פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
10813/02
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
המבקש:
יוסף יחזקאל
נ ג ד
המשיבים:
1. נילי גולן
2. עודד שמיר
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 20.11.02
בבר"ע 1689/02 שניתנה על ידי כבוד השופט בר-אופיר
בשם המבקש: עו"ד ר.
שובל
בשם המשיב 1: עו"ד פ.
שריג
בשם המשיב 2: עו"ד א.
דיאמנט
החלטה
1.אני דנה בבקשת רשות הערעור כבערעור לגופו.
2.נגד המבקש מתנהלים שני תיקי הוצאה לפועל בתל-אביב בהם הוא חייב כ-35.000 ₪. בחקירת יכולת שהתקיימה בעניינו ביום 11.4.02 החליטה ראש ההוצאה לפועל לדחות את בקשתו להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים, וקבעה בעניינו צו תשלומים בסך 200 ₪ לחודש מיום 10.5.02 שיועלה ביום 10.10.02 ל-500 ₪ לחודש.
3.בקשת רשות ערעור על החלטה זו של ראש ההוצאה לפועל הוגשה לבית המשפט המחוזי, ומתייחסת הן לקביעה השוללת הכרזת המבקש כמוגבל באמצעים, והן לגובה צו התשלומים שהוצא ובעיקר להגדלה של התשלומים ל-500 ₪ החל מאוקטובר 2002. במסגרת בקשה זו, עתר המבקש לבית המשפט המחוזי בבקשת ביניים לעכב את הליכי ההוצאה לפועל עד לדיון בערעור. במסגרת בקשת הביניים, קבע בית המשפט המחוזי ביום 20.11.02 כי המבקש ישלם 400 ש"ח לחודש בדיעבד מיום 10.5.02 עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור. בקשה לעיון חוזר על החלטה זו נדחתה.
4.המבקש טוען בפנינו כי החלטת בית המשפט המחוזי בהגדלת התשלום החודשי רטרואקטיבית מ-10.5.02 לשיעור של 400 ₪ הרעה את מצבו הכללי בהשוואה להחלטת ראש ההוצאה לפועל עליה הגיש בקשת רשות ערעור, וכי הרעת מצבו נעשתה אף שלא ביוזמת הנושים. אי לכך, מתבקש בית משפט זה לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי ולהותיר על כנה את החלטת ראש ההוצאה לפועל לתקופת הביניים עד להחלטה בבקשת רשות הערעור המונחת בפני בית המשפט המחוזי.
5.בתגובתם לבקשת רשות הערעור שלפני, מותירים המשיבים 1 ו-2 את הענין לשיקול דעת בית המשפט.
6.יש ממש בטענת המבקש כי החלטת בית המשפט המחוזי נשוא בקשה זו עשויה להרע את מצבו ביחס לצו התשלומים שניתן על ידי ראש ההוצאה לפועל, וזאת חרף העובדה שיוזם ההליך לשינוי צו התשלומים המקורי הוא החייב בלבד והנושים לא בקשו להשיג עליו ולהגדילו. בעוד שבצו המקורי הוטלו עליו תשלומים של 200 ₪ לחודש מ-10.5.02 ו-500 ₪ מ-10.10.02, הצו המתקן הועמד על 400 ₪ מ-10.5.02 ועד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור. יוצא איפוא, שלתקופה שמ-5.10.02 ועד 10.10.02 חוייב החייב מכח הצו המתקן לשלם פי שניים מחיובו על פי הצו המקורי, בעוד בקשתו לבית המשפט המחוזי היתה להפחית את החיוב המקורי והנושים כלל לא בקשו להגדילו.
בנסיבות אלה, ובהינתן העדר התנגדותם של המשיבים, אני מקבלת את הבקשה, מבטלת את החלטות בית המשפט המחוזי מיום 20.11.02 ו-4.12.02, ומחזירה על כנו את צו התשלומים המקורי שניתן על ידי ראש ההוצאה לפועל בהחלטתה מיום 11.4.02. צו זה יחול עד להחלטה בבקשת רשות הערעור המונחת בפני בית המשפט המחוזי ובכפוף לה, או עד להחלטה אחרת על ידי ערכאה מוסמכת.
ניתנה היום, ה' בניסן תשס"ג
(7.4.03).
ש
ו פ ט ת