רע"א 1095/13 שלומית הר שמש נ. מנהל מס ערך מוסף

השופט א' רובינשטיין:

א.

הסוגיה שעלתה בתיק זה היא האם דיווח מקוון למע"מ שאינו מלווה בתשלום גורר קנס על אי דיווח בדומה למצב שבדיווח לא מקוון (ראו סעיף 88 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 יחד עם תקנה 23 לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו-1976). אין המדובר בקנס על אי תשלום, שהוא נפרד.

ב.

בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי לא קיבל את תביעת המבקשת להצהיר, כי הטלת הקנס בעניין אי הדיווח בנסיבות אלה אינה כדין. מכאן בקשת רשות הערעור. ערב הדיון בפנינו בבקשת רשות הערעור הודיע המשיב, כי המצב העובדתי הנכון לא הוצג בפני בתי המשפט הקודמים, והוא שגם בדיווח מקוון אין אפשרות מעשית להגיש דו"ח בלא תשלום, שכן מערכת המחשב אליה מוגש הדיווח דוחה אותו; זאת – כשם שאין דו"ח לא מקוון המוגש בבנק (תקנה 23 ב(8) לתקנות מע"מ) מתקבל ללא תשלום. בנסיבות אלה – שהדבר לא הוצג בבתי

המשפט הקודמים – נכון המשיב לבטל את הקנסות במקרה דנא.

ג.

המבקשת טענה מנגד, שבהיעדר הסדר חקיקתי של התשלום המקוון, והואיל ולעיני הרשות במחשב מצוי הדיווח בכל מקרה, אין דינו כדין הדיווח הלא מקוון.

ד.

לאחר שמיעת טענות הצדדים באנו לכלל מסקנה, כי הבקשה נתייתרה עם הודעת המשיב על נכונותו לבטל את הקנסות במקרה דנא; ועל כן אנו דנים בבקשה כבערעור ומקבלים אותו במובן זה שרשמנו לפנינו כי הקנסות יבוטלו, כיון שהמצג העובדתי לא הוצג כראוי בבתי המשפט הקודמים. פסק דין זה יבוא חלף פסקי הדין הקודמים.

ה.

נוסיף: גישתו העקרונית של המשיב כי לא צריך להיות שוני בין תשלום מקוון לתשלום שאינו מקוון, ושניהם טעונים סינכרוניזציה בין הדיווח לתשלום, שאם לא כן צפויים קנסות בשני ההיבטים, מקובלת עלינו ותואמת את סעיפי החוק והתקנות. על כן גם איננו סבורים, מבלי לטעת מסמרות, שיש מקום לטענה הגורפת של המבקשת לגבי מקרים רבים באותה קטגוריה, ולא כל שכן כאשר המחשב דוחה את הדיווח משהוגש ללא תשלום. ואולם, יש לדעתנו מקום להבהרת הדברים באופן סטטוטורי, כגון בתקנות, כדי להסיר מכשול , ודבר זה ייעשה תוך ששה חודשים.

ו.

בנסיבות ישלם המשיב שכר טרחתו של בא כוח המבקשת בתיק זה בסך 8,000 ש"ח.