החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 10379/02 פינקלשטיין ישראל נ. עו'ד י. ריבנוביץ , כונס נכסים

ניתן ביום

בקצרה

הוצאה לפועל · מימוש משכון על זכויות חכירה ושימוש בנכס מקרקעיןבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בהחלטת ראש ההוצאה לפועל

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר דחה את בקשת המבקש לערער על החלטת ראש ההוצאה לפועל לאשר מכירת זכויות חכירה ושימוש בנכס מקרקעין שנמכרו במימוש משכון. נקבע כי ההשגות נדונו בערכאות הקודמות ונדחו, ואין בהן שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעובדותיה המיוחדות של הפרשה. לפיכך אין מקום לבירור נוסף בערכאה שלישית.

העובדות

המשיבה מס' 2 נקטה הליכים למימוש משכון על זכויות חכירה ושימוש של המבקש בנכס מקרקעין בצפת. כונס נכסים מונה למימוש הנכס, וראש ההוצאה לפועל אישר את מכירת זכויות המבקש לקונה ודחה בקשות לביטול המכירה. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקש לרשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה בקשה לערער על החלטת ראש ההוצאה לפועל בדבר אישור מכירת זכויות החכירה והשימוש של המבקש?

הלכות

  1. 1

    מכירת נכס לשם גביית חוב של בעליו היא מהלך חמור וקיצוני, ולכן יש להקפיד במיוחד על ביצוע ההליכים בהקפדה מלאה על הוראות הדין ובהגינות וביושר.

    ״מכירת נכס לשם גביית חוב של בעליו היא מהלך חמור וקיצוני הפוגע בזכות הקניין שלו״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בקשת רשות ערעור תידחה כאשר ההשגות נדונו והתבררו בערכאות הקודמות, מעוגנות בעובדותיה המיוחדות של הפרשה ואינן מגלות שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת ממנה.

    ״כל ההשגות מעוגנות בעובדותיה המיוחדות של הפרשה הנדונה ואין הן מגלות שאלה שיש לה חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מדל'ת אמותיה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • משכון
  • זכויות חכירה
  • כונס נכסים
  • רשות ערעור
  • הגינות וביושר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

10379/02

בפני:

כבוד השופט י' טירקל

המבקש:

פינקלשטיין ישראל

נ ג ד

המשיבים:

1. עו'ד י.

ריבנוביץ , כונס נכסים

2. בנק לאומי לישראל בע'מ

3. פינקלשטיין רות

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי

בחיפה בבר"ע 1674/02 שניתנה ביום 5.11.02 על ידי

כבוד השופט יצחק כהן

בשם המבקש: בעצמו

החלטה

1.המשיבה מס' 2 נקטה הליכים למימוש משכון על זכויות חכירה ושימוש של המבקש בנכס מקרקעין בצפת. המשיב מס' 1 מונה להיות כונס נכסים למימוש הנכס. ראש ההוצאה לפועל אישר את מכירת זכויותיו של המבקש לקונה ודחה בקשות שהוגשו לו, לרבות בקשתה של המשיבה מס' 3, לבטל את המכירה. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט י' כהן), בהחלטתו מיום 5.11.02, דחה את בקשתו של המבקש להרשות לו לערער על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל.

המבקש ביקש להרשות לו לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי.

2.דין הבקשה להידחות.

אכן, כמו שכתבתי באחת הפרשות " - - - מכירת נכס לשם גביית חוב של בעליו היא מהלך חמור וקיצוני הפוגע בזכות הקניין שלו לשם מימוש זכות אחרת. לפיכך, יש להקפיד במיוחד על כך שכל ההליכים ייעשו בהקפדה מלאה על הוראות הדין ועל כך שיתנהלו בהגינות וביושר (רע"א 2404/01 וקנין נ' בראון , פ"ד נו(1) 913, שבו הובאו הדברים מתוך בר"ע (ב"ש) שפר תעשיות לאטקס בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, סניף אופקים, בעמ' 160). אולם לא אלה פני הדברים כאן. העיון בבקשה ובהחלטותיהן של הערכאות הקודמות מראה שכל השגותיו של המבקש על המכירה נדונו על ידי הערכאות הקודמות ונדחו, על פי הנימוקים שהובאו שם. לא מצאתי מקום להתערב בהחלטות אלה. זאת ועוד, כל ההשגות מעוגנות בעובדותיה המיוחדות של הפרשה הנדונה ואין הן מגלות שאלה שיש לה חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מדל'ת אמותיה של הפרשה הנדונה. לפיכך אין מקום לבירור נוסף בערכאה שלישית ( חניון חיפה

בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) , פ"ד לו(3) 123).

3.הבקשה להרשות ערעור נדחית.

ניתנה היום, י"א בשבט תשס"ג

(14.1.03).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • רע"א 5609/03אד מרי השקעות בע"מ נ. בנק דיסקונט למשכנתאותהחלטה

הלכות

  1. 1מכירת נכס לשם גביית חוב של בעליו היא מהלך חמור וקיצוני, ולכן יש להקפיד במיוחד על ביצוע ההליכים בהקפדה מלאה על הוראות הדין ובהגינות וביושר.
  2. 2בקשת רשות ערעור תידחה כאשר ההשגות נדונו והתבררו בערכאות הקודמות, מעוגנות בעובדותיה המיוחדות של הפרשה ואינן מגלות שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת ממנה.