רע"א 10994/07 עמוס פטיטיף נ. אלרון ייזום ופרוייקטים (מ.ד) בע"מ

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטים ח'טיב, הווארי, וארבל) מיום 15.11.07 בע"א 1097/07, בו התקבל ערעור המשיבה 1 על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (סגן הנשיא סרחאן) מיום 5.3.07 בת"א 7124/04.

ב.

ביום 17.3.04 נחתם בין המבקש 1 (להלן המבקש) למשיבה 1 (להלן המשיבה) זכרון דברים לביצוע עבודות בניה במבנה שבבעלותה. המנוח וליד גנאים ע"ה, שעזבונו הוא המשיב 2, עבד באותה תקופה כמסגר שכיר אצל המבקש. ביום 21.3.04, במהלך עבודתו של המנוח על גג המבנה, נפל ארצה מהגג, נפגע אנושות, ונפטר מאוחר יותר בבית החולים. המבקשים והמשיבים הפורמליים הגיעו ביניהם להסכמה לפיה ישולמו למשיבים הפורמליים פיצויים בסך של 750,000 ש"ח, ועל כן נותרה בפני בית המשפט השלום שאלה אחת בלבד, קרי, היש להטיל אחריות כלשהי על מזמינת העבודה, המשיבה. בית משפט השלום קבע כי המשיבה אחראית בצוותא עם המבקש לתאונה, מכיוון שהוא לא הועסק על-ידי המשיבה כקבלן ראשי יחידי, ובנסיבות אלה לא השתחררה המשיבה מחובותיה ואחריותה כמבצעת הבניה. בית המשפט הוסיף וקבע, כי המשיבה הפרה את החובות המוטלות עליה משלא מינתה מנהל עבודה ולא מילאה אחר תקנות הבטיחות לעבודה על גגות שבירים או תלולים. בית המשפט חילק איפוא את האחריות בין המבקש למשיבה, וקבע כי כל אחד מהם יישא ב-50% מגובה הפיצויים.

ג.

כנגד פסק הדין ערערה המשיבה לבית המשפט המחוזי. המשיבה טענה, כי תקנה 6 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה) תשמ"ח-1988 מורה, כי מזמין העבודה ייחשב כ-"מבצע הבניה" רק אם הוטלה הבניה על יותר מקבלן ראשי אחד. לטענתה, שגה בית משפט השלום כשקבע כי התקשרה עם יותר מקבלן אחד, מאחר שבתקופה הרלבנטית היה המבקש הקבלן היחיד היתה החובה למנות מנהל עבודה, ולמצער החובות המוטלות על מנהל עבודה לפי תקנה 5(ג) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה). מנגד טענו המבקשים כי עבודתו של המבקש היתה הראשונה בסדרה של עבודות בניה עד להשלמת העבודה באמצעות קבלנים נוספים, ולכן אין לראות בו קבלן יחיד. בית המשפט המחוזי קבע, כי במועד הרלבנטי - עת קרות התאונה - היה המבקש הקבלן היחיד עמו התקשרה המשיבה, והיחיד שביצע עבודות במבנה. עוד נקבע, כי המשיבה אינה אחראית לתאונה, לא מכוח תקנות הבטיחות בעבודה על גגים שבירים, ולא כבעלת המקרקעין. כנגד פסק הדין מופנית הבקשה דנא.

ד.

לטענת המבקשים, עניינה של בקשתם בפרשנות תקנה 6 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), והיא חורגת מגבולות המחלוקת בין הצדדים. לטענתם, יש לפרש את תקנה 6 באופן מרחיב, כך שתכלול את מלוא פעולות הבניה שנדרשו להשלמת פרוייקט הבניה במקרה דנא. כפי הנטען, פרשנות זו תמנע את פיצול פעולות הבניה הנעשות בפרוייקט לגזרות שונות שיקטינו את יכולתו של הנפגע בתאונת עבודה - המשיב 2 במקרה דנא - להיפרע בעבור נזקיו. על כן סוברים המבקשים כי אין לראות במבקש קבלן ראשי יחיד לעניין תקנה 6, ויש לחייב את המשיבה בשותפות באחריות לתאונה.

ה.

(1) לאחר העיון לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה. הגם שהמבקשים מנסים להעטות על המקרה אדרת בעלת אופי כללי, המ דובר ביישום נורמות והלכות מוכרות לעובדות המקרה הספציפי. העובדה שהמשיבה, בטיעוניה בבית המשפט המחוזי, ראתה זאת אף היא כשאלה כללית, אינה מעלה או מורידה לעניין זה. מעשה שבכל יום בבתי המשפט הוא, שבעלי דין מלבישים את טיעוניהם במחלצות כלליות מטעם כזה או אחר. בית המשפט אינו כבול לכך. גם העובדה שבתי משפט השלום והמחוזי נחלקו בפרשנותם, אף אם יש בה משום אינדיקציה לכך שהמקרה על פניו אינו בחינת פשיטא, עדיין אינה מצדיקה רשות ערעור בגלגול שלישי.

