רע"א 10609/06 דוד ברון נ. י.ח דמרי בע"מ

1.

המבקש הגיש תובענה על דרך המרצת פתיחה בה עתר להצהרה בדבר בטלותו של הסכם מסוים וכן בדבר בטלותה של עסקה להעברת מניות בחברה כלשהי. ביום 9.11.06 נחקרו המצהירים משני הצדדים על תצהיריהם. בסיומו של הדיון הורה בית המשפט על הגשת סיכומים בכתב. בית המשפט אף התיר להגיש מסמכים נוספים ואכן המשיבים דכאן (הם המשיבים בתובענה) הגישו מסמכים נוספים ביום 13.11.06. אלה הגיעו לידי בא כוחו של המבקש ביום 15.11.06. ביום 28.11.06 עתר המבקש בפני הערכאה הדיונית להבאת ראיות נוספות. מדובר בהעדה של חמישה עדים ובהצגת מסמכים נוספים. בית המשפט דחה את הבקשה. מכאן בקשת רשות ערעור זו.

2.

דינה של הבקשה להידחות. המבקש בחר להגיש תובענתו על דרך המרצת פתיחה. יש להניח כי הוא היה ער לכך שבעשותו שימוש בדרך דיונית זו מוגבלות אפשרויותיו מבחינת הבאת עדים. ייתכן מאוד שאילו עתר המבקש להביא את העדים בשלב מוקדם, מיד לאחר שהמשיבים הגישו את תשובתם, הייתה בקשתו נדחית. מובן שבקשה להביא עדים נוספים, המוגשת לאחר שנסתיימה השמיעה של המרצת פתיחה, לא תיענה אלא במקרה חריג וקיצוני במיוחד, אם בכלל. יצוין, כי בגדר ההסבר לבקשה להתיר הבאת ראיות נוספות טען המבקש שעדותו של המצהיר מטעם המשיבים בגדר חקירתו הנגדית הייתה מפתיעה. אם כך הוא, נשאלת השאלה מדוע עניין זה, של הצורך בעדים או במסמכים נוספים, בהקשר לעדות המפתיעה, לא הועלה מיד בסיום מתן העדות.

3.

הטיעונים שבבקשה לרשות ערעור לא שכנעוני כי טעה בית משפט קמא משסירב לבקשה להתיר הבאת ראיות נוספות. יש להניח שחלק מן הטיעונים שבבקשה דנא, לגבי המסמכים שהמשיבים הגישו ביום 13.11.06, כלולים בגדר סיכומי המבקש.

הבקשה לרשות ערעור נדחית בלא שמתבקשת תשובה.