פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
10540/09
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקשות:
1.
SAPANAN GENERAL
FOOD CO. LTD
2.
SAPPE CORPORATION CO.LTD
נ ג ד
המשיבים:
1. אמ.איי.אי.מייד אין יורופ בע"מ
2. שרת דודיאן
3. שחר דודיאן
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ב-ת.א. 2076/09 מיום 10.12.2009 שניתנה על ידי כבוד
סגן הנשיא
י' זפט
בשם המבקשות:
עו"ד איתן שאולסקי
בשם המשיבים:
עו"ד נחום גבריאלי
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (סגן הנשיא י' זפט ), בה נדחתה בקשת המבקשות למתן צו מניעה זמני, אשר יאסור על המשיבים שימוש במשקה החדש ו/או בתוויות המופיעות עליו והצגת מצג לפיו משקה שאינו מיוצר על ידי המבקשות הינו משקה של המבקשות. כן ביקשו המבקשות להורות על איסוף את כל בקבוקי המשקה החדש ו/או התוויות המופיעות עליו ולהעבירם לבאי כוח המבקשות שימונו ככונסי נכסים זמניים.
רקע
2.
להלן אפרט את הרקע הרלוונטי לבקשה שבפניי, כפי שזה הובא בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה.
3.
המבקשות (להלן גם: ספנן ) הן יצרניות ומשווקות של משקאות אלוורה הנמכרים תחת הסימן " SAPPE ".
4.
משיבה 1 היתה היבואנית המורשית של משקאות ספנן בישראל. המשיבים 2 ו-3 מנהלים את עסקיה ומפעילים אותה. ספנן טוענת, כי הפסיקה את יחסיה המסחריים עם המשיבים לאחר שאלו העתיקו את מוצריה. המשיבים טוענים, כי בתחילת שנת 2009 ביטלה ספנן באופן חד צדדי ושלא כדין
את הסכם ההפצה בין הצדדים, תוך שהמבקשות רוקחות קנוניה עם חברת הפצה ישראלית בשם "אדיר", לנישול המשיבים מזכויותיהם בהפצת המשקאות.
5.
המשיבים תבעו את ספנן ואת חברת "אדיר" בגין הפרת הסכם ההפצה ואף ביקשו סעדים זמניים לאכיפת הסכם זה עוד בחודש אפריל 2009 (ת"א 1440/09). בית המשפט המחוזי (סגן הנשיא י' זפט ) דחה את הבקשה לסעדים זמניים כנגד חברת "אדיר" (בש"א 8431/09).
6.
לאחר ביטול הסכם ההפצה החלו המשיבים לייבא ולשווק משקה אלוורה תחת הסימן " OLAE ".
7.
בחודש יוני 2009 הגישו המבקשות תביעה נגד המשיבים לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (ת"א 1723/09). כן הגישו המבקשות בקשה למתן סעדים זמניים, למנוע מן המשיבים לשווק משקה אלוורה בעיצוב הבקבוק שבמחלוקת ובעיצוב התווית בה השתמשו אז (בש"א 13182/09, להלן: הבקשה הראשונה ).
8.
בבקשה הראשונה, הצדדים הגיעו להסכם פשרה אשר קיבל תוקף של החלטה ביום 7.7.2009 (להלן גם: ההסכם
או הצו ). ההסכם אושר כ"הסדר זמני עד למתן פסק הדין בתיק העיקרי או עד למתן כל החלטה אחרת שיש בה כדי לשנות". זו לשון ההסכם:
"1.
המשיבים לא ישווקו מהיום את המוצר אולה כפי שהוא.
על כל מלאי המוצרים הקיים בחזקתם המשיבים ידביקו מדבקה שתכסה את כל התווית כך שהתווית לא תהיה דומה עד כדי הטעיה לתווית הנוכחית. בכלל כך, לא ישתמשו המשיבים בפונט של האותיות בהן כתובה המילה אלוורה כפי שהוא היום במוצר אולה.
2.