(2) הנורמות במקרה דנא מצויות בתקנות הבטיחות בעבודה השונות. למותר לציין כי הנטיה השיפוטית תהא, כעניין שבמדיניות, להרחיב את מעגל האחראים לבטיחות, הן כדי להשיג בטיחות פשוטה כמשמעה, הן כדי שקרבנות תאונות לא ייוותרו ללא סעד ו"יפלו בין הכיסאות", ואם נרצה "יפלו בין הכיסים", כיס עמוק או כיס נקוב. כך היה וכך יהיה. ברוח זו פורשה תקנה 6 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), נשוא ענייננו, בפסק דין מקיף מאת השופט (כתארו אז) ריבלין בע"א 3805/01 דואני נ' מלחי , פ"ד נז(3) 682, שם נמנו (עמ' 691-689) תכליות התקנה; המסקנה העולה היא, כי "יש לפרש את תקנה 6 בהתאם לפרשנות המרחיבה... לאמור: כי התיבות 'עבודות בניה' ו'פעולות בניה' משקפות את מכלול פעולות הבניה הנדרשות לשם השלמת הקמתו של הנכס, והיוצרות סיכון בטיחותי".

(3) לא למותר להזכיר, כי זה לשונה של תקנה 6:

" (א) הטיל המזמין את ביצוע הבניה על קבלן ראשי, יראוהו כמבצע הבניה לענין תקנות אלה והחובות המוטלות בתקנות אלה על מבצע הבניה מוטלות עליו.

(ב) מעסיק קבלן ראשי בביצוע פעולת בניה קבלני משנה, יראו את הקבלן הראשי כמבצע הבניה, כאמור בתקנת משנה (א).

(ג) הטיל המזמין את ביצוע פעולת הבניה על יותר מקבלן ראשי אחד, יראו את המזמין כמבצע הבניה לענין תקנות אלה והחובות המוטלות על מבצע הבניה מוטלות עליו.

(ד) הוראת תקנת משנה (ג) לא תחול אם קיבל אחד הקבלנים הראשיים על עצמו את האחריות הכוללת לביצוע הוראות תקנות אלה, אישר זאת בכתב ושלח הודעה על המינוי, כאמור בתקנה 2, למפקח העבודה האזורי שבאזורו מתבצעת העבודה".

(4) בנידון דידן סמך בית משפט השלום ידו על הפסיקה המרחיבה שפירשה את התקנה, וראה במשיבה מזמינה שלא הטילה את ביצוע הבניה על קבלן ראשי אחד, ולכן מצא לחייבה. הוא לא אבה לראות במבקש קבלן ראשי לצורך העניין. מנגד, בית המשפט המחוזי בחן את חומר הראיות ומצא מתוכו כי נכון לשלב שבו אירעה התאונה, היה המבקש הקבלן היחיד שעמו היתה התקשרות, ועל כן ראה בו בית המשפט קבלן ראשי; לא הוכח כי לאותה עת היתה התקשרות רחבה יותר עם קבלנים. אכן, לימים מן הסתם עתידות היו להיות התקשרויות נוספות, וכאלה אמנם היו לאחר שהעבודה נפסקה בשל התאונה המצערת; אך בעת התאונה היה דבר זה לוט בעתיד, ללא עיגון בעובדות הזמן והמקום - ובתיק עובדתי בראש וראשונה עסקינן.

(5) והנה אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות, ובפני בית המשפט מצוי איפוא המצב ששרר בעת התאונה, שבו היתה העבודה היחידה שבוצעה זו שהוזמנה מן המבקש, ואכן רק הוא ופועליו היו במקום בעת ביצוע העבודה. על כן אין מקום להתערבות בגלגול נוסף בראייתו כקבלן ראשי, משלא הוצגו ראיות להזמנת קבלנים אחרים. אין בכך כדי לפגוע כל עיקר בגישה הפסיקתית המרחיבה באשר לעבודות ולבטיחות; ולא הרי מקרה שבו היתה סדרת הזמנות ואין מקום לפצלה, לבין מקרה כגון הנידון דידן, שבו היתה חוליה ראשונה, אך לא נלוותה לה במועד הרלבנטי שרשרת. נזכור בגדרי צדק לפיצוי על הנזק, כי במקרה דנא פוצה עזבון המנוח קרבן התאונה.

(6) על כן איני נעתר לבקשה.