פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
10504/09
בפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
המבקש:
בנק הפועלים בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. מיכאל קרניאל
2. אהרון קרניאל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי
בנצרת
מיום
19.10.09
בע"א 165/08 שניתן על ידי כבוד
השופטים י' כהן, נ' מוניץ וש' אטרש
בשם המבקש:
עו"ד י' מירון
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בע''א 165/08 (כבוד השופטים י' כהן, נ' מוניץ, ש' אטרש) מיום 19.10.2009, בו התקבל הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בה''פ 128/05 (כבוד השופטת ג' בסול) מיום 25.06.2007, בו נקבע שהמבקש רשאי להמשיך בהליכי מימוש המשכנתא.
1.
מיכאל (להלן: משיב 1 ) ואהרון (להלן: משיב 2 ) הם אחים אשר חתומים על שטר משכנתא, שלפיו משכנו את זכויותיהם בחלקה 1 בגוש 17059 (להלן :
הנכס ), המצויה בכפר תבור, וזאת לצורך הבטחת חוב בחשבון שפתחו (להלן: החשבון ), המתנהל אצל בנק הפועלים (להלן: המבקש ). בחשבון אחר המתנהל אצל המבקש ורשום על שם משיב 2 ורעייתו נוצר חוב בגובה 452,745 ש''ח (להלן: החשבון השני ). בגין חוב זה הגיש המבקש למימוש את שטר המשכנתא.
2.
המשיבים ביקשו סעד הצהרתי לפיו שטר המשכנתא נועד להבטחת החוב בגין החשבון בלבד, ואיננו ניתן למימוש בגין חובות החשבון השני. בית המשפט דחה את בקשתם בקובעו ששטר המשכנתא נועד להוות הבטחת כל חוב של המשיבים ביחד ולחוד, בכלל החשבונות הקיימים על שמם. בית המשפט התבסס בקביעתו זו על לשון שטר המשכנתא וכן על דבריו של המשיב 2 ורעייתו. עוד נקבע שמשיב 1 לא התעניין כלל בנושא שטר המשכנתא והחובות שהוא נועד להבטיח, ועל כן מימוש שטר המשכנתא בגין חובות החשבון השני לא מהווה שינוי מהותי בחיובו.
3.
בעקבות פסק דין זה הגיש משיב 1 ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט קיבל את הערעור וקבע שאין לממש את שטר המשכנתא בגין חובות שנצברו בחשבון השני, תוך שהוא מדגיש מספר נימוקים עיקריים: ראשית, לשון שטר המשכנתא מכילה תניה גורפת באשר לחבויות שטרם נולדו בעת החתימה. במצב זה קמה למבקש חובת גילוי מלאה, שנועדה להבטיח שהממשכן מודע לקיום התניה ולמידת היקפה. בהעדרה של הבהרה מפורשת בכתב אין אפשרות להתייחס למשיב 1 כמודע לתחולת המשכנתא שנתן על חובות עתידיים כגון החוב שצמח למשיב 2 ולרעייתו. בנוסף נקבע שלא ניתן משקל ראוי להבדל בין משיב 1 ומשיב 2, ולכך שייתכן שמשיב 1 לא ידע כלל על קיומו של החוב של משיב 2 ורעייתו.
מכאן הבקשה לפני.
4.
המבקש טוען כי טעה בית המשפט המחוזי כאשר קבע ששטר המשכנתא לא ניתן למימוש בגין חוב אשר נוצר בגין החשבון השני. לטענתו, מכיוון שמשיב 1 לא התייצב לדיון שהוביל למתן פסק הדין הראשון למרות שזומן אליו, טעה בית המשפט כאשר קבע שמדובר על פסק דין שניתן במעמד צד אחד, ולפיכך משחלפה שנה שלמה ממתן פסק הדין הראשון, היה צריך לדחות את הערעור על הסף. בנוסף המבקש טוען שלשון הסעיף בשטר המשכנתא איננה מסויגת, ומובילה למסקנה שהיא חלה על כל החובות העתידיים של המשיבים, לרבות על חשבון הבנק השני. עוד הוסיף המבקש וטען שלשטר המשכנתא צורף דף אשר פירט את כלל התנאים המיוחדים של שטר המשכנתא אשר נחתם על ידי המשיבים, וכלל בתוכו הצהרה המבהירה כי למשיבים הוסברה משמעות השטר שעליו הם חותמים. כמו כן, המבקש טען שלא הייתה הצדקה להתערבותו של בית המשפט בקביעות העובדתיות של הערכאה המבררת, ובהתעלמותו מהמשקל שניתן לעדויות של הצדדים.
5.
לאחר עיון בבקשה נחה דעתי כי בנסיבות העניין דינה להידחות. כידוע, בקשת רשות ערעור ב''גלגול שלישי'' לא תינתן אלא במקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (רע''א 9168/08
מריו לזניק נ' ענבר ליס בע''מ (לא פורסם, 3.2.09)).
המבקש לא הצביע על סוגיה אשר מצדיקה דיון שכזה.
6.
הבקשה מעלה שאלות הכרוכות בפרשנות תניות בשטר משכנתא שבין הצדדים והשלכתו עליהם, ואינה מעוררת שאלה בעלת מאפיין עקרוני (רע''א 4520/04 קולב נ' קולב (לא פורסם, 25.5.05)). יש לציין כי אין די בכך שנתגלעה מחלוקת בין הערכאות באשר לפרשנותו של הסכם, כדי להצדיק את קבלת רשות הערעור (רע''א 2571/99 חברת התחנה המרכזית החדשה בתל אביב בע''מ נ' רענן (לא פורסם, 14.7.99)). המבקש טוען שנפלה טעות בהחלטת בית המשפט המחוזי, אך הלכה פסוקה היא שאין טענה זאת מצדיקה בפני עצמה מתן רשות ערעור, וזאת ללא צורך להביע עמדה בעניין (רע''א 4356/06
נביל נ' בנק דיסקונט לישראל בע''מ
(לא פורסמה, 18.6.06)). בנוסף אציין שחלק ניכר מטענות המבקש עוסקות בקביעות עובדתיות אשר ערכאת ערעור לא נוהגת להתערב בהן, כל שכן כאשר מדובר על בקשת רשות ערעור.
הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ד באייר תש"ע (28.4.10).
ש ו פ ט ת