את כל המלאי הקיים אצל הסיטונאים: משקאות החמישה, האחים אוחיון, שרלי מיבנה, מוניר מלוד, א.א טבק מפתח תקווה, שאת כתובותיהם ימסרו המשיבים למבקשות, ישנו המשיבים בהתאם לאמור בסעיף 1 לעיל.
3.
מפקח מטעם המבקשות שאינו עובד של המבקשות או של חברת אדיר יבדוק את שינוי התווית לפני שהמוצר ישווק.
4.
לאחר שינוי התווית, המלאי הקיים היום אצל המשיבים ימסר, שלא בתמורה, לכל צד שלישי לפי החלטת המשיבים.
5.
באשר למוצרים שהוזמנו וטרם הגיעו לישראל, המשיבים יעבירו לבדיקת בא כוח המבקשות דוגמא של המוצר לפני שישווק, ואם בתוך 3 ימי עבודה לא יודיע בא כוח המבקשות לבא כוח המשיבים כי יש מבחינתו מניעה כלשהי לשיווק המוצר, יוכלו המשיבים לשווק מוצרים אלו.
אם בא כוח המבקשות יסבור כי יש בעיה כלשהי במוצר זה, יפנה בבקשה מתאימה לבית המשפט הנכבד בתוך פרק זמן של יעלה על 7 ימים עבודה מרגע מסירת הדוגמא, והמשיבים מתחייבים שכל עוד אותם הליכים יהיו תלויים ועומדים, לא ישווקו המוצרים האמורים.
6.
המשיבים לא יעשו כל שימוש בסימני המסחר סאפה ו/או מוגו מוגו ו/או ביוטי דרינק".
9.
בטענה כי המשיבים הפרו את ההסכם האמור, הגישו המבקשות לבית המשפט המחוזי בקשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט, לאכוף על המשיבים בקנס ו/או במאסר לקיים את הצו מיום 7.7.2009.
ביום 19.8.2009 קיבל בית המשפט את הבקשה וקבע, כי המשיבים הפרו את הצו במעשה ו/או במחדל. בנסיבות העניין קבע בית המשפט, כי אם לא ינקטו נגד המשיבים סנקציות שירתיעו אותם מלהמשיך ולהפר את הצו, הם יפרו אותו גם בעתיד. על כן, השית בית המשפט קנס בסך 25,000 ש"ח על כל אחד מן המשיבים. על פסק דין זה הוגש ערעור לבית משפט זה, הקבוע לדיון ביום 18.3.2010 (ע"פ 7918/09).
10.
בחודש אוגוסט 2009 יבאו המשיבים לישראל משלוח חדש של משקאות אלוורה, בתווית חדשה.
11.
ביום 23.8.2009 שלחו המבקשות מכתב למשיבים, במסגרתו התבקשו המשיבים לחדול מהשימוש בתווית החדשה, בטענה כי שינוי הכיתוב מאנגלית לעברית, כפי שנעשה בתוויות הבקבוקים במשלוח החדש, אינו מקיים את הצו.
12.
ביום 27.8.2009 השיבו המשיבים לבא כוח המבקשות, כי "התווית החדשה... אינה דומה כלל, ובוודאי שאינה דומה עד כדי הטעיה, הן לתווית נשוא הצו והן לתווית המשמשת את מרשיך".
13.
המשיבים, הם הנתבעים בת"א 1723/09, הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה להורות כי בקבוקי המשקה " OLAE " בנפח 1 ליטר , אשר על גבי תוויותיהם הודבקה מדבקה כתומה בקוטר 5 ס"מ , המסתירה את מלוא פרטי התווית, אינם דומים עד כדי להטעות לבקבוקי משקה " SAPPE " מתוצרת המבקשות, וכי שיווקם על ידי המשיבים לא יהווה הפרת זכויות כלשהן של המשיבות בבקבוקיהן ובתוויותיהן. כן התבקש בית המשפט להורות, כי שיווק בקבוקים אלו אף לא יהווה ביזוי החלטת בית המשפט מיום 7.7.2009, בה ניתן תוקף להסכמות הצדדים בעניין בקבוקים אחרים בנפח 300 מ"ל.
