רע"א 10748/04 אורי פלג נ. פבריקנט את סלנט גרופ בע"מ

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופט י' זפט) מיום 28.9.04 בה נדחתה בקשת המבקשים להוציא צווי מניעה זמניים נגד המשיבים.

2.החל משנת 2001 ניהלו המבקשים יחד עם המשיבה 2 (חברה אמריקאית הנמצאת בבעלותה המלאה של המשיבה 1) מיזם משותף לייצור ולשיווק יהלומים. במסגרת המיזם האמור יוצרו יהלומים על פי שיטה מיוחדת לחיתוך וייצור יהלומים, שלטענת המבקשים הומצאה על ידם. פעילותו של המיזם המשותף הייתה מבוססת על הסכם בין המבקשים למשיבה 2 שנחתם בחודש מאי 2001. בהסכם זה נקבע, בין היתר, כי הבעלות בכל הזכויות הקשורות להמצאה תהיה של המבקשים, כי המידע הנוגע להמצאה יהיה סודי וכי המשיבה 2 והקשורים אליה לא יעשו שימוש במידע זה ללא הסכמת המבקשים. זכויותיהם של המבקשים בשיטת החיתוך האמורה וביהלומים המיוצרים על פיה אומנם טרם נרשמו בארץ, אך לטענת המבקשים הם רשמו פטנט בינלאומי על שיטת החיתוך שפיתחו ועל היהלומים המיוצרים בהתאם לשיטה זו. כן רשמו המבקשים, לטענתם, סימן מסחר על שלושה סוגי יהלומים המיוצרים על פי השיטה שהמציאו ובהם יהלום המכונה "קושט" ( Cushette ). לטענת המבקשים, החל מסוף שנת 2003 פעלו המשיבים בניגוד להסכם והחלו לייצר ולמכור יהלומי "קושט" ללא הסכמתם ובכך הביאו, בין היתר, לגזילת הסוד המסחרי של המבקשים ולפגיעה במוניטין שלהם. עוד טוענים המבקשים, כי המשיבים מייצרים יהלום המכונה על ידם בשם "קושן", אולם למעשה מדובר בחיקוי של יהלום ה"קושט", שהזכויות בו הן של המבקשים. יצוין, כי נראה, לכאורה, שאין מחלוקת בין בעלי הדין בדבר זכויותיהם של המבקשים בשיטת החיתוך האמורה ובשמות היהלומים שיוצרו על פיה. בראשית שנת 2004, לאחר שגילו המבקשים את ההפרות הנטענות, נוהל משא ומתן בינם לבין המשיבה 2 לשם הסדרת המשך הפעילות המשותפת. משלא צלח המשא ומתן הסכימו הצדדים לקראת סוף חודש אפריל 2004 להפסיק את הפעילות המשותפת. במועד סמוך לכך לקח המבקש 2 ממשרדי המשיבה 2 בארה"ב יהלומים וציוד משרדי, שלטענת המבקשים שייכים למבקשת 3 (חברה זרה במסגרת פועלים המבקשים). בעקבות תפיסת הנכסים הגישה המשיבה 2 תביעה נגד המבקשים במוסד האמריקאי לבוררות וכן הגישה ביום 6.5.04 תובענה בבית משפט בניו יורק לשם החזרת הרכוש שנתפס. ביום 12.5.04 הורה בית המשפט בניו יורק למשיבה 2 להימנע מלייצר את יהלומי ה"קושט" ללא הסכמת המבקשים וכן הורה כי יהלומי ה"קושט" הנמצאים בידי הצדדים יופקדו בחברת "ברינקס" וכך אכן נעשה.

3.ביום 5.8.04 הגישו המבקשים תובענה נגד המשיבים בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובה עתרו, בין השאר, לקבלת צו מניעה קבוע שיאסור על המשיבים לייצר או לשווק את יהלום ה"קושט" וכן כל יהלום אחר שנעשה לגביו שימוש בשיטת החיתוך שפותחה על ידי המבקשים. עוד עתרו המבקשים לסעד כספי בסך 17 מיליון ש"ח בשל הנזקים, שלטענתם, נגרמו להם. בגדר התובענה הגישו המבקשים בקשה להוצאת צווי מניעה זמניים נגד המשיבים, שיאסרו על המשיבים, בין היתר, לייצר ולשווק את יהלומי ה"קושט" או יהלומים אחרים בהתאם להמצאת המבקשים. בית משפט קמא דחה, כאמור, ביום 28.9.04 את בקשתם של המבקשים לצווי מניעה זמניים ועל החלטה זו הגשה בקשת רשות הערעור שבפניי.

4.המבקשים אינם מצביעים בבקשתם על הפרות של זכויותיהם הנטענות, שנעשו לאחר פירוק המיזם המשותף בסוף חודש אפריל 2004. במיוחד אין הם מעלים טענות קונקרטיות בדבר הפרות כאלה שנעשו בארץ. על פני הדברים, נראה כי ההפרות אותן מאזכרים המבקשים בבקשתם נעשו במהלך פעילותם המשותפת של הצדדים ולא לאחר מכן. זאת ועוד, המבקשים אינם מבהירים בבקשתם מדוע לא ניתן להסתפק בצו המניעה שהוציא, כאמור, בית המשפט בניו יורק ביום 12.5.04. יצוין עוד, כי המשיבה 1 הודיעה ליצרנים שפועלים עמה על הפסקת הקשר בינה לבין המבקשים ואף ביקשה מהם להפסיק לעשות שימוש בשמות היהלומים ובשיטות הייצור של המבקשים.

5.בנסיבות אלה דין הבקשה לרשות ערעור להידחות בלא צורך בתשובה וכך מוחלט. מובהר בזה, כי אם יתברר למבקשים שישנן הפרות חדשות של זכויותיהם וכי יש להן נגיעה לארץ יוכלו הם, כמובן, לעתור מחדש לבית המשפט המחוזי בבקשה לסעדים זמניים מתאימים.