רע"א 1040-23 רע"א 1040-23

בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת, מיום 29.12.2022, בע"ו 52701-12-12 (השופטים א' קולה – סג"נ, ד' צרפתי ו-ר' גלפז מוקדי), שבגדרו נדחה ערעור המבקש על פסק הדין של ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן: חוק הנכים), היושבת בבית משפט השלום בעפולה, מיום 27.10.2022, בע"נ 49343-07-21 (השופט בדימוס י' שדמי, ד"ר ה' ירדני, ועו"ס ה' מאור).

ביום 22.6.2021, דחה המשיב את בקשת המבקש, נכה צה"ל, לקבלת 'תגמול נצרך', לפי סעיף 7 לחוק הנכים. זאת, בהתבסס על קביעתו כי המשיב אינו עומד בתנאי שלפיו "אין סיכוי הנראה לעין שאפשר יהיה לשקמו אי פעם". בעקבות זאת, הגיש המבקש ערעור לוועדת הערעורים. עם התקדמות ההליך, שינה המשיב את עמדתו, והודיע כי לשיטתו, המבקש אכן עומד בתנאי האמור. בהתאם לכך, ביקש המשיב כי הערעור ימחק; המבקש מצדו, סבר כי אין מקום למחוק את הערעור, כל עוד לא התקבלה הכרעת המשיב בשאלת עמידתו ביתר התנאים הדרושים לצורך קבלת 'תגמול נצרך'. חרף בקשת המבקש, קבעה ועדת הערעורים, כי הלכה למעשה, הסעד שהתבקש בערעור – התקבל, ומשכך, אין מקום להותיר את הערעור תלוי ועומד. על כן, הערעור נמחק, תוך שצוין, כי "חזקה על המשיב שידון ויפסוק בבקשה שבפניו ללא עיכוב מיותר, בהתחשב בעיכוב שנגרם עד היום שלא באשמת [המבקש]". המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי ערעור על פסק הדין, אולם גם ערעור זה – נדחה. נקבע, כי "טענותיו של [המבקש] אינן רלוונטיות שהרי, בסופו של יום, פסק הדין קיבל את הערעור".

המבקש מסרב להשלים עם פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ומכאן הבקשה שלפנַי. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה – להידחות, אף ללא צורך בתשובת המשיב. זאת, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. גם חשש שמא נגרם עיוות דין – אין כאן. אכן, הסעד שהתבקש בערעור שהגיש המבקש – התקבל, ומשכך, לא נפל כל פגם בהחלטת ועדת הערעורים, כמו גם בהחלטת בית המשפט המחוזי, למחוק את הערעור.

טרם סיום אציין, כי לטענת המבקש, מאז פסק הדין של ועדת הערעורים, לא עשה המשיב דבר כדי לקדם את עניינו, חרף העובדה שחלפו למעלה מ-3 חודשים. בהתחשב במכלול נסיבות העניין, אחזור ואדגיש, כי מצופה מהמשיב לפעול במהירות הראויה לטיפול בעניינו של המבקש.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת. משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.