רע"א 1088/04 לינה טלמור נ. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט ע' חבש), במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת למתן צו המחייב את המשיב להשיב לשאלות, ולאפשר לה לעיין במסמכים שבידו.

המבקשת רכשה בשנת 1998 דירת מגורים בפרויקט שנבנה על ידי חברה יונה, יהודה, בניה, פיתוח והשקעות בע"מ (להלן: החברה ). לטענתה, היא שילמה את מלוא התמורה עבור הדירה לחברה עצמה. לאחר שקיבלה את הדירה לחזקתה וערכה בה שיפוצים שונים קיבלה המבקשת הודעת פינוי. התברר כי החברה לא עמדה בהתחייבויותיה למשיב, בנק דיסקונט למשכנתאות (להלן:

הבנק ), אשר העניק ליווי פיננסי לפרויקט, והבנק מימש את המשכון שהוטל, בין היתר, על הדירה. המבקשת הגישה תביעה נגד הבנק והחברה, במסגרתה טענה כי הבנק התרשל בליווי הפיננסי שהעניק לחברה, ולפיכך הוא נושא באחריות, ולכל הפחות בחלק מהאחריות, לנזקים שנגרמו לה. במסגרת תביעה זו, הגישה המבקשת בקשה להורות למשיבים להשיב לשאלון שהפנתה אליהם ולאפשר לה לעיין במסמכים מסוימים שבחזקת הבנק. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתה בקובעו כי הבנק השיב ל-98 שאלות מתוך 117 שהופנו אליו, וכי יתר השאלות אינן רלוונטיות. כך גם קבע בית המשפט לעניין המסמכים שסירב הבנק לאפשר למבקשת לעיין בהם. בית המשפט ציין כי "קנה המידה איננו הקשר של השאלות או המסמכים לפרויקט, אלא מידת הרלוונטיות שלהם לקשר שבין המבקשת והמשיב. קשר כזה לא נראה." על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני.

המבקשת טוענת כי שגה בית המשפט בקובעו כי השאלות שלא נענו והמסמכים נשוא הבקשה אינם רלוונטיים. היא סבורה כי התשובות לאותן שאלות, כמו גם המסמכים, חיוניים להוכחת טענותיה בדבר התרשלותו של הבנק. לשם הוכחת טענות אלה, טוענת המערערת, נדרש לה מידע באשר ליחסים שבין הבנק לבין החברה ובין הבנק לבין רוכשי דירות אחרים בפרויקט. הבנק, מצידו, סומך ידיו על החלטתו של בית המשפט המחוזי. הוא סבור כי המידע המבוקש אינו קשור למחלוקת האמיתית שבין הצדדים. לטענת הבנק, היענות לבקשותיה של המבקשת תגרום לסרבול ההליכים בבית המשפט המחוזי שיאלץ להידרש לבירור שאלות עובדתיות שכלל אינן נדרשות לשם הכרעה בתביעתה של המבקשת.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כלל הוא כי בית המשפט שלערעור ממעט להתערב בהחלטותיה של הערכאה המבררת לגבי גילוי ועיון במסמכים. לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, לא כל שכן פגם חמור שיצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.

הבקשה נדחית. המבקשת תישא בשכר טרחת בא-כוחו של המשיב בסך 5,000 ש"ח.