שנרשמו לטובתו על דירה ומחסן הרשומים על-שם המבקש 2 (להלן: הנכסים). המבקשת 1, סבתו של המבקש 2, מתגוררת בדירה אחרת באותו בניין בו מצויים הנכסים. היא פנתה לבית המשפט המחוזי בתובענה ובה טענה כי זכאית היא – מכוח צוואתו של אישהּ המנוח שהיה הבעלים של המקרקעין – לקבל את דמי השכירות המשולמים על-ידי שוכרי הדירות שבבניין. לטענתה, רישום המשכנתאות לטובת הבנק נעשה בחוסר תום-לב מצדו, משידע על דבר זכויותיה האמורות במקרקעין. במסגרת התובענה עתרה המבקשת לעיכוב מימוש המשכנתאות. בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ש' ברלינר) דחה את הבקשה, בקבעו כי סיכויי המבקשים לזכות בתובענה אינם גבוהים, בין היתר לאור העובדה שבעת רישום המשכנתאות היו הנכסים רשומים על-שם המבקש 2 ולא היה רישום בנוגע לזכויות המבקשת, ולאור העובדה שאחד הנכסים לא נכלל, למעשה, בעיזבון, משהועבר על-ידי המנוח למבקש, ללא תמורה, טרם מותו. עוד הדגיש בית המשפט, כי המבקשת 1 אינה מתגוררת באיזה מן הנכסים, ואם תזכה בתביעתה – ניתן יהיה לפצותה בכסף.

המבקשת משיגה על החלטה זו. היא מפרטת בהרחבה את השתלשלות העניינים שהביאתנו עד הלום, עומדת על נזקים שגרם לה, לטענתה, הבנק, וחוזרת על טענתה כי זכויותיה במקרקעין גוברות על אלה של הבנק. דא עקא, שלא מצאתי עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, ואם אכן יזכו המבקשים, בסופו של יום, בתביעתם, ניתן יהיה, במידת הצורך, לפצותם בכסף.

הבקשה נדחית. הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 8.12.2002 מתבטל. המבקשים ישאו בשכר-טרחת עורך-הדין של המשיבים בסכום של 5,000 ש"ח.