פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
10488/07
בפני:
כבוד השופט ח' מלצר
המבקש:
מנסור (מנצור) עבדאללה עתאמנה
נ ג ד
המשיב:
בנק הפועלים בע"מ
המשיב הפורמאלי:
כונס הנכסים הרשמי
בקשת רשות ערעור על החלטתו של
בית המשפט המחוזי בחיפה שניתנה ע"י כב' השופטת ד' סלע ביום 28.10.2007 בתיק
פש"ר 721/04
בשם המבקש:
עו"ד אליעזר גל
החלטה
1 .
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק פש"ר 721/04 (כב' השופטת ד' סלע ), מתאריך 28.10.2007 (להלן: ההחלטה ).
2.
בהחלטה נדחתה בקשת המשיב למנות למבקש כונס נכסים זמני על רכושו של המבקש, נכסיו ועסקיו, ולהכריזו פושט רגל. חרף דחיית הבקשה, הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור, בהשיגו על קביעה הנזכרת בהחלטה לפיה בהעברת נכס מקרקעין (להלן: הנכס ) מן המבקש לבנו, מתקיים מעשה פשיטת רגל, כאמור בסעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. המבקש מלין אף על כך שבהחלטה הובהר כי צו מניעה זמני האוסר על בנו של המבקש ומי מטעמו לעשות כל דיספוזיציה בנכס,
שהוצא בידי בית המשפט המחוזי (כב' השופט כ' סעב) בשנת 2004 (להלן: הצו הזמני ), ימשיך ויעמוד בתוקפו עד למתן החלטה אחרת.
3.
דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף בלא להזדקק לתשובת המשיב. מושכלות ראשונים הם כי בעל דין אינו רשאי לערער על פסק דין שניתן לטובתו , אך ורק כדי לתקוף ממצא שקבעה הערכאה הדיונית (ראו: ע"א 140/56 מוגרבי נ' ורדימון , פ"ד יא 1242 (1957), ע"א 756/82 קיבוץ יגור קבוצת עובדים להתישבות שיתופית בע"מ נ' שירותי נפט בע"מ , פ"ד מא(1) 85, 92 (1987), ואכן כך נוסחו הדברים ב הלכת מוגרבי :
"לא בגלל מחלוקת אפשרית בעתיד רשאים המערערים לערער עתה על פסק-דין שיצא לטובתם, אלא, אם אמנם תהא עוד מחלוקת נוספת בעתיד, לא יהא הממצא שנקבע בעוכריהם, כי לא יהא בבחינת 'מעשה בית דין'. תוצאה זו לא רק שיש בה כדי למנוע עוול למערערים, אלא היא אף עולה בקנה אחד עם הצורך לעשות שימוש יעיל בהליכים משפטיים" ( שם , בעמ' 1252).
מכאן, שאין המבקש יכול לבקש רשות לערער על ההחלטה שניתנה לטובתו, רק משום שלא נחה דעתו מן הממצא לפיו העברת הנכס מהווה מעשה פשיטת רגל.
4.
באשר להשגתו של המבקש ביחס לאמירה בשולי ההחלטה לפיה הצו הזמני ייוותר על כנו: הצו הזמני לא ניתן במסגרת ההחלטה, כי אם בהחלטה שיפוטית קודמת (שלא צורפה אפילו לבקשת רשות הערעור). אף לשיטת המבקש עצמו, ההחלטה רק "אישררה" את קיום הצו הזמני. בית המשפט המחוזי הנכבד – שכלל לא דן בצו ובתוקפו, ביקש אך להבהיר בשולי ההחלטה שאין באמור בהחלטתו כדי לשנות מן הצו הזמני שניתן. לפיכך, מנוע המבקש מלקבל רשות ערעור אף בעניין זה. מובן, כי אין באמור כדי לשלול מזכותם של הנוגעים בדבר לפנות לבית המשפט המוסמך בבקשה כי יעיין מחדש בצו זמני שניתן בידו, הכל בהתאם לאמור בתקנה 368 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
5.
לאור כל האמור לעיל – הבקשה נדחית. כיוון שלא נתבקשה תשובה לבקשה – אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ב' בניסן התשס"ח (7.5.2008).
ש ו פ ט