פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
10575/05
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקש:
נתן וויס, עו"ד
נ ג ד
המשיב:
האפוטרופוס הכללי
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו מיום
6.10.05 בבש"א 579/02 שניתן על ידי כבוד השופט ש' ברוך
תאריך הישיבה: כ"ט באדר תשס"ו
(29.3.06)
בשם המבקש: בעצמו
בשם המשיב: עו"ד א' אבני
החלטה
1.המבקש משמש כמנהל עזבון. הוא נתמנה לתפקיד לפני יותר מעשרים שנה. העזבון כלל חלק בדירה. הדירה נמכרה בשנת 1985. חלקו של העזבון בתמורה היה אמור לעבור למשרד הבטחון כנהנה. עד עתה הועבר רק חלק מן הסכום המגיע לידי הנהנה. בית המשפט המחוזי ציווה על המבקש להעביר את היתרה לידי המשיב. מדובר בסכום של כ-72,000 ש"ח, נכון ליום 1.11.04. בה בעת דחה בית המשפט את בקשת המבקש לשחררו מתפקידו ולפסוק לו שכר טרחה. על כך הבקשה דנא לרשות ערעור.
2.דין הבקשה להידחות. קשה להבין כיצד במשך שני עשורים לא הוסדר הנושא של חלוקת העזבון והעברת מלוא הכספים המגיעים לנהנה. המבקש נתבקש שוב ושוב להסביר ולהסדיר העניין אך לא עשה כן. טענתו העיקרית היא שחלק מן הכספים נמצאים עד היום בידי עורך דין אריה הבר, שעסק במכירתה של הדירה. הטענה הושמעה בעבר וניתנה אפשרות למבקש להגיש בקשה מתאימה על מנת שעורך דין הבר יזומן, אך הוא לא עשה כן. בישיבה קודמת הצעתי שתיערך פגישה אצל האפוטרופוס הכללי. מסתבר, כי נקבעה פגישה אך עורך דין הבר לא הגיע. נאמר לי, כי היה עליו להופיע בהליך כלשהו. הצעתי הנזכרת הועלתה בניסיון לפתור העניין, בבחינת למעלה מן הנדרש. זאת, הואיל והבקשה לרשות ערעור אינה מגלה כל עילת התערבות. כאמור, חרף ההזדמנויות שעמדו לרשותו לא פעל המבקש באופן פורמאלי לגבי עורך דין הבר, למשל על דרך הגשת בקשה מתאימה לבית המשפט. המבקש אף לא הציג חישוב נגדי שיצביע על טעות בחישובי הכונס הרשמי.
3.בנסיבות האמורות לא מצאתי יסוד להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. יחד עם זאת, נראה לי כי ראוי שהמשיב לא ינקוט הליכי גבייה במהלך 90 הימים הקרובים. זאת על מנת שבתקופה זו ייעשה ניסיון לקיים פגישת בירור נוספת, אליה יזומן עורך דין הבר. הדבר אף יאפשר למבקש לנקוט הליך נגד עורך דין הבר. עם זאת מובהר, כי אין בכך כדי לעכב את הליכי הגבייה בתום 90 ימים מהיום.
4.הבקשה נדחית. המבקש ישא בשכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ש"ח.
ניתנה היום, ד' בניסן תשס"ו
(2.4.06).
ש
ו פ ט