ביום 8.9.2009 דחה בית המשפט המחוזי (סגן הנשיא י' זפט ) את הבקשה בקבעו, כי ההסכם שאושר נועד למנוע הטעיית ציבור הלקוחות לחשוב שמשקה " OLAE " הינו משקה של המבקשות או קשור אליהן, ועל כן אין מקום ליתן סעד שאינו מתיישב עם צו זה, אף אם מדובר בבקבוקים בנפח שונה מהבקבוקים נשוא הצו.
14.
ביום 11.10.2009 הגישו המבקשות תביעה חדשה נגד המשיבים לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (ת"א 2076/09). כן עתרו המשיבים למתן צו מניעה זמני שיורה למשיבים, בין היתר, להימנע מכל שימוש במוצרים אשר החוזי שלהם דומה עד כדי הטעיה לחוזי של בקבוק המשקה " SAPPE " , עד למתן פסק דין סופי בתביעת המבקשות (בש"א 19046/09). המבקשות טענו, כי למרות השינויים שערכו המשיבים בתווית, מדובר ב"אותה גברת בשינוי קל ביותר של אדרת".
החלטת בית המשפט המחוזי
15.
ביום 10.12.2009 דחה בית המשפט את בקשת המבקשות למתן סעד זמני. נקבע, כי ללא ספק, קיים דמיון רב בין עיצוב הבקבוק ששימש את המשיבים עוד קודם לכריתת ההסכם לבין זה המשמש את המשיבים במשקה החדש (להלן גם: העיצוב המקורי ). ברם, בהסכם מיום 7.7.2009 גלומה הסכמה של המבקשות לשיווק משקה " OLAE " על ידי המשיבים תוך שימוש בעיצוב המקורי. על כן נקבע, כי בשלב זה, ובטרם הוכרעו טענות הצדדים ביחס לזכויות בעיצוב המקורי, בהשוואה בין חוזי המשקה החדש לבין חוזי המשקה המשווק על ידי המבקשות, נכון ליתן משקל נמוך, אם בכלל, לעיצוב הבקבוק, ויש לבחון האם בהתחשב בכך יש דמיון מטעה בין המשקה החדש לבין המשקה המשווק על ידי המבקשות.
16.
בכפוף לאמור לעיל נקבע, כי אין דמיון מטעה בין שני הבקבוקים; במרכז התווית במשקה החדש מופיעים הסימנים " OLAE "
ו-"משקה אלוורה" בהבלטה, בעוד בבקבוק המשווק על ידי המבקשות מופיע הסימן " SAPPE " בהבלטה.
17.
עוד ציין בית המשפט, כי לאחר הגשת הבקשה לצו זמני החלו המבקשות לשווק משקה אלוורה עם תווית אחרת, עליה מופיע הסימן “aloe vera”
בצירוף תמונת צמח הדומה לתמונת צמח המופיעה על בקבוק המשקה החדש של המשיבים. נקבע, כי אפשר שהתווית האמורה דומה לתווית על בקבוק המשקה החדש של המשיבים, אולם משהוחל בשיווקו של בקבוק זה רק לאחר הגשת הבקשה, אין מקום לסמוך את ההכרעה על דמיון אפשרי בין התוויות האמורות.
18.
בית המשפט קבע, כי לכאורה, אין דמיון מטעה בין בקבוק המשקה החדש לבין הבקבוקים ששווקו על ידי המבקשות עד להגשת הבקשה, ונראה כי סיכויי המבקשות לזכות בתביעתן בעילות המבוססות על טענתן בדבר דמיון מטעה בין הבקבוקים האמורים, אינם טובים.
19.
