פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
10931/02
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המבקש:
עו"ד רענן שר טוב
נ ג ד
המשיבים:
1. איליה מגרילישווילי
2. יצחק בוקובזה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי
בת"א-יפו מיום 18.11.2002 בע"א 3031/00 שניתן על ידי כבוד
השופטים: ד' ברלינר, ז' המר, נ' אחיטוב
בשם המבקש: עו"ד אהוד
שטיין
החלטה
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל- אביב- יפו (כבוד השופטים ד' ברלינר, ז' המר, נ' אחיטוב) מיום 18.11.02 בע"א 3031/00 אשר קיבל את ערעורו של המשיב 1 על פסק דינו של בית המשפט השלום בנתניה (כבוד השופט א' רצ'בסקי).
1.המבקש, עורך דין במקצועו, ייצג את אליה מגרילישווילי (להלן – המשיב 1) בעסקת רכישת מקרקעין מיצחק בוקובזה (להלן - המשיב 2). המשיב 2 היה מנהלה של חברת צבר יעל חברה לבניה בע"מ (להלן: החברה). על פי זיכרון הדברים שנחתם בין הצדדים התחייבה החברה למכור למשיב 1 זכות בעלות בקומה של מבנה שביקשה החברה להקים על מקרקעין בבעלותה. משעלה הפרויקט על שרטון הגיש המשיב 1 לבית המשפט השלום בנתניה תביעה כספית להחזר הכספים ששילם לחברה נגד המשיב 2 ונגד המבקש אשר לטענתו ייצגו ברשלנות ולא הבטיח בכל דרך שהיא את כספו. בית המשפט השלום (השופט א' רצ'בסקי) דחה את תביעת המשיב 1 נגד המבקש בקובעו כי המבקש לא נהג ברשלנות שהכשילה את המשיב 1. על פסק דינו של בית המשפט השלום ערער המשיב 1. בית המשפט המחוזי (השופטים ד' ברלינר, ז' המר, נ' אחיטוב) קיבל את ערעורו של המשיב 1, והחזיר את הדיון בעניינם של הצדדים לבית המשפט השלום בקובעו כי, בית המשפט השלום לא דן בעניינו של המשיב 2 ולפיכך אין מנוס מהחזרת הדיון גם באשר למבקש משום שחלקם בפרשה שלוב זה בזה, ופסיקת ממצאים לגבי אחד יש לה השלכה גם לגבי השני.
2.מונחת בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש טוען כי לא היה מקום להחזיר את הדיון בעניינו לדיון מחדש בפני בית המשפט השלום. בית המשפט השלום דן בטענות הצדדים וקבע לגביו ממצאים עובדתיים ברורים. לטענתו, בית המשפט המחוזי לא פירש מדוע עניינם של הצדדים כרוכים. לאחר שעיינתי בחומר שבפני נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. בקשה זו אינה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית המקימה עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה. (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3), 123, עמ' 130-129) עיקר טענת המבקש היא כי לא היה מקום לכרוך את עניינו של המבקש, לגביו נקבעו ממצאים עובדתיים ברורים באשר לאחריותו בנזיקין, בעניינו של המשיב 2, לגביו נקבע שבית המשפט השלום לא דן בעניינו. קביעה זו אינה מצדיקה מתן רשות ערעור. מדובר באותה עסקה ובמסכת עובדתית אחת. הכרעה בשאלת אחריותו בנזיקין של המשיב 2, שהינו צד להסכם בו ייצג המבקש את המשיב 1 עשויה להשליך על שאלת אחריותו של המבקש. כך או כך, אין בקביעה זו חשיבות החורגת מעניינם של הצדדים להליך.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום,
י"א באדר
א' התשס"ג (13.2.2003).
ה
נ ש י א