רע"א 10356/06 ערסאן אסעד אבו פנה נ. נביההסעיד אבו פנה

1.

זוהי בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בע"א 2705/05 (השופטים י' גריל, סגן-נשיא, ר' חפרי וינוגרדוב ומ' פינקלשטיין) מיום 3.10.06, שלפיו נדחה ערעור על פסק הדין של בית משפט השלום בחיפה בת"א 3836/01

(השופטת ח' הורוביץ) מיום 14.8.05.

2.

עניינה של הבקשה בסכסוך קרקעות שמקורו בהסכם שערך המנוח אסעד חסן אבו פנה (להלן: "המנוח") ביום 11.11.72 לחלוקת חלקה 67 בגוש 12124 בכפר קרע; כל אחד מארבעת בניו של המנוח קיבל 1/5 משטח החלקה ואת ה-1/5 הנותרת קיבלו נכדיו של המנוח, בניה של המשיבה 1, הם המשיבים 2-5 (להלן: "החלקה", "ההסכם" ו"המשיבים" בהתאמה). המשיבים מחזיקים בפסק דין חלוט לפיו הם זכאים להירשם כבעלים של חלקים בלתי מסוימים בחלקה. בגלגול זה של המחלוקת ביקשו המשיבים מבית משפט השלום להצהיר כי השטח הדרומי שבחלקה הוא בבעלותם על יסוד ההסכם, וכי הם הזכאים היחידים לעשות בו שימוש. הלכה למעשה, ביקשו הם לסלק את ידו של המבקש 1, שהוא גיסה של המשיבה 1 ודודם של המשיבים 2-5 משטח זה, עליו בנה בתים לו ולבניו, הם המבקשים 2-4 (המבקש 1 ויתר המבקשים יחד להלן: "המבקשים"). המבקש 1 טען כי השטח הדרומי של החלקה נשוא הדיון נמצא בחזקתו מכח הסכם מכר מאוחר יותר מיום 26.11.73 (להלן: "ההסכם המאוחר"). בית משפט השלום קבע כי דין טענה זו להידחות, בין היתר, נוכח אי צירוף ההסכם. עוד קבע כי אפילו היה המבקש 1 מוכיח קיומה של עסקת מכר נוגדת מאוחרת, לפיה הועברו לו הזכויות בשטח הדרומי של החלקה, עדיין היתה זכותם של המשיבים גוברת בהתאם לדין בדבר עסקאות נוגדות. עוד קבע בית המשפט כי המבקש 1 לא הוכיח כי המשיבה 1 ויתרה מרצון על חלקה מכח ההסכם בתמורה לקרקע בחלקה אחרת, או כי המנוח ביקש לחזור בו ממתן השטח למשיבים, עקב התנהגות המשיבה 1 כלפיו. לפיכך קיבל בית משפט השלום את התביעה והצהיר כי המשיבים זכאים לבעלות ולחזקה על החלק הדרומי של החלקה, כאמור בהסכם, וכי אין לבנות בתים נוספים על חלק זה. המבקשים ערערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי.

3.

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. בית המשפט מתאר את השתלשלות ההליכים בין הצדדים וקבע כי פסק דינו של בית משפט השלום מבוסס כראוי, על יסוד התשתית הראייתית שהונחה בפניו ובשים לב לפסק הדין החלוט בו מחזיקים המשיבים. בית המשפט ציין עוד כי אין מקום להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו על יד בית משפט השלום. כמו בית משפט השלום, גם בית המשפט המחוזי נמנע מלהטיל הוצאות על המבקשים, וזאת כדי לעודד את הצדדים להגיע להבנות, כאשר הסעד שניתן הוא הצהרתי בלבד ויהיה צורך בקיום התדיינות נוספת לעניין פירוק השיתוף בחלקה.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.

4.

המבקשים חוזרים בפניי על הטענות שהעלו בפני הערכאות דלמטה. המבקשים טוענים כי בית משפט השלום לא עיין במסמכים שצירפו עובר למתן פסק דינו, למרות שנעתר לבקשה לצרפם. ממסמכים אלו עולה כי המנוח ערך מספר עסקאות סותרות שחלקן יצרו עובדות חדשות בשטח החלקה ולא ניתן להתעלם מהן. לפיכך בטעות נקבע, לדעתם, כי המחלוקת היא רק בין המשיבים למבקשים. המבקשים טוענים כי גם להם יש בעלות בחלקה מכח ההסכם המאוחר ולאור העובדה שהמשיבים לא נרשמו כבעלים בשטח החלקה, קיומם של הסכמים סותרים והבעלות משותפת בכל החלקה, אין להעדיף את המשיבים על פני המבקשים. המבקשים טוענים כי בית המשפט התעלם מהחזקתם של המבקשים בשטח נשוא הדיון ומעלים טענות נוספות לגבי מהימנות העדים. לדעתם, בית המשפט נתן למבקשים יד להתחמק מעול תשלום המסים שיחול עליהם עם רישום החלקה על שמם.

5.

עיינתי בבקשה ובפסקי הדין של הערכאות דלמטה ונחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. ראשית, לא מצאתי כי הבקשה מעלה שאלה משפטית או כל סוגיה החורגת מעניינם של הצדדים להכרעה בה. לפיכך, אין מקום ליתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). שנית ולגופו של עניין, טענות המבקשים בדבר זכותם בחלקה הועלו הן בפני בית משפט השלום והן בפני בית המשפט המחוזי ולא נמצא כי יש בהן כדי לשנות מקביעותיו של בית המשפט בעניין זכויות המשיבים בחלקה, אשר המבקשים לא הצליחו להפריכן. כך למשל, הטענה בדבר הסכם מאוחר שכלל לא צורף לתיק, ושאפילו היה מוגש, עדיין זכותם של המשיבים בחלקה היתה על העליונה על פי דין. זאת ועוד, בית משפט השלום עיין במסמכים הנוספים שהגישו המבקשים וקבע כי אין בהם כדי לשנות את האמור בפסק דינו ובית המשפט המחוזי לא מצא לנכון להתערב בקביעה זו. לא מצאתי כי יש ביתר טענות המבקשים כדי להצדיק את התערבות בית משפט זה בשאלות אשר הוכרעו זה מכבר, אשר בבסיסן קביעות עובדתיות שהוכרעו על בסיס התרשמות בלתי אמצעית מהעדים שהעידו בפני בית משפט השלום. בשולי הדברים אציין כי חבל שהצדדים, קרובי משפחה, לא הסכימו לקיים הליך גישור ביניהם, ויפה אם ישקלו לפנות להליך זה שעה שעומד בפניהם הליך של פירוק שיתוף בחלקה ובשים לב למציאות השוררת בשטח.

הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.