כן נקבע, כי העובדה שהמבקשות עיצבו תווית חדשה בה הן משתמשות לשיווק המשקאות מתוצרתן מלמדת, כי בתקופה הקרובה אין למבקשות עניין לשמר בתודעת הלקוחות קשר בינן לבין התווית הישנה בה השתמשו, וככל שמדובר בתווית החדשה, סביר להניח שזו טרם צברה מוניטין הראוי להגנה. בנסיבות אלה נקבע, כי מאזן הנוחות נוטה נגד הגבלת חופש העיסוק של המשיבים.
20.
לאור כל האמור, הבקשה נדחתה. מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.
טענות המבקשות
21.
לטענת המבקשות, בית המשפט קבע כי ההסכם מתיר למשיבים לשווק משקאות בבקבוק המקורי, אך לא התייחס כלל להתחייבות המשיבים בהסכם לשנות את התווית כך שלא תהיה דומה לתווית הקודמת. זאת, למרות שהמבקשות התייחסו מפורשות לשינוי התוויות הן בבקשה למתן הסעדים הזמניים והן בסיכומיהן.
22.
כן נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי "המבקשות הסכימו לשיווק משקאות אולה בבקבוק המקורי". בסעיף 1 להסכם נקבע מפורשות כי המשיבים לא ישווקו את מוצר החיקוי כפי שהוא. ודוק: הוסכם שהמוצר לא ישווק ולא רק שלא יעשה שימוש בתווית. בהסכם נקבע מפורשות שאפילו לאחר שינוי התווית, אסור היה למשיבים למכור את המוצרים והם חויבו לחלקם ללא תמורה. בהסכם לא נקבע כי המשיבים רשאים לעשות בעתיד שימוש בעיצוב של הבקבוק. בפתח ההסכם הובהר, כי הוא נכרת מבלי שאיש מודה בטענות משנהו, ומבלי שמי מהצדדים מוותר על זכות כלשהי. בתביעתן העיקרית של המבקשות נגד המשיבים, במסגרתה התנהלו ההליכים בבש"א 13182/09, עתרו המבקשות לצו מניעה קבוע שיאסור שימוש בבקבוק המקורי ואותה תביעה עודנה תלויה ועומדת (ת"א 1723/09).
23.
עוד נטען, כי בית המשפט המחוזי טעה ביישום הדין; אף אם נקבל את גישת בית המשפט באשר להוראות ההסכם, הרי שנפלו שגיאות ביישום המבחנים לצורך בחינת דמיון והטעיה. במקום לבחון את מכלול מעשי המשיבים, ובמקום לבחון את הדמיון הכולל בין המוצרים מנקודת מבטו של הצרכן הממוצע, ערך בית המשפט השוואה בין תוויות המוצרים בלבד והתעלם לחלוטין מכל יתר נסיבות העניין.
24.
עוד טוענות המבקשות, כי בית המשפט התעלם לא רק מצורת הבקבוק בבחנו את סכנת ההטעיה, אלא גם מהצורה והצבעוניות של פקק הבקבוק. אפילו אם כל קביעותיו של בית המשפט המחוזי נכונות, עדיין ראוי וצודק היה ליתן סעד פחות בחומרתו מזה שביקשו המבקשות, ולצוות, למשל, על המשיבים להימנע מהמשך השימוש בפקק הצבעוני של הבקבוק.
25.
עוד נטען, כי שגה בית המשפט בכל הקשור לתווית החדשה של המבקשות. בית המשפט קבע, כי מדובר בתווית חדשה, שהשימוש בה החל לאחר שהוגשה הבקשה לסעדים זמניים, ולא היא; התווית עם תמונת הצמח אינה אלא גרסה השונה אך במעט מתווית משקה האלוורה בגרסת ה- Diet של ספנן, הכוללת אף היא את אותה תמונת צמח, באותה תצורה בדיוק. מדובר בתווית ובמשקה שנמכרו בישראל זמן רב לפני הגשת הבקשה לסעדים זמניים. מאחר שבית המשפט מצא דמיון בין תווית המבקשות, לגביה חשב שמדובר בתווית חדשה, לבין התווית החדשה של המשיבים, מובן כי נפלה טעות בהחלטה, שכן לו היה בית המשפט הנכבד ער לכך שתווית דומה שימשה את ספנן זמן רב לפני הגשת הבקשה, היה מחליט אחרת.
