רע"א 10456/08 ישראל היום - השקעות ופיתוח 1987 בע"מ נ. לנדקו ישראל יזום וני

1.

לא מצאתי יסוד לבקשת רשות הערעור. בהתחשב בסכום התובענה, בעובדה שהתובעת, היא המבקשת, הינה חברה, ובמצבה הכלכלי של המבקשת על פי עמדתה שלה, צדק בית המשפט המחוזי בחייבו את המבקשת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו של המשיב 2. המקרה בהחלט מצדיק הפעלה של סמכות בית המשפט על יסוד סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט – 1999 (לגבי תחולתו ראו, רע"א 3686/08 גאלי אחזקות בע"מ נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ (לא פורסם, 26.7.05)). גם הסכום שנקבע הינו סביר, ובוודאי שאינו חריג בשיעור שיביא להתערבות של ערכאת הערעור.

2.

יצוין, כי המבקשת חוייבה בנפרד ליתן ערובה להוצאותיה של הנתבעת הנוספת בהליך, היא המשיבה 1. על רקע זה טענה המבקשת באופן חלופי כי ייקבע שאותה ערובה תשמש אף להבטחת הוצאותיו של המשיב 2. אין לקבל הטענה. המבקשת השיגה בבית משפט זה על ההחלטה לחייבה במתן ערובה להוצאותיה של המשיבה 1. בקשת רשות הערעור שהגישה נמחקה בשל איחור בהגשתה. אילו נתקבלה הטענה החלופית הנזכרת היה בכך משום פגיעה בזכותה של המשיבה 1. קביעה כי אותה ערובה תשמש לעניין שתי הנתבעות משמעה שבמקרה של דחיית התובענה נגד השתיים יהא עליהן להתחלק בסכום. כלומר, קבלתה של הטענה החלופית מהווה למעשה קבלה ולו בעקיפין של ההשגה על גובה הערובה שנפסקה לזכות המשיבה 1. מאחר שהמבקשת אינה יכולה עוד לתקוף באופן ישיר את ההחלטה לחייבה במתן ערובה לטובת המשיבה 1, אין יכולה היא להשיג הקטנה למעשה של סכום הערובה בדרך עקיפה.

3.

הבקשה לרשות ערעור נדחית בלא שנדרשת תשובה.