רע"א 1062/06 אקרם מלחם נ. ועדת הקבלה לפקולטה לרפואה האוניברסיטה העברית בי

1.המקרה שלפניי הינו לכאורה פשוט. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה למתן צו זמני שיאפשר למבקש ללמוד בשנת לימודים זו באוניברסיטה, עד למתן פסק דין בתובענה שהגיש. הטעם לדחייה היה סיכוייה הקלושים של התובענה אף שנמצא, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. במקרה רגיל לא הייתי מתערב בהחלטתו של בית משפט קמא, המבוססת על אדנים מוצקים. חרף זאת, הגעתי לכלל דעה, כי המקרה מצדיק התערבות לאור העובדה שבפועל למד המבקש בשנת הלימודים הנוכחית ואף ניגש לבחינות שבסוף הסמסטר הראשון. כלומר, המצב העובדתי שנוצר, בחלקו לאחר החלטת בית משפט קמא, מצדיק לאפשר למבקש להמשיך ללמוד בשנת הלימודים הנוכחית. לעניין זה אדגיש, כי ייתכן שהמשיבה יכולה הייתה לפעול ביתר נחרצות למניעת המצב בו המבקש המשיך בפועל בלימודיו. לפיכך, הנני מחליט לדון בבקשה לרשות ערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פיה. הערעור מתקבל, החלטתו של בית משפט קמא מבוטלת וניתן צו זמני המורה למשיבה לאפשר למבקש להמשיך בלימודיו בשנת הלימודים הנוכחית. היה וההליך העיקרי לא יסתיים עד לתחילתה של שנת הלימודים הבאה, יהא על המבקש לעתור שוב לסעד זמני.

2.הגם שהחלטתי ליתן סעד זמני, אוסיף מספר הערות:

א.אין ללמוד ממקרה מיוחד זה, בו נוצרו עובדות מסוימות בעקבות החלטות שיפוטיות, שסעד זמני המאפשר לימודים אוניברסיטאיים הינו סעד שיגרתי.

ב.אין להסיק מן התוצאה של ההליך דנא, כי מסתייג אני מהערכת הסיכויים כאמור בהחלטתו של בית משפט קמא.

ג.ייתכן שהתנהלותו של המבקש בכל הנוגע להמשך לימודיו בפועל לאחר שבית המשפט המחוזי נתן את החלטותיו מיום 16.1.06 ומיום 21.2.06 מצביעה על בעייתיות כלשהי באורחות התנהגותו. אפשר שאף עניין זה צריך להילקח בחשבון לחובתו של המבקש. הנני מניח שניתן יהיה לברר גם זאת במסגרת הדיון בהליך העיקרי, אם בית המשפט ימצא כי יש מקום לעשות כן לאחר שיתבקש לעשות זאת על ידי המשיבה ולאחר שישמע את עמדתו של הצד האחר.

3.הערעור מתקבל כאמור לעיל. אין צו להוצאות.