רע"א 1103/09 עו"ד אליעזר חדד נ. כהן עו"ד משה

א.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (סגני הנשיא חשין וחבש והשופט שפירא) מיום 18.1.09 בע"א 2099/08, בגדרו התקבל חלקית ערעור המשיבים על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (סגן הנשיא מוסק) מיום 23.1.08 בת"א 9169/01.

רקע וטענות בעלי הדין

ב.

על פי המתואר, המשיבים הפורמליים 2-1 (להלן הקונים ), אשר יוצגו דאז על ידי המשיב 1, רכשו דירה מבני הזוג אבוטבול (להלן המוכרים ), שהיו אותה עת בהליכי גירושין. המבקש ייצג את המשיבה הפורמלית 3 (להלן גב' אבוטבול ) בהליכי הגירושים ומכירת דירת המגורים של בני הזוג. בזמן נשוא העסקה היה המשיב 2 (להלן מר אבוטבול ) בהליכי פשיטת רגל. לאחר תשלום חלק מן התמורה בעבור הדירה ביקשו הקונים לבטל את העסקה בשל הפרות חוזה מצד המוכרים כפי שפורט בפסק דינו של בית משפט השלום. על כך הגישו המוכרים תביעה.

ג.

בפסק דינו הורה בית משפט השלום על ביטול העסקה והשבת התמורה ששולמה עד כה על ידי הקונים. נקבע, כי המשיב 1, עורך דינם של הקונים, התרשל בטיפול בעסקת המכר, וכי המבקש לא מילא את חובת הנאמנות שהוא חב כלפי הקונים ועשה בכספים כרצונו בשונה מהוראות ההסכם, ובכך הכשילוֹ. על כן ביטל בית המשפט את העסקה וחייב את המוכרים ואת עורכי הדין בהשבה: את גב' אבוטבול בהשבת סך של 165,400 ש"ח; את מר אבוטבול בהשבת סך של 108,400 ש"ח; את המשיב 1 בתשלום 169,300 ש"ח המהוים 60% מהנזק ובנוסף בהשבת שכר הטרחה שקיבל; ואת המבקש בתשלום 109,500 ש"ח, המהווים 40% מהנזק. עוד נקבע, כי המבקש יפצה את מר אבוטבול בסך 10,000 ₪, בהתחשב בחלקו היחסי בכישלון ההסכם.

ד.

על כך עירערו לבית המשפט המחוזי המבקש, מר אבוטבול והמשיב 1. בית המשפט דחה את ערעור המבקש, קיבל חלקית את ערעוריהם של מר אבוטבול והמשיב 1, וביטל את חיוב ההשבה שהוטל על מר אבוטבול בגין כספי התמורה ששילמו הקונים בעבור הדירה. נקבע, כי תביעתו של מר אבוטבול לא התיישנה. עוד נקבע, כי השימוש שעשה המבקש בכספים בניגוד להסכם היה בין הסיבות לביטולו, וכי עליו לפצות את מר אבוטבול בסך 30,000 ש"ח בגין ראש נזק זה, וכן בסך של 15,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין. בנוסף נקבע כי יש להפוך את חלוקת החובות בין עורכי הדין של הצדדים, כך שהמבקש ישא ב-60% מהנזק, ואילו המשיב 1 ישא ב-40% ממנו.

ה.

מכאן בקשת רשות הערעור. נטען, כי בית המשפט קמא טעה, ראשית, בסוגיית הרשלנות המקצועית של המבקש, בקבעו כי הלה חב חובת זהירות כלפי הקונים המיוצגים, וכי זו אף גבוהה מאחריותו של עורך דינם של הקונים - המשיב 1. עוד נטען, כי ביטול ההסכם לא נבע ממחדליו של המבקש בטיפול בכספי הנאמנות, וכי לא היה מקום להטיל עליו את האחריות לכך; בסוגיית מתן הפטור מהשבה למר אבוטבול וביטול חיובו "ביחד ולחוד" עם גב' אבוטבול נטען, כי אין לפטור מוכר מחובת השבתם של כספי תמורה, מקום בו כספים אלה שימשו להקטנת חובותיו לנושים, וכי היה על בית המשפט לקזז בין חיובי מר אבוטבול לבין חיוביו של המבקש; לבסוף נטען בסוגיית התיישנות תביעתו של מר אבוטבול, כי מרוץ ההתיישנות החל ביום 2.12.97 ואילו התביעה הוגשה רק בשנת 2005. הוטעם בהקשר זה, כי בקשה להודעת צד ג' ועמה בקשה להגשת תביעה שכנגד אינן יוצרות ארכה למרוץ ההתיישנות.