26.
באשר למאזן הנוחות נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי מאזן הנוחות נוטה נגד הגבלת העיסוק של המשיבים. בכך לא הובאו בחשבון זכויות המבקשות והמוניטין שלהן בחוזי הכולל של משקה האלוורה מתוצרתן. מתן הסעדים הזמניים לא היה מונע מהמשיבים להמשיך בעיסוקיהם, ואף לא היה מונע מהם להתחרות בעסקי המבקשות באמצעות בקבוק ותווית שעיצוביהם שונים.
טענות המשיבים
27.
על פי החלטותיי מיום 17.1.2010 ומיום 20.1.2010, הגישו המשיבים את תשובתם לבקשת רשות הערעור.
28.
המשיבים טוענים, כי אין דמיון מטעה בין תווית המבקשות לבין התווית החדשה שלהם. המשיבים מוסיפים, כי המבקשות שינו את עיצוב התווית שלהן בסמוך להגשת הבקשה והעיצוב החדש של תווית המבקשות שונה ומובחן עוד יותר מזה של המשיבים.
29.
המבקשות לא הביאו כל ראיה אמיתית לביסוס טענתן בדבר רכישת מוניטין בחוזי התווית או בעיצוב הבקבוק. המשיבים טוענים, כי על פי ההלכה הפסוקה, אין די לעניין זה במכירות בכמויות גדולות, אלא יש להראות כי נרכש מוניטין בחוזי ובעיצוב. כמו כן, משינוי תווית המבקשות למדים המשיבים, כי המבקשות עצמן אינן מאמינות כלל בטענתן בדבר מוניטין שרכשו בחוזי התווית ומכאן השינוי בעיצוב התווית, וכי חוזי התווית החדשה שהחלו להשתמש בה לאחר הגשת הבקשה בוודאי אינו נהנה ממוניטין כלשהו, שכן השימוש בו החל זה עתה.
30.
עוד טוענים המשיבים, כי אין מחלוקת כי המבקשות לא רשמו מדגם או סימן מסחר תלת מימדי בישראל לגבי עיצוב הבקבוק, ואין להן כל זכות קניינית רשומה בעיצוב זה. יתרה מזאת, המשיבים טוענים כי הוכיחו כי במהלך השנתיים האחרונות נמכרו בישראל משקאות אלוורה רבים בבקבוקים שצורתם זהה לזו של המבקשות.
31.
המשיבים מוסיפים וטוענים, כי תביעתן החדשה של המבקשות הוגשה רק בחודש אוקטובר 2009, כאשר יבוא הבקבוקים על ידי המשיבים החל עוד בחודש אוגוסט 2009. בתביעה זו, טוענים המבקשים, מנסות המשיבות לערוך מקצה שיפורים בהסכם מיום 7.7.2009, תוך שהן מבקשות סעדים זמניים חדשים הן כנגד התווית ששונתה והן צו מניעה כנגד שימוש בעיצוב הבקבוק, סעד שנתבקש בבקשה הראשונה והמבקשות ויתרו עליו במסגרת ההסכם, עד להכרעה בתיק העיקרי. לטענת המשיבים, בבקשה השניה לסעדים זמניים, העומדת במוקד בקשת רשות הערעור, יש משום ניסיון חסר תום לב לעקוף את ההסכם שקיבל תוקף של החלטה ולחמוק מקביעותיו.
32.
ביחס לטענת המבקשות לפיה שגה בית המשפט משלא התייחס להתחייבות לשינוי התווית ולא לאופן בו שינו המשיבים את התווית נטען, כי החיוב בהדבקת מדבקה על התווית נוגע, על פי ההסכם, רק ל"מלאי המוצרים הקיים בחזקתם" של המשיבים, וכלל לא התייחס לבקבוקי המשקה שיובאו החל מחודש אוגוסט.
