רע"א 10852/06 ודים רובחה נ. אריה חברה לביטוח בע"מ

במסגרת ההליך שלפני התעוררה שאלה בנוגע לדרך התקיפה הראויה על פסק דינו של בית משפט קמא.

1.

ההליך נסוב על החלטת רשם בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ש' ברוך) מיום 29.11.06. בהחלטתו, הבהיר כבוד הרשם כי המזכירות הסבה את תשומת ליבו לכך שהערעור אשר הוגש על ידי המבקש נדחה זה מכבר מחמת אי הפקדת ערבון. במצב דברים זה, הורה הרשם על ביטול החלטותיו מיום 10.5.06 וכן על מחיקת הבקשות אשר הוגשו לאחר אותו מועד העוסקות בערבון ובהפקדתו.

2.

לטענת המשיבים, החלטת כבוד הרשם הינה "החלטה אחרת" ולפיכך הדרך להשיג עליה הינה באמצעות הגשת ערעור על החלטתו לבית המשפט בו הוא מכהן כרשם במועד הקבוע בדין לצורך כך. לעומת זאת, לטענת ב"כ המבקש, החלטת הרשם הינה בגדר "פסק דין" שכן היא סיימה את המחלוקת בין הצדדים וסגרה את הדיון בתיק.

3.

החלטת כבוד הרשם נתנה לאחר סיום הדיון בתיק, שכן החלטתו לדחות את ההליך בהעדר הפקדת ערבון היא ההחלטה אשר "סגרה" את התיק. במצב דברים זה, אבן הבוחן לסיווג ההחלטה כפסק דין או כהחלטה אחרת הינה בשאלה האם ההחלטה טפלה לנושא המחלוקת גופה או שמא יש בה נגיעה לחיוב עצמו (ראו: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7, בעריכת ש' לוין, 1995) 767-766; ח' בן-נון הערעור האזרחי (תשס"ד) 142-139). בענייננו, החלטת כבוד הרשם, לבטל החלטות שנתנו ולמחוק בקשות שהוגשו לאחר מתן פסק הדין הינה החלטה טפלה לנושא המחלוקת, ואין בה, כשלעצמה, כדי לשנות או להוסיף על פסק הדין שניתן. במצב דברים זה, צודקים ב"כ המשיבים כי הדרך לערער על ההחלטה היא באמצעות הגשת ערעור על החלטת רשם לבית המשפט בו מכהן הרשם.

התוצאה היא, אפוא, כי ההחלטה נשוא הליך זה הינה "החלטה אחרת" בכל האמור בזכות הערעור של המבקש. משעה שהמדובר בהחלטה של רשם בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו, השגת המבקש על החלטתו צריך שתתברר כערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו. אשר על כן, ההליך שבכותרת יימחק.