רע"א 1072/04 יורוסל בע"מ נ. סולל בונה בע"מ

1.זו בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת ה' גרסטל) בה נעתר לבקשת רשות הערעור של המשיבה על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת ד' מ' הורנצ'יק).

2.המבקשת, קבלן מישנה לעבודות חשמל, נתנה למשיבה 1 (להלן – "סולל בונה"), קבלן ראשי בפרוייקט הבנייה, ערבות ביצוע שנועדה להבטיח את ביצוע התחייבויותיה. עבודות המבקשת הופסקו בעקבות הפסקת עבודותיה של סולל בונה. המשיב 2 (להלן – "הבנק") שלטובתו ניתנו ערבויות המבקשת, ביקש לחלטן. המבקשת עתרה לצו מניעה זמני בבית משפט השלום כנגד החילוט, וניתן צו לבקשתה.

3.בית משפט השלום קבע בהחלטתו כי ישנו ספק באשר לתום ליבו של הבנק בבקשתו לממש את הערבות, ובאשר לצורך האמיתי בחילוט המבוקש. זאת, נוכח המועד בו התבקש מימוש הערבות – למעלה מחמש שנים לאחר סיום העבודות של הבטחתן ניתנה הערבות, ולנוכח התנהלות הליכים משפטיים אחרים הקשורים באותו הפרויקט. כפועל יוצא, קבע בית המשפט, כי אף שדובר בערבות בנקאית אוטונומית שנועדה להבטיח את ביצוען של העבודות להן התחייבה המבקשת, מתקיים בנסיבות העניין חריג "הנסיבות המיוחדות" המצדיק את עיכוב חילוט הערבות האוטונומית עד למתן פסק דין בתובענות העיקריות, הנוגעות לנושא ביצוע העבודות בפרויקט.

4.בעקבות החלטה זו פנה הבנק בבקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, וזה קיבל את הבקשה ודן בה לגופה. בהחלטתו, שינה בית המשפט המחוזי את החלטת בית משפט השלום בקובעו כי לא מתקיימות במקרה זה נסיבות מיוחדות המצדיקות עיכוב חילוטה של הערבות הבנקאית.

5.המבקשת פנתה בבקשת רשות ערעור לבית משפט זה וטענתה היא כי החלטת בית המשפט המחוזי התקבלה בחוסר סמכות עניינית, באשר הכריע בבקשת רשות הערעור בהרכב של דן יחיד ולא במותב של שלושה שופטים כנדרש, לטענתה, לעת דיון בבקשת רשות ערעור על פסק דין. כן תוקפת המבקשת את החלטת בית המשפט המחוזי לגופה, בטענה כי אף שלא יכול היה להתרשם ישירות מאמינות העדים, ייחס חשיבות מעטה לנסיבות האובייקטיביות של המקרה. לדבריה, נסיון הבנק לממש את הערבות הבנקאית חמש שנים מסיום העבודות שאת ביצוען אמורה היתה הערבות להבטיח, ולצורך שונה מכפי שהוסכם על הצדדים, נעשה שלא בתום לב, ולפיכך הוא מקים מצב של חריג מיוחד המצדיק מניעת מימושה של הערבות הבנקאית חרף עליונותה ועצמאותה.

6.דין הבקשה להידחות. עניינה של הבקשה פנייה לערכאה שלישית באשר לשאלת מועד חילוטה של ערבות בנקאית אוטונומית.

בית המשפט המחוזי בהחליטו כערכאה שניה לבטל את צו המניעה לענין חילוט הערבות לא סטה בהחלטתו מההלכה החלה לענין החלת חריג "הנסיבות המיוחדות" על מימושן של ערבויות אוטונומיות. הוא יישם את העקרונות המקובלים בענין זה למקרה שבפניו בהטעימו את הצורך להגן על אופייה העצמאי של הערבות האוטונומית נוכח חשיבותה בעולם הכלכלה המודרני ( השווה ע"א 3130/99 שובל הנדסה ובנין נ' י.ש.מ.פ (פסקה 13)).

אין גם מקום לטענה שהועלתה בדבר חוסר סמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי לתת החלטתו בדן יחיד (ראה סעיפים 52(ב) ו-37 (א)(2) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984).

7.הבקשה לרשות ערעור נדחית, בלא צו להוצאות.