רע"א 10535/06 בנק לאומי לישראל בע"מ נ. שמעון מטילסקי

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט י' כהן ) מיום 16.11.06, בגדרו הוחלט לקבל באופן חלקי בקשת רשות ערעור שהגישו המשיבים על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחיפה ולחייב את המבקש 2 להגיש דו"ח כספי מפורט לראש ההוצאה לפועל.

המבקש 1, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: הבנק ), אשר הינו הנושה של המשיבים 1 ו-2 (להלן: המשיבים ), עתר לכך שיינקטו הליכים למכירת בית המגורים של המשיבים שבקיסריה (להלן: בית המגורים ). בד בבד, ביקש הבנק למנות את בא-כוחו, הוא המבקש 2, ככונס נכסים לשם מכירת בית המגורים. ואכן, ביום 7.9.04 הוחלט למנות את המבקש 2 ככונס נכסים, זאת בכפוף לתנאים מסוימים שאיני רואה מקום לפרטם כעת. בעקבות זאת, החל כונס הנכסים בהליכים שונים למכירת הנכס.

ביום 3.7.06 ניתנו על-ידי ראש ההוצאה לפועל (כבוד הרשם ע' סעיד ) מספר החלטות קצרות לאור בקשות שונות שהגישו אליו המשיבים, בגדרם העלו השגות מהשגות שונות, בין היתר, בנוגע לתוקף מינויו של כונס הנכסים ובנוגע לפעולות שונות שבוצעו על-ידו. באחת מהחלטותיו קבע ראש ההוצאה לפועל, כי הוא אינו מוצא דופי בפעולות כונס הנכסים וכי האחרון הגיש "דו"ח מפורט עם צירוף מסמכים כראוי".

על חלק מהחלטותיו של ראש ההוצאה לפועל הגישו המשיבים בקשת רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי בחיפה.

בית-המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט י' כהן ) דחה את ערעור המשיבים באשר לשתיים מן ההחלטות עליהן הם ביקשו להשיג – בנוגע לתוקף מינויו של כונס הנכסים ובנוגע לשכר הטרחה לו הוא זכאי. יחד עם זאת, בית-המשפט מצא לנכון לקבל את ערעור המשיבים על החלטת ראש ההוצאה, בגדרה אישר הוא את הדו"ח שהוגש על-ידי כונס הנכסים ביום 7.6.06. החלטתו זו, נסמכה על שני נימוקים עיקריים: האחד, כי כונס הנכסים לא העביר את הדו"ח לעיון המשיבים ומשכך לא ניתנה לאלה האחרונים ההזדמנות לעבור עליו ולהגיב לאמור בו לפני אישורו. השני, כי מאחר שהדו"ח לא נערך כראוי, אזי לא ניתן היה להבין מה הם סכומי הכסף שנתקבלו בגין הנכס ומה נעשה בכספים אלה. בסופו של דבר, הורה בית-המשפט המחוזי לכונס הנכסים לערוך תוך 30 ימים דו"ח חדש, ובו פירוט התנועות הכספיות השונות והתאריכים בהם הן בוצעו. לדו"ח זה, כך נקבע, יצורפו כל המסמכים המאמתים את התנועות הכספיות שבוצעו ותצהיר מאת כונס הנכסים. בנוסף נקבע, כי תינתן למשיבים האפשרות להגיש הסתייגויותיהם לדו"ח בתוך 30 ימים.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה טוען בא-כוח המבקשים כי המשיבים אכן קיבלו את הדו"ח, טרם אישורו ומיד לאחר הגשתו ביום 7.6.06, ואף הגישו את תגובתם לדו"ח עוד ביום 14.6.06. זאת, כשלושה שבועות טרם המועד בו ניתנה החלטת ראש ההוצאה לפועל המאשרת אותו. המבקשים תמכו טענתם זו באסמכתאות שונות שצורפו לבקשתם. המבקשים אף משיגים על הקביעה לפיה הדו"ח מיום 7.6.06 לא נערך כראוי. לעמדתם, בסעיפים 10-13 לדו"ח האמור צוין במפורש מה הם סכומי הכסף שהתקבלו ממכירת בית המגורים וכן פורט הסכום שהועבר לבנק על חשבון החוב, לרבות מועד ההעברה. כן פורט בדו"ח הסכום שהועבר לכונס הנכסים בעבור שכר טרחתו.

המשיבים, מנגד, ביקשו לדחות את הבקשה בציינם כי מדובר בבקשת רשות ערעור תיאורטית בלבד, מאחר וביום 14.12.06 הוגש דו"ח מתוקן מטעם כונס הנכסים. מכאן, שגם לוּ בקשת המבקשים הייתה מתקבלת, לא הייתה נודעת לתוצאה כל נפקות מעשית. עוד נטען על-ידם, כי עניין תקינות הדו"ח נידון במסגרת "הליך ביניים" ומכאן שהסעד שניתן בבית-המשפט המחוזי הינו סעד ביניים, כאשר על-פי ההלכה הפסוקה, התערבות ערכאת הערעור בסעד ביניים תצטמצם למקרים חריגים בלבד. לבסוף, ציינו המשיבים, כי לא ניתן לזהות בבקשת המבקשים כל שאלה משפטית או ציבורית אשר חורגת מעניינם הפרטני של הצדדים.

דין בקשת רשות הערעור להידחות.

מושכלות יסוד הן, כי רשות ערעור ניתנת רק במקרים חריגים, המעלים שאלות בעלות חשיבות חוקתית; מקרים, בהם יש לתרום לאחידותה של ההלכה; מקרים, בהם חשיבות עניינית לבעיה משפטית המועלית בהם; מקרים בהם יש חשיבות ציבורית בעניין; במילים אחרות, מקרים בהם החשיבות המשפטית חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). הבקשה דנא אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הספציפי של הצדדים, והמבקשים לא הצביעו על עילה המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי".

למעלה מן הצורך, אעיר כי אף לגופו של עניין דין הבקשה להידחות. בצדק מציינים המשיבים, כי עם הגשת דו"ח הכונס המתוקן ביום 14.12.06, מילאו המבקשים אחר החלטת בית-המשפט המחוזי ובכך יתייתר הצורך המעשי לדון בבקשת רשות ערעור זו. בנסיבות אלו, ומשהוגש לראש ההוצאה לפועל הדו"ח המתוקן, איני רואה טעם של ממש בעטיו ראוי היה להגיש כשישה ימים לאחר מכן בקשת רשות ערעור זו לבית משפט זה.

אשר-על-כן דין בקשת רשות הערעור להידחות. המבקשים ישאו בשכר טרחת עורך דין בסכום של 5,000 ש"ח.