רע"א 10969/08 אחמד אבו אלחוף נ. מחמוד נימר דגש

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 25.11.2008 (כבוד סגנית הנשיאה ש' וסרקרוג (אב"ד), וכבוד השופטים י' כהן ו-ר' שפירא ) בע"א 4533/07 אשר דן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום בעכו (כבוד השופט ג' נאסר ) בת"א 3818/04 מיום 7.5.2007. עניינם של הליכים אלו בפירוק שיתוף במקרקעין.

רקע עובדתי והליכים קודמים

1.המבקש והמשיב הינם הבעלים של מקרקעין (חלקה 96 בגוש 19425) בכפר דיר חנא. בידי המבקש שטח של 532 מ"ר ואילו בידי המשיב שטח של 417 מ"ר. מתוך כלל השטח נעשתה הפקעה לצורכי ציבור של שטח בגודל 250 מ"ר.

2.

המשיב פנה לבית משפט השלום בעכו בבקשה לפירוק שיתוף במקרקעין האמורים. בית משפט השלום בעכו מצא כי בין הצדדים אין הסכם חלוקה של זכויותיהם במקרקעין. משכך, מונה על ידי בית המשפט מודד, כמומחה מטעמו, אשר הציע שתי חלופות לחלוקת המקרקעין: בהתאם לחלופה הראשונה, השטח יחולק בחלקים שווים בין המבקש למשיב, לרבות הפחתה שווה של השטח שהופקע; בהתאם לחלופה השניה, אין מדובר בהפחתה שווה של השטח שהופקע. במקרה זה, יש לחלק את המקרקעין בהתאם לתוואי של גדר הקיימת בחלקה. לפיכך, בחלופה זו יש להפחית את שטח ההפקעה כך שמשטח המשיב היו מופחתים 47% ואילו משטח המבקש היו מופחתים 10% בלבד.

נוכח היעדר הסכם חלוקה בין הצדדים, אימץ בית משפט השלום בעכו את החלופה הראשונה לפיה שטח ההפקעה יופחת באופן יחסי בין הצדדים ובהתאם לכך יחולקו המקרקעין.

3.

המבקש לא השלים עם פסק הדין והגיש עליו ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. ערעור המבקש נדחה. בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי בהיעדר הסכם חלוקה בין הצדדים, יש לקבל את קביעת בית משפט השלום בעכו לפיה החלוקה תעשה תוך שמירת יחסיות הזכויות של בעלי הדין במקרקעין. על כן נפסק כי יש לבצע את פירוק השיתוף בקרקע בהתאם לחלופה הראשונה שהציע המודד.

4.

על פסק הדין של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי. המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר הסתמך על קביעותיו של בית משפט השלום בעכו, התעלם מהמצב הקיים בחלקת המקרקעין לפיו החלקה מחולקת לשני חלקים: חלק אחד עליו קיימת דירת מגורים של המבקש וחלק אחר השייך למשיב. בין החלקות קיימת גדר מפרידה אותה הקים המשיב. מדובר, כך לטענת המבקש, בחלוקה דה פקטו המוסכמת על הצדדים מכוח התנהגותם. עוד מוסיף המבקש כי בית משפט השלום בעכו נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה לפירוק שיתוף מאחר ואין ודאות כי למשיב יש בכלל זכויות במקרקעין האמורים. לפיכך, מבוקש לאשר את הצעת החלוקה השנייה שהציע המודד.

דיון והכרעה

6.

דין הבקשה להדחות אף בלא צורך בקבלת תגובה. ההליך אינו מגלה שאלה משפטית או ציבורית בהן בית המשפט נוהג לדון פעם נוספת במסגרתו של "גלגול שלישי" של ההליך [רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982 )] . שלא כפי הנטען בבקשה, היא אינה מעלה כל טענה החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או שאלה בעלת אופי עקרוני.

7.

למעלה מן הצורך, אוסיף כי לא מצאתי ממש בטענות המבקש לפיהן חלוקת המקרקעין דה פקטו מעידה כי קיים הסכם שבהתנהגות לחלוקת המקרקעין בינו לבין המשיב. מהחומר שצורף לבקשה, לא ניתן ללמוד כי המשיב ויתר על זכויותיו במקרקעין או כי קיים הסכם, תהה צורתו אשר תהה, לחלוקת החלקה. לפיכך, מקובלת עליי דרך חלוקת המקרקעין בה בחר בית משפט השלום בעכו שאותה קיבל בית המשפט המחוזי בחיפה. בנסיבות העניין, ובהעדר הסכם חלוקה אחר, מדובר בחלוקה סבירה, הוגנת וראויה. הפקעת המקרקעין נעשתה מכלל חלקת המקרקעין ועל כן צריכה להישמר יחסיות זכויות בעלי הדין במקרקעין.

סוף דבר, הבקשה אינה מעלה נימוק ראוי למתן רשות ערעור והיא נדחית. משלא נתבקשה תגובת המשיב אין צו להוצאות לטובתו, אולם המבקש ישא בהוצאות בסך 3,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה.