רע"א 11063/08שוקי חטיב נ. משהב"ט אגף השיקום קצין התגמולים

1.

בפני

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ר' למלשטרייך-לטר), אשר דחתה את ערעורו של המבקש על החלטת הועדה הרפואית העליונה של משרד הביטחון בעניין אחוזי הנכות המוכרים לזכות המבקש על ידי המשרד.

2.

התשתית העובדתית הנה כדלקמן: המבקש במהלך שירותו הצבאי הסדיר החליק בטרמפיאדה ונחבל בגבו. עקב הפציעה, הוכר המבקש כנכה צה"ל בגין פגימות שונות. בשלב מאוחר יותר, פנה המבקש אל הועדה הרפואית המחוזית, בבקשה להעלות את אחוזי נכותו המוכרים, עקב החמרה במצבו. הועדה המחוזית קיבלה חלק מטענותיו של המבקש, ודחתה אחרות, ולאור קביעותיה הוסיפה אחוז מסוים לנכותו המוכרת של המבקש. על קביעות אלו ערער המבקש לוועדה הרפואית העליונה, וזו לא רק שדחתה את ערעורו, אלא גם החליטה לבטל את תוספת הנכות בה הסכימה להכיר הועדה הראשונה. על החלטת הועדה העליונה הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי.

3.

בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש. את הדחייה נימק בית המשפט בכך שהחלטת הועדה העליונה הייתה מנומקת כראוי, התייחסה לחוות הדעת הרלוונטיות, וכן, נקבע כי שימוש הועדה בסעיף 8 לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), התש"ל-1969 היה ראוי במסגרת הנסיבות. בנוסף, ציין בית המשפט כי הטענות המיוחסות לשיקול דעתה המקצועי של הועדה אינו כפוף לערעור בפני ערכאה זו, ועל כן דין הטענות כנגד הממצאים הרפואיים של הועדה להידחות.

4.

מרבית טענותיו של המבקש נוגעות להתנהלותה ולקביעותיה המקצועיות-רפואיות של הועדה בעניין מצבו הרפואי, הסיבות לסימפטומים אותם הוא חווה, והקשר הסיבתי בין שירותו הצבאי להחמרה במצבו. בנוסף, טוען הוא כי בית המשפט קמא לא נתן דעתו למלוא החומר הרפואי של המערער, כמו גם לחלק מהאסמכתאות המשפטיות והפסיקה להם הפנה. בנוסף טוען הוא כי החלטת הועדה העליונה בניגוד להכרעת הועדה המחוזית הייתה בלתי ראויה כיוון שהמבקש לא ערער על הכרעות אילו, וכן כי לאור זאת הנמקת הועדה לא היתה המספקת.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובפסיקת בית המשפט דלמטה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. כידוע, הכלל הוא כי בית משפט זה לא יענה לבקשה למתן רשות ערעור, אלא במקרים המעלים שאלה משפטית או עקרונית בעלת חשיבות ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). המקרה נשוא הבקשה אינו עומד בקריטריונים אלה, ואינו מעלה סוגיות החורגות מגבולות הסכסוך הנקודתי בין הצדדים.

הכלל הנהוג הוא כי ערכאת הערעור תימנע מהתערבות בממצאים עובדתיים של הערכאות דלמטה. כלל זה מקבל משנה תוקף כשמדובר בממצאים מקצועיים רפואיים אשר בית משפט זה אינו מהווה אסמכתא מקצועית לפסוק בהם, כפי שגם נאמר בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. כלל זה חל גם לגבי טענת המערער לגבי החלה שגויה של המושג "שלב בלתי מוסב" המופיע בתקנה 8 לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), תש"ל-1969, אשר יישומו מבוסס על קביעה רפואית של הועדה בעניין הסיבה להחמרה במצבו הרפואי של המבקש והקשר הסיבתי בין ההחמרה לשירותו הצבאי. כמו כן, אי התייחסות לכלל האסמכתאות אליהן הפנה המבקש אינו מהווה הצדקה לקבלת בקשה לרשות ערעור (רע"א 1901/99 כראם ואח' נ' זוהר (לא פורסמה, 30.05.99)). מפסק דינו של בית המשפט קמא עולה כי החלטות הועדה עברו תחת שבטו, וזה בחן אותן באופן מעמיק ומקיף, וסקר בפירוט את טענותיו השונות של המבקש, על כן, אין לומר כי בחינת הערכאה דלמטה הייתה שטחית או בלתי מספקת, אלא נהפוך הוא.

גם טענתו של המבקש כי חלק מתיקו הרפואי לא היה בפני בית המשפט קמא בעת הכרעתו דינה להידחות. בפני בית המשפט היו צילומים נבחרים מהתיק אותם הגיש המבקש עצמו, ויש להניח כי מדובר בכלל החומר התומך בטענותיו של המבקש. בערעור בפנינו לא ציין המבקש חומר עובדתי ספציפי אשר במידה והיה נחשף אליו בית המשפט קמא היה עשוי לשנות החלטתו.

לבסוף, אין לקבל את טענתו של המבקש כי לא ראוי היה שהועדה הרפואית העליונה תשנה החלטתה של הועדה המחוזית וזאת כיוון שהערעור אותו הגיש המבקש לא נגע בקביעות ששונו על ידי הועדה העליונה. תקנה 4 לתקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה), תשכ"ד-1964 קובעת מפורשות כי "הועדה רשאית לאשר החלטת הועדה הרפואית, לבטלה או לשנותה, בין שנתבקשה לעשות זאת ובין שלא נתבקשה" , על כן, אין פסול בהתערבותה של הועדה העליונה במקרה זה. טענת המבקש כי הנמקת הועדה הייתה בלתי מספקת ולא עמדה בסטנדרט המוכתב על ידי הפסיקה נבחנה גם היא לעומקה על ידי בית המשפט המחוזי אשר קבע כי טענה זו שגויה מבחינה עובדתית, וקבע כי דין הטענה להידחות. יש לציין כי להחלטה אף מצורף פרוטוקול הועדה אשר פורס בפירוט רב את הבסיס להחלטת הועדה והדיון בעניינו של המבקש. על שום כך, מאמצת אני את קביעתו של בית המשפט המחוזי בעניין זה.

לאור כל זאת, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה – אין צו להוצאות.

ניתנה יום, י"ג בניסן תשס"ט (7.4.09).

ש ו פ ט ת

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

08110630_B03.doc

עכ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il