פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
11069/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקש:
פלאח גזאל
נ ג ד
המשיב:
קצין תגמולים
בקשת רשות ערעור על פסק-דין
בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 3.12.02 בע"א 2345/02, שניתן על-ידי כבוד
השופטים ב' גילאור, י' דר ו-א' שיף
בשם המבקש: עו"ד דוד שלי
בשם המשיב: עו"ד שלמה פרידלנדר
החלטה
המבקש הגיש למשיב תביעה להכרת נכות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (להלן: החוק) בגין כאבים בגב התחתון ופריצת דיסק (להלן: המחלה) שנגרמו לטענתו עקב תאונה שאירעה במהלך שירותו הצבאי (להלן: התאונה).
בהחלטתו מיום 12.1.00 דחה המשיב את תביעתו של המבקש בקובעו, כי אין קשר בין המחלה ובין החבלה שנגרמה לו בעקבות התאונה; זאת בהסתמך על הבדיקות והנימוקים שבחוות-הדעת הרפואית מטעם המשיב.
המבקש ערער על קביעה זו לוועדת ערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) בבית-משפט השלום בחיפה (להלן: ועדת הערר), אשר דחתה את עררו של המבקש. הוועדה ציינה, כי תלונתו הראשונה של המבקש על כאבי גב הייתה רק כעבור ארבע שנים מיום התאונה, ופריצת הדיסק אצלו אובחנה אחת-עשרה שנים לאחר התאונה. הוועדה הטעימה, כי מעיון בתיקו הרפואי של המבקש עולה שהמערער סבל מכאבי גב עובר לחבלה הנטענת. בנסיבות אלה העדיפה הוועדה את חוות-הדעת מטעם המשיב, על-פני חוות-דעת של מומחים מטעם המבקש, ממנה עולה כי התאונה לא גרמה למבקש כל נכות ולא החמירה את כאבי הגב שהיו לו קודם לכן.
המבקש ערער על החלטה זו לבית-המשפט המחוזי בחיפה, אשר דחה את ערעורו של המבקש בקובעו, כי התשתית העובדתית עליה התבססה ועדת הערר הנה איתנה, וכי חוות-הדעת של המומחים מטעם המבקש מבוססות על תשתית עובדתית מוטעית.
מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, בגדרה טען המבקש, בין יתר, כי ועדת הערר ביססה את פסק-דינה על יסוד עובדות מוטעות. כמו-כן, חזר המבקש על טענותיו בפני בית-המשפט המחוזי.
המשיב תמך את תשובתו בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי.
הגעתי לכלל דעה, כי יש לדחות את הבקשה, שכן עיקרה בטענות שבעובדה, שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בהן, ומשמצאתי כי ההליך היה תקין, והוועדה אכן הייתה ערה למכלול הראיות והטענות, אין מקום להתערבות בית-משפט זה.
הבקשה נדחית איפוא.
ניתנה היום, ג' באייר תשס"ג (5.5.03).
ש
ו פ ט
ת