דיון והכרעה

ו.

לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. אין מקרה זה בא בקהלם של המקרים בהם תישקל רשות ערעור בגלגול שלישי - שכידוע ניתנת במשורה - על פי הקריטריונים שקבעה הפסיקה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור בע"מ , פ"ד לו(3) 123). אין עסקינן בסוגיות בעלות חשיבות משפטית וציבורית עקרונית החורגת ממחלוקת הצדדים לתיק. טענות המבקש, רובן ככולן, מופנות נגד קביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא, שלא קבע הלכות בסוגיות משפטיות, ובגין אלו לא יינתן ערעור שני (ראו למשל חמי בן-נון הערעור האזרחי 319, 320 מה' 2, (2004); ש' לוין, תורת הפרוצדורה הפלילית – מבוא ועקרונות יסוד, 213 (מה' 2, 2008 ).

ז.

אף לעיצומם של דברים, חוששני כי טועה המבקש בסברו, כי אינו חב - מהיותו בא כוחם של המוכרים - חובת זהירות כלפי הקונים. חובת נאמנותו של עורך דין כלפי מי שאינו לקוחו הוכרה זה מכבר בפסיקה, המסמנת מגמות של הגברת האחריות המוטלת על עורך הדין והרחבתה (כך הן במישור האזרחי: ע"א 2625/02 עו"ד נחום נ' דורנבאום , פ"ד נח(3) 385 - הנשיא ברק והשופטת חיות; ע"א 6645/00; עו"ד ערד נ' אבן , פ"ד נו(5) 365, 381 - השופט לוי; הן במישור המשמעתי: על"ע 1919/02 לשכת עורכי הדין נ' עו"ד מילשטיין (לא פורסם, 20.9.04) - השופט, כתארו אז, מצא). העובדה כי הקונים היו מיוצגים - אין בה כדי לשלול את חובת המבקש כלפיהם (ראו ע"א 751/89 מוסהפור נ' שוחט , פ"ד מו(4) 529, 538 - הנשיא שמגר). בנדון דידן נקבע בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, כי:

"עו"ד חדד אחראי לכך שבהסכם הוצג לקונים מצג לא נכון, לפיו, למעט שתי המשכנתאות שנזכרו בו, לא רבצה על הדירה כל התחייבות נוספת... עו"ד חדד לא פרע את המשכנתאות מיד עם קבלת הכספים שנועדו לכך. למעלה מחודש ימים עיכב את פירעון המשכנתא של בנק מרכנתיל-דיסקונט, בשלמו תחת זאת בניגוד להסכם לאיריס אבוטבול, לעצמו ולמתווך. את המשכנתא הגדולה יותר לבנק כרמל לא פרע כלל... וזאת על אף שגם לאחר שנטל מהכספים שהיו מיועדים לפירעונה, לצרכים אחרים, היו בידיו רוב רובם של הכספים לפירעון המשכנתא הזו."

כל אלה הובילו, על פי קביעותיהן של שתי הערכאות הקודמות, לביטולו של ההסכם. עוד נקבע, כי בנסיבות, האחריות לכישלון העסקה אינה מוטלת לפתחו של מר אבוטבול. קביעה זו מעוגנת בעובדות ואין יסוד להתערב בה. משכך, ביטול חיובו של מר אבוטבול בהשבה בדין יסודו.

ט.

סיכומם של דברים, אין בידי להיעתר לבקשה. משכך, מתייתר מאליו הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע התשלום למשיב 2, שהוגשה עמה.