רע"א 107/22 מחמוד ח'טיב נ. עו"ד שלומית שנקלר- נאמנת

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' נאמן ) מיום 25.11.2021 בפש"ר 4272-01-17, בגדרה נדחתה בקשת המבקש להורות על ביטול החלטות שניתנו בקשר עם עסקת מכר מקרקעין שהיו בבעלותו.

הרקע לבקשה

1.

ביום 5.2.2017 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש לבקשתו, ומשיבה 1 מונתה כמנהלת מיוחדת לנכסיו. בדו"ח שהגישה המנהלת המיוחדת כשנה וחצי לאחר מכן, צוין כי המבקש אינו משתף פעולה בהליך פשיטת הרגל ומתנהל בו בחוסר תום לב. יחד עם זאת, לנוכח העובדה שבבעלותו נכס מקרקעין הידוע כגוש 1884 חלקה 38 בישוב דיר אל אסד (להלן: המקרקעין ), יש לבחון את אפשרות מימוש הנכס לצורך החזר מלוא חובותיו. לפיכך התבקש בית המשפט להכריז על המבקש פושט רגל ולקבוע תכנית לפירעון מלוא חובותיו המאושרים. בתום דיון שהתקיים ביום 17.9.2018, אליו לא התייצב המבקש, כאשר בא-כוחו ציין כי הקשר עמו נותק, הוא הוכרז פושט רגל. בית המשפט מינה את המנהלת המיוחדת לנאמנת על נכסי המבקש (להלן: הנאמנת ) וכן מינה אותה ככונסת נכסים על זכויותיו במקרקעין לשם מימושם.

2.

ביום 21.1.2019 הגישה הנאמנת בקשה ליתן צו המורה על פינוי המבקש מהמקרקעין והפסקת עבודות הבניה בהם. בבקשה צוין כי במקרקעין בנוי מבנה ובו שתי קומות. בקומה הראשונה מתגורר המבקש ואשתו, ובקומה השנייה נעשות עבודות בנייה על ידי בנו של המבקש. משלא הוגשה תגובת המבקש, גם לאחר שהומצאה לו הבקשה ישירות, בית המשפט נעתר לבקשה.

3.

ביום 28.7.2020 הגישה הנאמנת בקשה לאישור מכר המקרקעין. בבקשה צוין כי לאחר שפורסמה הזמנה להציע הצעות לרכישת הזכויות במקרקעין הוגשה הצעה לפיה המקרקעין יימכרו כנכס תפוס והמבקש יורשה להישאר כדייר מוגן בקומה הראשונה של הבניין בתמורה לתשלום דמי שכירות חודשיים. ביום 30.8.2020, משלא הוגשה תגובת המבקש לבקשה, אישר בית המשפט את המכר.

4.

ביום 10.12.2020 הודיעה הנאמנת כי הליך מכר המקרקעין הושלם. הנאמנת ציינה שניתנה למבקש אפשרות לפדות את הנכס בכפוף לתשלום התמורה שהוצעה על ידי הרוכש ואשר שולמה על ידו, אולם עד למועד הגשת הבקשה הוא לא הגיב לדברים ולא הגיש הצעה לפדיון הנכס. בנסיבות אלה, התבקש בית המשפט לאשר את העברת מלוא הזכויות במקרקעין לידי הרוכש. באותו היום בית המשפט אישר את העברת הזכויות כמבוקש. פסיקתא שהוגשה לצורך ביצוע העברת הזכויות במקרקעין לשמו של הרוכש נחתמה ביום 22.2.2021.

5.

