רע"א 10645/02 רצף בשומרון (1985)בע"מ נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

בפניי בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון.

דין הבקשה להתקבל. תחילה אעיר, כי נוכח עמדת הכונס הרשמי, אין מקום לטענה כאילו הליכי הפירוק מונעים את הגשת הבקשה שבכותרת, נוכח עיכוב ביצוע שניתן ביחס להליכי הפירוק.

לגופם של דברים. המועד להפקדת ערבון נקבע בהחלטה של בית המשפט. ככזה, אין צורך בטעם מיוחד על מנת להאריכו. בעניין זה, שיקול הדעת נותן מעמד בכורה למיצוי זכותו של בעל דין להשיג על החלטתה של הערכאה הקודמת. ככלל, אינטרס המשיב בהליך מסוג זהה מתמצה בכך שיופקד ערבון להבטחת הוצאותיו, ואין לו אינטרס ראוי להגנה בדחיית ההליך בלא שהתברר לגופו בשל אי הפקדת ערבון במועד.

כך הדברים גם במקרה זה. גם אם ישנם סימני שאלה מסוימים ביחס לסיבות לתקלה בהפקדת הערבון, עולה ממכלול הדברים כי המבקשת לא הפגינה זלזול בהליכי בית המשפט, וכי אי הפקדת הערבון במועד אמנם נבעה מתקלה משרדית כלשהי. תקלה זו לא גרמה פגיעה ממשית למשיבים. אכן, אלה אף לא עתרו לדחיית ההליך לאחר שערבון לא הופקד במועד, ופעלו רק לאחר הגשת הבקשה שבפניי. גם לא נגרמה התארכות של ממש בהליך. במצב זה, דחיית הבקשה שבפניי תוביל לתוצאה אשר עבור המבקשת היא בלתי מידתית בעליל, ולכך איני רואה מקום.

התוצאה היא שאני נעתר לבקשה. הערבון יופקד תוך 10 ימים מקבלת החלטה זו, ולא – תידחה בקשת הרשות לערר בלא צורך בכל הודעה נוספת – הואיל ותקלה אצל המבקשת גרמה להליך זה, תישא המבקשת בהוצאות המשיבים בהליך זה בסך 700 ₪, לסכום זה יש לצרף מע"מ כחוק וכן הפרשי ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל.