רע"א 1071-24 רע"א 1071-24

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטת ח' וינבאום וולצקי), שניתן ביום 6.12.2023 בע"ו 28511-07-23, ואשר במסגרתו נדון ערעור המשיב על החלטת הוועדה הרפואית העליונה (להלן: הערעור והוועדה, בהתאמה) מיום 20.4.2023, שהותירה את נכותו בשיעור 10% בגין הפגיעה בכתף, אך שינתה את סעיף הליקוי לסעיף 41(4)א לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), תש"ל-1969 (להלן: תקנות הנכים) – דרגת ביניים (להלן: ההחלטה). החלטה זו ניתנה לאחר שהתכנסה הוועדה בשנית, וזאת בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי (השופטת ח' וינבאום וולצקי), שניתן ביום 5.1.2022 בע"ו 39365-08-21, ובגדרו נקבע כי יש להשיב את הדיון לוועדה כדי שתתאים סעיף למגבלת התנועה של המשיב ותשקלל את מלוא תלונותיו על כאביו, גם אם לא על דרך סעיף 41(4) לתקנות הנכים.

2.משהוחזר הדיון לוועדה ניתנה ההחלטה כאמור. במסגרת ערעור המשיב על החלטה זו קבע בית המשפט כי יש להחזיר את הדיון לוועדה בהרכב אחר, וזאת מן הטעמים הבאים: טרם מתן ההחלטה, היה על הוועדה להעביר למשיב רשימה של הספרות המקצועית – המסמכים והקביעות – אשר עליהם הסתמכה בקביעתה, על מנת לאפשר לבא כוחו להגיב עליהם; פרשנות הוועדה בנוגע לשיעור הנכות וקביעתה אינה עומדת במתחם הסבירות ואינה עולה בקנה אחד עם הפסיקה. עוד קבע בית המשפט, כי הוועדה החדשה לא תקבל לעיונה כל מסמך "שהוא מאוחר לוועדה הרפואית המחוזית שדנה בעניינו של המשיב ביום 18.8.2020". מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

3.דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

4.מדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א). פסק דינו של בית המשפט המחוזי נטוע בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינו מעורר שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של הצדדים ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין.

5.אשר על כן, אני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות. משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.