ביום 11.5.2021 הגיש הרוכש לבית המשפט בקשה בה ציין כי המבקש נמנע מלשלם את דמי השכירות שהושתו עליו והתעלם מהתרעות ודרישות תשלום שנשלחו לו. על כן התבקש בית המשפט לאשר לרוכש לפעול למימוש זכויותיו בנכס לרבות בדרך של פניה לבית המשפט ונקיטת הליכי הוצאה לפועל. בהיעדר תגובת המבקש, בית המשפט אישר זאת ביום 29.6.2021, ובהתאם לכך הרוכש הגיש תביעה לבית משפט השלום בחיפה לפינוי המבקש מהנכס ולחיובו בדמי השכירות אשר לא שולמו על ידו (ת"א 23132-08-21). ביום 18.1.2021 הגיש המבקש כתב הגנה בו טען כי הוא הופתע לגלות כי המקרקעין נמכרו בהליכי כינוס נכסים וכי נפל פגם באופן המצאת הבקשות וההחלטות בתיק פשיטת הרגל אשר כלל לא הגיעו לידיו. לאחר שהוגש כתב ההגנה, קבע בית משפט השלום כי שעה שכל טענות המבקש מופנות נגד החלטות חלוטות שניתנו במסגרת הליך פשיטת הרגל בימים 10.12.2020 ו-22.2.2021, אין מדובר בטענות היכולות להוות הגנה במסגרת ההליך האזרחי. על כן התבקש המבקש להמציא החלטה מאת בית המשפט של פשיטת רגל המבטלת או המעכבת החלטות אלה, שאם לא כן יינתן פסק דין על פי כתב התביעה שהוגש.

6.

במקביל להגשת כתב ההגנה, ביום 18.11.2021 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בתיק פשיטת הרגל בקשה לביטול החלטותיו מהימים 30.8.2020, 10.12.2020 ו-22.2.2021. במסגרת הבקשה נטען כי נפלו פגמים רבים בהליך מימוש הנכס אשר יש בהם כדי להשפיע על זכויותיו ולהצדיק את ביטול ההליך. בין היתר טען המבקש, ששמו מחמוד חטיב, כי מזכירות בית המשפט שלחה את כתבי בית הדין לנמען אחר בשם מוחמד חטיב, וזאת כפי שעולה מאישורי המסירה השונים. גם המצאת המסמכים השונים על ידי הנאמנת והרוכש נעשתה לאותו נמען אחר. המסמך היחיד שהומצא לו באופן אישי היה בקשת הנאמנת למתן הוראות מיום 21.1.2019, אולם הוא לא הבין את תוכנה. בנסיבות אלה, כלל ההחלטות שניתנו בעניין מימוש הנכס הן פגומות ואין לקיימן.

7.

ביום 25.11.2021 דחה בית המשפט את הבקשה. נקבע כי מעיון בבקשה ובאישורי המסירה שצירף, עולה כי הוא הטעה את בית המשפט. אכן, עקב טעות סופר בכותרת אישורי המסירה נכתב מוחמד ולא מחמוד, אולם על אישורי המסירה חתם המקבל את שמו המפורש "מחמוד". עובדה זו מעידה כי המבקש הוא זה שקיבל את המסמכים ולא נמען אחר. בנוסף, כפי שעולה ממסמכים שהגיש הרוכש, המבקש ידע על מכירת המקרקעין לכל המאוחר ביום 4.4.2021 ובוודאי ביום 11.5.2021, כך שבכל מקרה הבקשה הוגשה בשיהוי רב. בקשתו של המבקש נדחתה אפוא תוך חיובו בהוצאות לטובת הרוכש בסך של 3,000 ש"ח.

8.

מכאן הבקשה שלפנַי, במסגרתה חוזר המבקש על טענותיו לפני בית המשפט המחוזי. לטענתו, המסמכים השונים הומצאו לאדם אחר ובעקבות כך נפגעה זכות הטיעון שלו וכפועל יוצא מכך הוא איבד את ביתו. כן טען כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו כי הוא ידע על מכירת הזכויות לכל המאוחר ביום 4.4.2021, שכן על אישור המסירה חתם המקבל בשפה הערבית בשם מוחמד ולא מחמוד. עוד העלה המבקש טענות לפגמים נוספים שנפלו לשיטתו בהליך מימוש המקרקעין.

