רע"א 1113/02 העמותה לקידום וארגון העדה הדרוזית נ. ועדת המינויים לקאדים מד

זה.בעתירה הקודמת טענה העותרת כי המשיב 3 – מי שכיהן כיו"ר ועדת הניהול של ההקדשים – נדרש על פי סעיף 21 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג-1962 (להלן: החוק) להפסיק מלכהן בתפקידו זה עם מינויו לכהונת קאדי מד'הב. ואכן, כעולה מן ההודעה שמסר היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט במסגרת הדיון בעתירה הקודמת, ויתר המשיב 3 על תפקידו כיו"ר ועדת הניהול של ההקדשים. עתה, ערב המועד שנקבע להשבעתו של המשיב 3 כקאדי מוגשת עתירה חדשה זו המונחת לפנינו, המסתמכת על הטענה כי התפטרותו של המשיב 3 מכהונתו כיו"ר ועדת הניהול של ההקדשים, החלפתו, ומסירת מפתחות קופות ההקדשים, נעשתה תוך הפרת צו שיפוטי, משלא קיבלה את אישורו של בית הדין הדתי הדרוזי. לטענתה, אישור זה נדרש נוכח הסכם משנת 1997 שקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הדתי הדרוזי ואשר נוגע לשאלת ניהול ההקדשים.

דין העתירה להידחות על הסף בשל העדר עילה. כפי שציין, בא-כוח המדינה בהודעתו, נוכח הוראת סעיף 21 לחוק ברור כי המשיב 3 מנוע מלקחת חלק כלשהו בניהול ההקדשים מעת השבעתו כקאדי מד'הב. הוראה זו גוברת על כל הוראה אחרת אף אם מצויה היא בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הדתי הדרוזי. מכל מקום, משוויתר המשיב 3 על תפקיד יו"ר ועדת ההקדשים, ברור כי כל מחלוקת ביחס לזהות מחליפו אינה משליכה על מינויו כקאדי. מעבר לאמור, כעולה מתגובת המדינה אין כל כוונה לפתוח בחקירה פלילית עקב תלונה שהוגשה כנגד המשיב 3 בגין הפרת צו שיפוטי.

אשר על כן, העתירה נדחית.