החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 10612/03 רמי קדר נ. שויצר ברוריה

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · ביטול פסק דין שניתן בהיעדר הופעהבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשת רשות ערעור על החלטה שדחתה בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש לדיון. בית המשפט העליון קבע כי המבקש ידע על מועד הדיון באמצעות בא-כוחו, וכי לא נפגעה זכותו להעלות טיעונים. הבקשה ובקשות הוספת המסמכים נדחו ללא צו להוצאות.

העובדות

המבקש לא התייצב לדיון בבית המשפט המחוזי, ובעקבות כך ניתן נגדו פסק דין לפיו צווי מניעה זמניים יהפכו לקבועים. לאחר שהתיק הוחזר לבחינת ידיעתו על הדיון, התקיים דיון במעמד הצדדים והוגשו סיכומים בכתב. בית המשפט המחוזי קבע שהמבקש ידע על הדיון וסיכוייו בתביעות קלושים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם נתקיימו התנאים לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש לדיון, בשל טענה לאי ידיעה על מועד הדיון?
  2. 2.האם יש להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שקבע כי המבקש ידע על מועד הדיון וכי סיכוייו לזכות בתביעות קלושים?

הלכות

  1. 1

    ידיעת המבקש על מועד הדיון הוכחה, שכן בא-כוחו דאז ידע עליו, ולכן אין מקום לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר.

    ״בית המשפט הבהיר בהחלטתו כי נתקיים דיון במעמד הצדדים, וכי משנמנעו שני״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענה לפגיעה בזכות להעלות טיעונים במלואם נדחתה, כאשר הצדדים נמנעו מחקירת המצהירים והוגשו סיכומים בכתב.

    ״עיקר טענתו של המבקש היא כי נמנעה ממנו הזכות להעלות באופן מלא את טיעוניו בפני בית המשפט המחוזי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פסק דין שניתן בהיעדר
  • ביטול פסק דין
  • צו מניעה
  • רשות ערעור
  • סיכומים בכתב

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

רע"א

10612/03

בפני:

כבוד השופט א' ריבלין

המבקש:

רמי קדר

נ ג ד

המשיבים:

1. ברוריה שויצר

2. אברהם שויצר

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט

המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 11.11.2003 בבש"א 23317/02 שניתנה על ידי כבוד

השופט נסים ישעיה

בשם המבקש: המבקש בעצמו

בשם המשיבים: עו"ד רונן

מזור

החלטה

כנגד המבקש ניתן פסק-דין בבית המשפט המחוזי, וזאת לאחר שלא התייצב לדיון שנקבע. בפסק-הדין נקבע כי צווי מניעה זמניים, שעמדו כנגד המבקש וכנגד המשיבה 1, יהפכו לצווי-מניעה קבועים. המבקש עתר לביטול פסק-הדין, ובית המשפט המחוזי דחה את בקשתו. או אז הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על החלטה זו האחרונה, וזו נתקבלה (רע"א 980/03). התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי, על-מנת שתיבחן שאלת ידיעתו של המבקש על אודות הדיון בו לא התייצב.

בית המשפט המחוזי אכן קיים דיון במעמד הצדדים, ומשלא עלה בידיו לשים קץ להתדיינות הארוכה בין הצדדים בדרך מוסכמת, בשל התנגדות המבקש, ניתנה החלטה לגוף בקשת הביטול. בית המשפט קבע כי מן הראיות עולה בבירור שהמבקש ידע על ישיבת בית המשפט, וזאת מפי בא-כוחו דאז. בית המשפט הוסיף וקבע, כי סיכוייו של המבקש לזכות בתביעות עצמן קלושים, ומכל מקום אינם מצדיקים את ביטול פסק-הדין שניתן בהיעדר. בית המשפט הדגיש, כי צו המניעה כנגד המשיבה 1 ניתן בהסכמת האחרונה, על-פי הצעת בית המשפט, על-מנת להביא לסיום ההתדיינויות הארוכות והמיותרות בין הצדדים, וכי עולה תמיהה מדוע עותר המבקש לביטול פסק-דין זה, שהותרתו על כנו תביא "לסיום אמיתי של הסכסוך בין הצדדים ולניתוק מוחלט של הקשרים ביניהם".

כנגד החלטה זו מלין המבקש בבקשת רשות הערעור שבפני. במסגרת הבקשה אף עתר להורות למשטרה להמציא לתיק בית המשפט מסמך מסוים, ולהוסיף ראיות, התומכים כולם, לדעתו, בבקשת רשות הערעור.

עיינתי בבקשת רשות הערעור, ולא ראיתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. עיקר טענתו של המבקש היא כי נמנעה ממנו הזכות להעלות באופן מלא את טיעוניו בפני בית המשפט המחוזי, וכי "צו המניעה ההדדי" שניתן אין בו כדי להביא ל"הפרדת כוחות". לא מצאתי ממש בטענות אלה. בית המשפט הבהיר בהחלטתו כי נתקיים דיון במעמד הצדדים, וכי משנמנעו שני הצדדים מלבקש לחקור את המצהירים מטעם הצד שכנגד, הוגשו סיכומים בכתב. בית המשפט קבע, כי המבקש ידע על אודות מועד הדיון, וכי אין לקבל את הסבריו של המבקש לאי הופעתו. יצוין עוד, כי המבקש למעשה זכה, במסגרת פסק-הדין, בסעד שלו עתר בתביעתו, לאמור צו מניעה המורה על הרחקת המשיבה 1. בד-בבד ניתן צו מניעה כנגדו, אשר כפי שקבעתי בהחלטתי הקודמת, אין בו כדי לפגוע בשמו הטוב או להעיד על התנהגות בלתי ראויה. יש לקוות – כפי שציין בית המשפט המחוזי – שבכך יבוא הסכסוך העכור לכלל סיום.

הבקשות להוספת מסמכים נדחות אף הן.

התוצאה היא כי הבקשות נדחות. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ב באדר תשס"ד (15.3.2004).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1ידיעת המבקש על מועד הדיון הוכחה, שכן בא-כוחו דאז ידע עליו, ולכן אין מקום לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר.
  2. 2טענה לפגיעה בזכות להעלות טיעונים במלואם נדחתה, כאשר הצדדים נמנעו מחקירת המצהירים והוגשו סיכומים בכתב.