בד בבד עם הגיש המבקש בקשה "לעיכוב ההליכים" בתביעת הפינוי עד להכרעה בבקשת רשות הערעור.

דיון והכרעה

9.

לאחר עיון בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתשובה.

10.

המבקש טוען כאמור כי המסמך היחידי שהומצא לו עד למועד תביעת הפינוי שהגיש הרוכש היה בקשת הנאמנת מיום 21.1.2019, אולם הוא לא הבין את תוכנה. אלא שמעיון בתיק בית המשפט במערכת "נט המשפט" ובמסמכים שצירף המבקש לבקשתו, מתברר כי אין בכך ממש.

11.

כפי שעולה מהודעת הנאמנת מיום 10.12.2020, אשר לא צורפה לבקשה שלפנַי על ידי המבקש, ביום 11.10.2020 הומצא למבקש מכתב המפרט את השתלשלות העניינים בקשר עם מכירת זכויותיו במקרקעין. למכתב אף צורפו העתק של בקשת הנאמנת לאישור הסכם המכר, העתק של החלטת בית המשפט מיום 30.8.2020 המאשרת את ההסכם והעתק מההסכם. באישור המסירה של המכתב צוין כי הוא נמסר לידי "חטיב מחמוד", שאף חתם על אישור המסירה.

12.

בנוסף, עיון בתשובתו של הרוכש לבקשה לביטול ההחלטות (נספח ו' לבקשת רשות הערעור) מעלה כי ביום 4.4.2021 הוא המציא למבקש דרישה לתשלום דמי שכירות בטרם פניה להליכים משפטיים. בכותרת אישור המסירה צוין כי המסמך הומצא לידי "מחמוד חטיב", שאף חתם על אישור המסירה. גם בתצהיר המוסר שנערך ביום ההמצאה צוין כי המסמך הומצא למחמוד חטיב בעצמו. משכך אין כל משמעות לטענת המבקש כי בחתימה בשפה הערבית כתוב מוחמד ולא מחמוד, טענה שכלל לא נתמכה בדבר.

13.

עוד עולה מתשובת הרוכש כי לאחר שהגיש ביום 11.5.2021 את הבקשה לאשר לו לפעול למימוש זכויותיו לנוכח אי-עמידת המבקש בדמי השכירות, ולאחר שהורה בית המשפט על הגשת תגובת המבקש לבקשה, המציא לו הרוכש גם בקשה זו. ההמצאה בוצעה ביום 8.6.2021 במסירה אישית לידי המבקש – מחמוד חטיב, אשר חתם בעצמו על קבלת המסמכים.

14.

יוצא אפוא, כי אף אם נניח כי המבקש אכן לא הבין את תוכנה של בקשת הנאמנת מיום 21.1.2019, ואף אם יתר המסמכים לא הומצאו לו, כבר בחודש אוקטובר נודע לו על קיומם של הליכים למימוש המקרקעין; וכבר בחודשים אפריל-מאי 2021 נודע לו על כך שזכויותיו הועברו לצד שלישי. חרף זאת, המבקש נמנע מלפנות בבקשה לבית המשפט לביטול החלטותיו אלא רק חודשים ארוכים לאחר מכן, ורק לאחר שהוגשה נגדו התביעה האזרחית, ביום 18.11.2021. משאלו הם פני הדברים, אין כל עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי.

15.

למותר לציין כי הליך פשיטת הרגל נפתח לבקשתו של המבקש. אין זה מתקבל על הדעת כי המבקש נוקט בהליך כאמור, ומרגע שמתקבל צו כינוס הוא יושב בחיבוק ידיים ולא טורח לבחון את התקדמותו והאם ניתנו בו החלטות שונות. מטעם זה, אף אין זה מתקבל על הדעת שהמבקש לא פעל להבין את תוכנה של בקשת הנאמנת מיום 21.1.2019 בעת שקיבל אותה.

הבקשה נדחית אפוא וכפועל יוצא מכך גם נדחית בקשת המבקש להורות על עיכוב ההליכים בתביעת הפינוי.