33.
עוד טוענים המשיבים, כי צורתו וצבעו של הפקק הם חלק מעיצוב הבקבוק עליו ויתרו המבקשות בהסכם, עד למתן הכרעה בתביעה העיקרית. המבקשות בעצמן מתייחסות לבקבוק ולפקק כמכלול אחד.
34.
באשר לתווית החדשה של המבקשות נטען, כי אכן מדובר בתווית אחרת מזו שהמבקשות עשו בה שימוש עד לשינוי. עיון בבקשה לסעדים זמניים, מוצג 2 בסעיף 21 מעלה, כי המבקשות עצמן הציגו בפני בית המשפט המחוזי את צילומי משקה האלוורה של ספנן הנמכרים בישראל. מופיעה שם תמונת שני בקבוקים בלבד, ואין זכר לבקבוק משקה "דיאט" שלגביו מנסות המבקשות לטעון עתה. כך גם בסעיף 23 לתצהיר שנספח לבקשה לסעדים זמניים. המשיבים טוענים, כי אין לדעת כלל האם משווקות כיום המבקשות משקה "דיאט" כלשהו, ואין בפני בית המשפט כל ראיה על קיומו של משקה כזה או על שיווקו, או בדבר מוניטין כלשהו שנצבר בחוזי תוויתו, כאשר המבקשות עצמן לא הציגו אותו כלל בפני בית המשפט המחוזי בבקשתן.
35.
כך או כך, טוענים המשיבים, אף אם נניח לטובת המבקשות כי הן משווקות משקה דיאט כלשהו לא יכולה להיות כל מחלוקת כי לאחר הגשת הבקשה הן שינו את עיצוב התווית שלהן. בית המשפט המחוזי קיבל את טענת המשיבים, לפיה משמעות שינוי עיצוב תווית המבקשות הינה, כי מדובר בתווית חדשה לגמרי שטרם נרכשו בה כל זכויות מוניטין. ברור כי בהעדר מוניטין, לא ניתן כלל לבסס עילת גניבת עין.
36.
באשר למאזן הנוחות, סומכים המשיבים ידיהם על החלטת בית המשפט המחוזי. המשיבים מוסיפים, כי מכיוון שמדובר במשקאות המיובאים לארץ בקונטיינרים אשר קל לכמת, אם בסופו של דבר תזכינה המבקשות בתביעתן, ניתן יהיה לפצותן בכסף בגין מכירת כל בקבוק ובקבוק.
37.
עוד מעלים המשיבים טענת שיהוי. על פי הטענה, המבקשות יודעות על השימוש שעושים המשיבים בתווית החדשה מיום 2.8.2009. בחודשיים וחצי שחלפו מאז ועד להגשת הבקשה לצו זמני, השקיעו המשיבים בפרסום ובהחדרת מוצריהם נושאי התוויות החדשות ובהפצתם לכלל השוק ושינו את מצבם לרעה.
38.
כן טוענים המשיבים, כי ערכאת הערעור לא תתערב בדרך כלל בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית, הנוגעות לסעדים זמניים.
דיון והכרעה
39.
