החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 10587/02 מר רוני בראון נ. תנועת הליכוד

ניתן ביום

בקצרה

בחירות · צו מניעה על ועדת בחירות ובית דין של תנועה פוליטיתבקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע על החלטת נשיא בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה לעיכוב ביצוע של החלטת נשיא בית המשפט המחוזי שאסרה על ועדת הבחירות ובית הדין של תנועת הליכוד לדון בערעורים ובקשות נוספים. נקבע כי בקשה לעיכוב ביצוע מחייבת קודם סירוב של בית המשפט הדיוני. לגבי הטענה שההחלטה ניתנה במעמד צד אחד, הסעד הרגיל הוא פנייה לבית המשפט שנתן את הצו.

העובדות

נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב נתן החלטה שלפיה על ועדת הבחירות של תנועת הליכוד ועל בית הדין של התנועה להימנע מלדון בערעור או בקשה נוספים. המבקשים טענו כי ההחלטה ניתנה מבלי שזומנו כל הצדדים. צו המניעה חל עד חצות הלילה, המועד האחרון להגשת רשימות המועמדים לבחירות לכנסת ה-16.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לעכב ביצוע של החלטת בית המשפט המחוזי שאסרה על ועדת הבחירות ועל בית הדין של תנועה לדון בערעורים ובקשות נוספות?
  2. 2.האם ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי במעמד צד אחד ללא הזמנת כל הצדדים, ומהו הסעד הנכון לכך?

הלכות

  1. 1

    הסעד הרגיל לביטול צו שניתן במעמד צד אחד הוא פנייה לבית המשפט שנתן את הצו, ולא ערעור.

    ״הרי הסעד הרגיל לביטול ההחלטה, על-פי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, הוא פנייה לבית המשפט שנתן את הצו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • רשות ערעור
  • צד אחד
  • ועדת הבחירות
  • בית הדין של התנועה
  • בחירות לכנסת
  • תקנה 201
  • תקנה 468

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

10587/02

בפני:

כבוד השופט י' אנגלרד

המערערים:

1. מר רוני

בראון

2. מר יחיאל חזן

נ ג ד

המשיבים:

1. תנועת

הליכוד

2. וועדת הבחירות של תנועת הליכוד

3. מיכאל גורלובסקי

4. עו"ד גלעד ארדן

בקשת רשות ערעור מיום 12.12.02 על החלטת בית המשפט קמא

בשם המבקשים: עו"ד דוד

ויניצקי

החלטה

1.זוהי בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע של החלטה שניתנה היום, על-ידי נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב השופט א' גורן, לפיה על ועדת הבחירות של תנועת הליכוד ועל בית הדין של התנועה להימנע מלדון בשום ערעור נוסף או בקשה נוספת מכל סוג שהוא. בין הנימוקים המועלים על-ידי המבקשים מצוי הנימוק כי בית המשפט קמא נתן את החלטתו מבלי שזומנו כל הצדדים.

2.באשר לבקשה לעיכוב ביצוע, הרי שעל-פי תקנה 468 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, רשאי בית המשפט שלערעור לצוות על עיכוב ביצוע לאחר שבקשה לעיכוב ביצוע סורבה על-ידי בית המשפט של דיון. בחומר המצוי לפני לא כלולה החלטה של בית המשפט קמא בעניין סירוב לעכב את ביצוע פסק-הדין. אי לכך, אין להיזקק לבקשה זו, והיא נדחית על הסף.

3.באשר לטענה כי ההחלטה ניתנה מבלי שהוזמנו כל הצדדים, כך שצו המניעה ניתן לפי הטענה במעמד צד אחד, הרי הסעד הרגיל לביטול ההחלטה, על-פי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, הוא פנייה לבית המשפט שנתן את הצו.

4.יתירה מזו, נראה כי החלטתו של בית המשפט המחוזי היא בבחינת פסק-דין, כך שיש להגיש עליה ערעור בזכות בפני הרכב של בית משפט זה תוך הזמנת כל בעלי-הדין. בנסיבות המקרה הנדון נראה כי דיון מעין זה אינו אפשרי מפאת מגבלות הזמן, מאחר שצו המניעה חל, ממילא, עד השעה חצות הלילה בלבד, שהוא המועד האחרון להגשת רשימת המועמדים לבחירות לכנסת ה- 16.

התוצאה היא כי הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית מהטעמים הנזכרים לעיל.

ניתנה היום, ז' בטבת התשס"ג (12.12.02) שעה

17:50.

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הסעד הרגיל לביטול צו שניתן במעמד צד אחד הוא פנייה לבית המשפט שנתן את הצו, ולא ערעור.