החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 10813/02 יוסף יחזקאל נ. נילי גולן

ניתן ביום

בקצרה

הוצאה לפועל · צו תשלומים לחייב והכרזה כחייב מוגבל באמצעיםבקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל, שנדונה כערעור לגופו

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קיבל בקשת רשות ערעור של חייב בהוצאה לפועל שנדונה כערעור לגופו. נקבע כי החלטת בית המשפט המחוזי שהגדילה בדיעבד את התשלומים החודשיים להרעת מצבו, כאשר רק החייב יזם את ההליך והנושים לא ביקשו להגדיל, אינה יכולה לעמוד. בית המשפט החזיר על כנו את צו התשלומים המקורי של ראש ההוצאה לפועל.

העובדות

נגד המבקש מתנהלים שני תיקי הוצאה לפועל בחובו כ-35,000 ש"ח. בחקירת יכולת נדחתה בקשתו להכרזה כחייב מוגבל באמצעים, ונקבע צו תשלומים של 200 ש"ח לחודש שיעלה ל-500 ש"ח. בית המשפט המחוזי, במסגרת בקשת ביניים, קבע תשלום של 400 ש"ח לחודש בדיעבד מ-10.5.02 עד להחלטה בבקשת רשות הערעור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם רשאי בית המשפט המחוזי להגדיל בדיעבד את צו התשלומים שנקבע לחייב בהוצאה לפועל, כאשר הנושים לא ביקשו זאת והחייב הוא שביקש להקל בצו?
  2. 2.האם יש לבטל החלטות בית המשפט המחוזי שהגדילו את התשלומים רטרואקטיבית ולהחזיר על כנו את צו התשלומים המקורי?

הלכות

  1. 1

    החלטה שמגדילה בדיעבד את צו התשלומים של החייב, בעוד שהוא עצמו ביקש להפחית את החיוב והנושים לא ביקשו להגדיל, עלולה להרע את מצבו ביחס לצו המקורי ולא תעמוד

    ״החלטת בית המשפט המחוזי נשוא בקשה זו עשויה להרע את מצבו ביחס לצו התשלומים שניתן על ידי ראש ההוצאה לפועל״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    כאשר יוזם ההליך לשינוי צו התשלומים הוא החייב בלבד והנושים אינם מבקשים להגדיל את החיוב, אין מקום להחמיר את מצב החייב מעבר לצו המקורי

    ״וזאת חרף העובדה שיוזם ההליך לשינוי צו התשלומים המקורי הוא החייב בלבד והנושים לא בקשו להשיג עליו ולהגדילו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • צו תשלומים
  • חייב מוגבל באמצעים
  • חקירת יכולת
  • הוצאה לפועל
  • רשות ערעור
  • בקשת ביניים
  • עיון חוזר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

10813/02

בפני:

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

המבקש:

יוסף יחזקאל

נ ג ד

המשיבים:

1. נילי גולן

2. עודד שמיר

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 20.11.02

בבר"ע 1689/02 שניתנה על ידי כבוד השופט בר-אופיר

בשם המבקש: עו"ד ר.

שובל

בשם המשיב 1: עו"ד פ.

שריג

בשם המשיב 2: עו"ד א.

דיאמנט

החלטה

1.אני דנה בבקשת רשות הערעור כבערעור לגופו.

2.נגד המבקש מתנהלים שני תיקי הוצאה לפועל בתל-אביב בהם הוא חייב כ-35.000 ₪. בחקירת יכולת שהתקיימה בעניינו ביום 11.4.02 החליטה ראש ההוצאה לפועל לדחות את בקשתו להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים, וקבעה בעניינו צו תשלומים בסך 200 ₪ לחודש מיום 10.5.02 שיועלה ביום 10.10.02 ל-500 ₪ לחודש.

3.בקשת רשות ערעור על החלטה זו של ראש ההוצאה לפועל הוגשה לבית המשפט המחוזי, ומתייחסת הן לקביעה השוללת הכרזת המבקש כמוגבל באמצעים, והן לגובה צו התשלומים שהוצא ובעיקר להגדלה של התשלומים ל-500 ₪ החל מאוקטובר 2002. במסגרת בקשה זו, עתר המבקש לבית המשפט המחוזי בבקשת ביניים לעכב את הליכי ההוצאה לפועל עד לדיון בערעור. במסגרת בקשת הביניים, קבע בית המשפט המחוזי ביום 20.11.02 כי המבקש ישלם 400 ש"ח לחודש בדיעבד מיום 10.5.02 עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור. בקשה לעיון חוזר על החלטה זו נדחתה.

4.המבקש טוען בפנינו כי החלטת בית המשפט המחוזי בהגדלת התשלום החודשי רטרואקטיבית מ-10.5.02 לשיעור של 400 ₪ הרעה את מצבו הכללי בהשוואה להחלטת ראש ההוצאה לפועל עליה הגיש בקשת רשות ערעור, וכי הרעת מצבו נעשתה אף שלא ביוזמת הנושים. אי לכך, מתבקש בית משפט זה לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי ולהותיר על כנה את החלטת ראש ההוצאה לפועל לתקופת הביניים עד להחלטה בבקשת רשות הערעור המונחת בפני בית המשפט המחוזי.

5.בתגובתם לבקשת רשות הערעור שלפני, מותירים המשיבים 1 ו-2 את הענין לשיקול דעת בית המשפט.

6.יש ממש בטענת המבקש כי החלטת בית המשפט המחוזי נשוא בקשה זו עשויה להרע את מצבו ביחס לצו התשלומים שניתן על ידי ראש ההוצאה לפועל, וזאת חרף העובדה שיוזם ההליך לשינוי צו התשלומים המקורי הוא החייב בלבד והנושים לא בקשו להשיג עליו ולהגדילו. בעוד שבצו המקורי הוטלו עליו תשלומים של 200 ₪ לחודש מ-10.5.02 ו-500 ₪ מ-10.10.02, הצו המתקן הועמד על 400 ₪ מ-10.5.02 ועד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור. יוצא איפוא, שלתקופה שמ-5.10.02 ועד 10.10.02 חוייב החייב מכח הצו המתקן לשלם פי שניים מחיובו על פי הצו המקורי, בעוד בקשתו לבית המשפט המחוזי היתה להפחית את החיוב המקורי והנושים כלל לא בקשו להגדילו.

בנסיבות אלה, ובהינתן העדר התנגדותם של המשיבים, אני מקבלת את הבקשה, מבטלת את החלטות בית המשפט המחוזי מיום 20.11.02 ו-4.12.02, ומחזירה על כנו את צו התשלומים המקורי שניתן על ידי ראש ההוצאה לפועל בהחלטתה מיום 11.4.02. צו זה יחול עד להחלטה בבקשת רשות הערעור המונחת בפני בית המשפט המחוזי ובכפוף לה, או עד להחלטה אחרת על ידי ערכאה מוסמכת.

ניתנה היום, ה' בניסן תשס"ג

(7.4.03).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1החלטה שמגדילה בדיעבד את צו התשלומים של החייב, בעוד שהוא עצמו ביקש להפחית את החיוב והנושים לא ביקשו להגדיל, עלולה להרע את מצבו ביחס לצו המקורי ולא תעמוד
  2. 2כאשר יוזם ההליך לשינוי צו התשלומים הוא החייב בלבד והנושים אינם מבקשים להגדיל את החיוב, אין מקום להחמיר את מצב החייב מעבר לצו המקורי