רע"א 1083/04 עמירה נאזר נ. מחמד אבו טיר

המשיב, קטין, נחבל בגולגולתו בתאונת דרכים ביום 1.6.1997. מומחה בתחום הנוירולוגיה מצא כי המשיב סובל מדיספונקציה מוחית – תחילה קבע לו נכות זמנית וכעבור 4 שנים קבע לו נכות צמיתה. המשיב עתר למינוי מומחה נוסף, בתחום הפסיכיאטריה. בית המשפט דן בטענות המבקשות, שהתנגדו למינוי המומחה, וקבע כי על-מנת שלא לקפח את זכויותיו של המשיב, יש להיעתר לבקשתו למינוי מומחה, אשר יחווה דעתו לעניין ההיבטים הנפשיים וההתנהגותיים אצל המשיב, ולשאלה האם קיים קשר סיבתי אפשרי בינם לבין הדיספונקציה המוחית ממנה הוא סובל ולתאונה.

כנגד החלטה זו מופנית הבקשה שבפני. עיינתי בבקשה ובתגובה לה, ולא מצאתי עילה להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי. אמנם, כדברי המבקשות, הבקשה למינוי המומחה בתחום הפסיכיאטריה הוגשה בחלוף זמן רב מאז הוגשה התביעה, ויתכן כי הבסיס הראייתי העומד ביסודה אינו איתן. אולם בית המשפט המחוזי שקל שיקולים אלה, וסבר כי ראוי, במקרה זה, למנות את המומחה. בהחלטות מסוג זה לא נוהגת ערכאת הערעור להתערב. יצוין, כי בהחלטה על מינוי המומחה בתחום הנוירולוגי, הורה בית המשפט כי זה יתייחס בחוות דעתו, בין היתר, לשאלת הצורך במינוי מומחה פסיכולוג או פסיכיאטר. בדיון בבית המשפט נשאל אותו מומחה (בתחום הנוירולוגי) לגבי ההשלכות ההתנהגותיות והחברתיות של התאונה על המשיב, והשיב כי מדובר בנושא החורג מתחום מומחיותו. בנסיבות אלה כולן, ובהתחשב במדיניות הנוהגת בכגון דא, אין להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. כמו כן, לא ראיתי כל צורך להתערב בערכאה זו בקביעתו של בית משפט קמא, כי " בשלב זה , תשא הנתבעת בשכרו של המומחה הממונה".

הבקשה נדחית. המבקשות תשאנה בהוצאות ובשכר טרחת עורך הדין של המשיב בסכום כולל של 5,000 ₪.