רע"א 11105/08ירון דהאן נ. מדינת ישראל (משרד הביטחון)

א.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (סגנית הנשיא קובו) מיום 17.12.08 בבש"א 19231/08 (ע"א 1990/08), שדחתה את בקשת עיכוב הביצוע של פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (השופטת ערקובי) בת"א 65007/06 מיום 9.3.08, לפינוי המבקש מנכס המוחזק על-ידיו. קדמה להחלטת בית המשפט המחוזי החלטתו של בית משפט השלום מיום 5.10.08 שלא לעכב את ביצוע פסק דינו (בש"א 167874/08).

ב.

בית משפט השלום בתל אביב פסק, כי על המבקש לפנות את הדירה בה גר בעבר אביו המנוח, שהוכר כנכה צה"ל והוכרז כ"נכה נצרך", וזכה למגורים בדירה במסגרת קרן ה"עזרה לזולת" של משרד הביטחון. האב נפטר ב-2002, ובשנת 2006 הגישה המדינה תביעה בסדר דין מקוצר לפינוי המבקש. בית משפט השלום הכריע כי למבקש אין זכויות בדירה, ועל כן דחה את עתירתו לרשות להתגונן, אך זאת תוך דחיית הפינוי בשלושה חודשים (מיום 9.3.08). המבקש עתר לעיכוב ביצועו של פסק הדין עד להכרעה בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי. בית משפט השלום נמנע מעיכוב הביצוע, אך דחה את מועד הפינוי ליום 1.1.09, לצרכי התארגנות של המבקש, מתוך שהתרשמה כי המבקש "פועל למימוש זכויותיו בערכאה המתאימה".

ג.

גם בית המשפט המחוזי דחה בקשה לעיכוב הביצוע, בנמקו הכרעתו בכך שסיכויי הערעור קלושים, שכן לפי הוראותיו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959, אין למבקש זכות להחזיק בדירה; הדירה הושכרה למגוריו של נכה, אביו המנוח של המבקש, והמנוח או משפחתו לא השלימו בימי חייו פעולות לרכישתה; וכיום אין הנוהל הרלבנטי של משרד הביטחון מאפשר זאת. על פי סעיף 1 לחוק הנכים מוגדר "בן משפחה של נכה" ככולל ילדים שטרם מלאו להם 21 שנה. המבקש מעל גיל זה, ועל כן אינו בחזקת בן משפחה הזכאי לרכוש את הדירה לאחר פטירתו של המנוח.

ד.

כלפי הכרעה זו מופנית הבקשה הנוכחית. המבקש מתמקד בטענה משפטית יחידה, והיא כי לו זכות להחזיק בדירה מושא הבקשה, לא על פי חוק הנכים, אלא על פי דיני הדיור הציבורי. נטען, כי משהוענקה לנכה זכות לדירה בהמלצת אגף השיקום של משרד הביטחון, הדין החל על זכויות הנכה ושאריו בדירה אינו חוק הנכים, אלא דיני הדיור הציבורי, ובכללם חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998 וחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998. לטענת המבקש, מדינת ישראל, בהשכירה נכסים על פי המלצת אגף השיקום של משרד הביטחון, פועלת כגוף ציבורי המשכיר דירות למעוטי אמצעים, ועל כן חלים עליה החוקים הללו, ולפיהם דייר ממשיך הזכאי לממש את זכויות הזכאי מוגדר גם כבן שהתגורר עם הזכאי בדירה תקופה של שלוש שנים עובר לפטירתו, ללא מגבלת גיל.

ה.

לאחר עיון אין בידי להיעתר לבקשה. על פני הדברים, נראה כי בפני הערעור ניצבת משוכה גבוהה, בלא שאטע מסמרות, ככל שיש חריפות בטענה בדבר תחולת דיני הדיור הציבורי, מסופקני בה. המדובר בנידון דידן במאטריה ספציפית ובחקיקה ספציפית. חקיקת השיקום של נכי צה"ל ומשפחות שכולות. הוראת משרד הביטחון 45.24 שעניינה רכישת דירות על-ידי זכאי משרד הביטחון כרוכה בנידון דידן בחוק הנכים, וזה מקנה זכויות ככלל לילד שלא מלאו לו 21. גם התמונה העובדתית כפי שנקבעה על-ידי בית משפט השלום אינה תומכת על פניה במבקש, וכפי שציין בית המשפט –

"הנתבע העלה טענה בדבר רשות וביצוע שיפוצים, המדובר בטענות בעלמא, שלא פורטו כדבעי, ומעבר לכך הסתברו כחסרות בסיס עובדתי כלשהו.

כך לדוגמא הוגשו במסגרת התצהיר קבלות, כאשר הסתבר כי הקבלות הינן מחודשים ינואר ופברואר, כאשר נטען כי השיפוץ נעשה בעקבות דו"ח של עובדת סוציאלית שנערך בכלל בחודש מאי לאחר מכן.

עוד הסתבר כי גם הטענה שהנתבע התגורר בדירה לפני פטירתו של המנוח, אינה מבוססת כדבעי, כאשר הסתבר כי הנתבע היה נשוי ובתקופת נישואיו כלל לא התגורר בדירה. הנתבע טען כי המנוח לא קיבל כל עזרה והסתבר כי אגף השיקום דאג להעמדת עובדת לעזרה, ולדברי הנתבע בחקירתו המדובר בשעה ביום. הסתבר כי אותה עובדת הצהירה כי לא מתגורר אף אחד בדירה עם המנוח, דבר שהנתבע הכחיש. הנתבע לא ידע באיזה שנים היה נשוי, כלומר, מהי התקופה בה בוודאי שלא התגורר עם אביו, מתי התגרש וחזר לגור עימו".

בית המשפט אמנם ציין כי לא דחה את הבקשה בשל אמון או אי אמון בעדות המבקש, אלא כיוון שלא מצא כי למבקש זכות בדירה, ואולם אין להתעלם מן הקשיים העולים, אף לשיטתו, מכל האמור.

ו.

כל כך באשר לסיכויי הערעור. באשר למאזן הנוחות, פינוי אמנם אינו עניין בעלמא, אך המבקש מצוי בדירה מזה כשבע שנים, מאז מות אביו, ללא תשלום, ואם יזכה בערעור, ניתן יהיה להעניק לו זכויות בדירה ציבורית. דירה זו היא משאב ציבורי, שיש לחלקו באופן שויוני והגון. אין מקום לאפשר למבקש להמשיך להחזיק (ללא תמורה) בדירה בה נקבע עד הנה כי אין לו זכויות, בעוד שהנכס יכול לעמוד לרשותם של נכים אחרים.

ז.

כאמור, לא אוכל להיעתר לבקשה.