פרטי ההליך
בבית-המשפט העליון
רע"א
10431/03
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקשים:
1. משרד
הבריאות
2. דר' ליאת שטרן
3. דר' ראפע מחאג'נה
נ ג ד
המשיבים:
1. שי אזולאי
2. שרון אזולאי
בקשת רשות ערעור על פסק-דין
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 27.10.03 בע"א 2784/02, שניתן על-ידי
כבוד השופטת ש' דותן, ובקשה לעיכוב ביצועו
בשם המבקשים: עו"ד אלון
זאואר
החלטה
המשיבים הם בעלה ובנה הקטין של אילנה אזולאי ז"ל (להלן: המנוחה), שבתאריך 29.7.1998 התאבדה בקפיצה מחלון הקומה הרביעית במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל-השומר. לבית-החולים הגיעה המנוחה, שהייתה כבת 24, לאחר שניסתה להתאבד באמצעות בליעת מנת-יתר של כדורים. היא אושפזה במחלקה הפנימית, שמחלונה, כאמור, קפצה אל מותה. במחלקה זו אירעו בעבר, כמסתבר, מספר מקרי התאבדות בקפיצה מן החלון.
בעקבות האירוע הקים משרד הבריאות ועדת בדיקה על-פי סעיף 21 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 (להלן: חוק זכויות החולה). המשיבים, שהגישו בינתיים כנגד המבקשים תובענה אזרחית לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, עתרו לעיון בפרוטוקולי הוועדה. בית-המשפט המחוזי (הרשמת השופטת שרה ברוש), בהחלטה מנומקת ומפורטת, ולאחר שמצא כי הנאמר בהם חיוני לצורך גילוי האמת, נענה לבקשה והורה על המצאת הפרוטוקולים לידי המשיבים. על החלטה זו ערערו המבקשים לבית-המשפט המחוזי (השופטת שרה דותן), אך ערעורם נדחה.
מכאן הבקשה שבפני, והגעתי לכלל-דעה כי יש לדחותה.
העניין המועלה בבקשה נבחן בידי שתי ערכאות, אשר דנו בפרטי המקרה והגיעו למסקנה, כי יש למסור את הפרוטוקולים לידי המשיבים. בבקשתם לא הניחו המבקשים את דעתי, כי קיימת עילה לדיון שלישי בעניין. אף הניסיון להלביש את הסוגיה בכסות של שאלה משפטית כללית – בדבר מדיניות הגילוי הראויה של פרוטוקולים – אין בו ממש, שכן בחוק זכויות החולה נקבע כי עניין הגילוי יוכרע על-פי נסיבותיו המסוימות של כל עניין. כך, כאמור, נעשה במקרה שבפני.
הבקשה נדחית איפוא. ממילא מתייתר הצורך להכריע בבקשה לעיכוב-ביצוע.
ניתנה היום, ה' בכסלו תשס"ד
(30.11.03).
ש
ו פ ט ת