רע"א 10414/08 סמי דיין נ. ציון רובינה

המבקשים השכירו את ביתם למשיבים. בבית פרצה שריפה. המבקשים הגישו בשל נזקי השריפה תביעה כנגד המשיבים. התגלעה מחלוקת עובדתית לגבי מקור השריפה. בית משפט השלום רבע כי מקור האש לא הוכח והכריע במשפט לטובת המבקשים לפי הוראת סעיף 39 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור במובן זה שפסק כי המשיבים הוכיחו את מקור האש – "בית המנורה בתקרת העץ התלויה מעל פודסט המדרגות שהותך עקב התחממות יתר של המנורה או עקב כשל חשמלי". בית המשפט המחוזי החזיר את התיק לערכאה המבררת על-מנת שידון בשאלות המתעוררות לנוכח קביעתו זו. על כך משיגים המבקשים ב"גלגול שלישי".

קראתי את הטענות ולא מצאתי מקום ליתן רשות ערעור. העובדה שבית המשפט המחוזי מצא לנכון להתערב בממצאים של הערכאה הראשונה אין בה, כשלעצמה, כדי לעורר שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית. במישור העקרוני, לבית המשפט של ערעור נתונה הרשות והסמכות לבקר את פסק-הדין של הערכאה הדיונית, על כל מרכיביו. במישור המעשי, ערכאת הערעור נמנעת לא פעם מלהתערב בקביעות עובדתיות של העראה הדיונית, וזאת מסיבות ידועות, אך ברי כי אין משמעות הדבר שהתערבות במקרה כזה או אחר מצדיקה מניה וביה ערעור לבית המשפט העליון על-מנת ש"יעמיד הלכה על מכונה" בעניין גבולות ההתערבות. הכללים ידועים, יישומם נעשה בכל מקרה לפי נסיבותיו, ומקרה זה, על-פי נסיבותיו, אינו מקים עילה לבירור בערכאה שלישית. יצוין כי גם ביתר הטענות שהעלו המבקשים, לרבות בעניין סעיף 39 לפקודת הנזיקין ובעניין העילה החוזית, לא מצאתי עילה להתערבות בשלב זה של בירור התיק, והסוגיות הצריכות ליבון תידונה לפני בית משפט השלום.

הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בשכר טרחת עורך הדין של המשיבים בסכום של 5,000 ש"ח.