מקובלת עליי עמדת המשיבים, לפיה המבקשות ויתרו על עיצוב הבקבוק בשלב הסעד הזמני; הבקשה לסעד זמני, אשר קדמה להסכם מיום 7.7.2009, כללה בקשה להורות למשיבים לחדול משימוש ב"בקבוקים אשר העיצוב שלהם דומה עד
כדי הטעיה לעיצוב של בקבוק המשקה " SAPPE "". כמו כן, חלק גדול מהדיון ביום 7.7.2009 נסוב על עיצוב הבקבוק. למרות זאת, בנוסח ההסכם לא נכללה שום הוראה בנוגע לעיצוב הבקבוק. מכאן, שהמבקשות ויתרו על טענותיהן לעניין זה בשלב הסעד הזמני. הדבר נלמד אף ממכתב ששלח בא כוח המבקשות לבא כוח המשיבים, בנוגע לבקבוקים החדשים. שם נכתב כך: "מרשיך נדרשים לפעול לאלתר כדלקמן... לחדול מן השימוש בתווית אליה התייחסו מרשיך בסעיף 8 לסיכומים אותם הגישו במסגרת הבקשה על פי פקודת ביזיון בית המשפט. כפי שהבהיר בית המשפט הנכבד בסיפת סעיף 4 לפסק דינו, מרשיך חויבו לעצב מדבקה/תווית חדשה, שלא תהיה דומה עד כדי הטעיה לתווית הקודמת ששימשה אותם לשיווק בקבוקי ה- olae . שינוי הכיתוב מאותיות לועזיות לכיתוב עברי אינו מקיים את הצו ". הנה כי כן, טרוניית המבקשות הופנתה כלפי התווית, בעוד שעיצוב הבקבוק לא נזכר כלל.
40.
מעבר לכך, בפיהם של המשיבים טענות כבדות משקל, לפיהן למבקשות אין כל זכות קניינית בעיצוב הבקבוק, ומשקאות רבים בבקבוקים דומים לזה של המבקשות נמכרו בישראל. טענות אלו תלויות ועומדות בפני הערכאה הדיונית במסגרת התביעה הראשונה. בהתחשב בכך, ומשויתרו המבקשים על זכויותיהם בעיצוב הבקבוק בשלב הסעד הזמני, במסגרת ההסכם, אין מקום ליתן סעד זמני בנוגע לעיצוב הבקבוק. עוד אציין, כי לטעמי, הפקק הצבעוני הוא חלק מעיצוב הבקבוק.
41.
בהסכם נקבע, כי "המשיבים לא ישווקו מהיום את המוצר אולה כפי שהוא".
לכאורה, לא ניתן לומר שהמשיבים לא קיימו הוראה זו. המשיבים שינו את השפה מאנגלית לעברית, שינו את הגופן והגדילו את שם המותג " OLAE ". בהסכימן לניסוח כללי, לפיו המוצר לא ישווק "כפי שהוא", המבקשות נטלו את הסיכון שהשינוי במשקה המשיבות לא יהיה משמעותי, ואין להן להלין אלא על עצמן. אין זה מתפקידו של בית המשפט להשלים את ההסכם ולקרוא לתוכו תנאים שלא קיימים בו.
42.
מבחינה מהותית - וזה עיקר - דעתי היא כדעת בית המשפט המחוזי; עיינתי בכתבי הטענות המפורטים, במסגרתם הוצגו הבקבוקים והתוויות. לכאורה, תוויתם החדשה של המשיבים אינה דומה באופן מטעה לזו של המבקשות. לכאורה צודקים המשיבים בטענה, כי יש להשוות את התווית שעל גבי הבקבוק החדש שלהם לתווית שעל גבי הבקבוק של המבקשות. כאמור לעיל, איני נדרשת לבחינת הדמיון בין הבקבוקים - אשר הינו, ללא ספק, רב - אלא לדמיון בין התוויות לבדן.
43.
באשר לטענת המבקשות בדבר התווית החדשה: המבקשות טוענות, כי אין מדובר בתווית חדשה, אלא בתווית הדומה לתווית משקה ה"דיאט" שלהן, אשר היתה קיימת בשוק לפני הגשת הבקשה לסעדים זמניים. בין אם מדובר בתווית חדשה ובין אם לאו, התווית הנוספת של המבקשות אינה שונה באופן משמעותי מתוויתן הקודמת, ואין בדבר כדי לשנות ממסקנתי דלעיל.
44.
אין צריך לומר כי כל האמור כאן הוא בגדר התרשמות לכאורה בלבד, וטענות הצדדים בפני הערכאה הדיונית שמורות להן. הבקשה נדחית. לא יהיה צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ד בשבט התש"ע (8.2.2010).
ש ו פ ט ת