החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 111/19 פרי אור בע"מ נ. רשות מקרקעי ישראל

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · סמכות עניינית - בית משפט לעניינים מינהלייםבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, שקבע כי הסמכות לדון בתביעת פיצוי בגין הפקעת מקרקעין נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים. נקבע כי שאלת חוקיות ההפקעה היא מרכזית ואינה טפלה לתביעת הפיצוי. לפיכך אין מקום להתערבות, והבקשה נדחתה ללא צו להוצאות.

העובדות

המבקשת הגישה תביעה לסעד הצהרתי לכלול מקרקעין שנחכרו על ידה והופקעו לטענתה שלא כדין בהסכם השבה ופיצוי. ברקע עמדה הודעת הוועדה המקומית משנת 2011 על העברת הקניין למוסד התכנון. בית המשפט המחוזי קבע כי הסמכות נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים והורה למבקשת להודיע אם תמחק את התביעה או תעבירה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הסמכות העניינית לדון בתביעה לפיצוי בגין הפקעת מקרקעין נתונה לבית המשפט המחוזי או לבית המשפט לעניינים מינהליים?
  2. 2.האם שאלת חוקיות ההפקעה היא טפלה לתביעת הפיצוי או שאלה מרכזית העומדת בפני עצמה?

הלכות

  1. 1

    שאלת חוקיות הפקעת המקרקעין היא שאלה מרכזית ואינה טפלה לשאלת הפיצוי, ולכן דרך המלך להשיג על החלטת רמ"י היא עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים

    ״שאלה זו, קרי, חוקיות הפקעת המקרקעין, היא שאלה מרכזית בענייננו ואינה טפלה לשאלת הפיצוי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • סמכות עניינית
  • בית משפט לעניינים מינהליים
  • חוקיות ההפקעה
  • הפקעת מקרקעין
  • פיצוי
  • תקיפה עקיפה
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

111/19

לפני:

כבוד השופט נ' סולברג

המבקשת:

פרי אור בע"מ

נ ג ד

המשיבות:

1. רשות מקרקעי ישראל

2. הועדה המקומית לתכנון ובניה אשקלון

3. עיריית אשקלון

בקשת רשות ערעור על

החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 12.12.2018 בת.א. 40696-07-18 שניתנה על

ידי כבוד השופטת ח' קיציס

בשם המבקשת:

עו"ד יורם תובל

החלטה

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ח' קיציס ) מיום 12.12.2018 בת"א 40696-07-18, בגדרה נקבע כי הסמכות העניינית לדון בתביעת המבקשת נתונה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, ומשכך יש למחוק את ההליך או להעבירו לערכאה המוסמכת.

2.

ביום 17.7.2018 הגישה המבקשת תביעה לסעד הצהרתי המורה למשיבה 1 (להלן: רמ"י ) לכלול בהסכם השבה ופיצוי שנחתם בין הצדדים (להלן: ההסכם ), מקרקעין שנחכרו על-ידי המבקשת ואשר לטענתה הופקעו שלא כדין (להלן: המקרקעין ). ברקע התביעה עומדת הודעת המשיבה 2, הוועדה המקומית לתכנון ובניה אשקלון, מחודש יולי 2011, שלפיה המקרקעין יהיו לקניינה המוחלט מיום פרסום ההודעה. עוד יצוין, כי ההסכם בין רמ"י לבין המבקשת נחתם ביום 25.5.2017, עניינו בשטח אחר שהופקע, וזאת בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1470. כאמור, בכתב התביעה עתרה המבקשת לכלול את יתרת השטח בהסכם דנן.

3.

ביום 25.11.2018 התקיים בבית המשפט המחוזי דיון מקדמי בטענות הצדדים. בהחלטתו מיום 12.12.2018 קבע בית המשפט כי טענת המבקשת נגד חוקיות ההפקעה אינה טפלה לתביעתה לפיצוי. לאמיתו של דבר זו הטענה העיקרית המצויה במחלוקת בין הצדדים: " שאלת חוקיות ההפקעה היא המסד עליו מבוססת עילת התביעה לקבלת פיצוי בגין הקרקע שהופקעה. על כן בית המשפט לעניינים מינהליים הוא האכסניה המתאימה לברר את טענת התובעת בדבר חוקיות הוראת ההפקעה בתכנית". בית המשפט הורה אפוא למבקשת להודיע אם ברצונה למחוק את התביעה או להעבירה לבית המשפט לעניינים מינהליים.

מכאן הבקשה שלפנַי.

4.

המבקשת טוענת כי הסעד העיקרי בתביעה הוא סעד כספי – פיצוי בגין השטח שהופקע ולא נכלל בהסכם. משכך, לשיטת המבקשת שאלת חוקיות ההפקעה היא שאלה נלווית וטפלה לסעד העיקרי המתבקש. לשון אחר, לא בתקיפה ישירה של המעשה המנהלי עסקינן, כי אם בתקיפה עקיפה לשם ההכרעה בסעד המרכזי. המבקשת טוענת כי הדרך המוצעת על-ידה היא גם הדרך היעילה והנכונה, שכן ניהול ההליך בבית המשפט לעניינים מינהליים בעניין חוקיות ההפקעה יחייב אותה בניהול הליך נוסף לגבי הפיצוי. עוד טוענת המבקשת, כי שיקולי צדק ואינטרסים ציבוריים מחייבים את המסקנה אליה הגיעה.

5.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובנימוקיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי צורך להיזקק לתשובה מאת המשיבות.

6.

דעתי כדעתו של בית המשפט המחוזי, כי דרך המלך להשיג על החלטת רמ"י שלא לכלול את המקרקעין מושא הבקשה בהסכם היא הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, באשר הוא המוסמך לדון בשאלת חוקיות ההפקעה. שאלה זו, קרי, חוקיות הפקעת המקרקעין, היא שאלה מרכזית בענייננו ואינה טפלה לשאלת הפיצוי. משאלו הם פני הדברים, אין הצדקה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.

7.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה

היום, ז' באדר א' התשע"ט (12.2.2019).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1שאלת חוקיות הפקעת המקרקעין היא שאלה מרכזית ואינה טפלה לשאלת הפיצוי, ולכן דרך המלך להשיג על החלטת רמ"י היא עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים