רע"א 1114/06 אוגניה דרעי נ. אריאלה הרלב

1.המשיבים הגישו תביעה כנגד המבקשים לבית משפט השלום בחיפה, והמבקשים הגישו תביעה שכנגד. ביום 3.11.05 נתן בית המשפט (כב' השופט י' רטנר) פסק דין בהעדר המשיבים לאחר שלא היתה התייצבות מטעמם. בפסק הדין הורה בית המשפט על מחיקת תביעת המשיבים ועל קבלת תביעת המבקשים. לפיכך הורה בית המשפט למשיבים לשלם למבקשים יותר ממיליון ₪ בגין תביעתם וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 50 אלף ₪. ביום 19.12.05 ניתנה החלטה לפיה התקבלה בקשת המשיבים לבטל את פסק הדין שניתן, לאחר שבית המשפט שוכנע שאי הופעת המשיבים היתה על רקע חילוקי דעות עם בא כוחם ולא מתוך זלזול בבית המשפט.

2.המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ש' וסרקרוג). ביום 15.1.06 דחה בית המשפט את בקשתם מבלי לבקש את תגובת המשיבים. בית המשפט ציין כי אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב באופן ניהולו של התיק על ידי הערכאה הדיונית. בית המשפט אמנם סבר כי יתכן והיה ראוי כי בית משפט השלום יפסוק הוצאות כנגד המשיבים ו/או יורה להם להפקיד עירבון, אך מאחר שלמבקשים עומדת הזכות לשוב ולהעלות בקשתם לפסיקת הוצאות או לקביעת עירבון, לא מצא בית המשפט המחוזי טעם להתערב בעניין זה.

3.בבקשת רשות ערעור זו טוענים המבקשים כי שתי הערכאות דלמטה התעלמו מטענתם כי בקשת המשיבים לביטול פסק הדין ניתנה ללא ביסוס סיכויי תביעתם והגנתם בתביעה שכנגד, ולפיכך לא היה מקום לבטל את פסק הדין שניתן.

4.דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית החורגת מעניינם של הצדדים להכרעה בה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). אמנם צודקים המבקשים כי היה על בית המשפט לבחון את סיכויי תביעתם של המשיבים וסיכויי הגנתם בתביעה שכנגד לצד הסיבה לאי התייצבותם (ראו ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ , פ"ד מז(4) 133 (1993)). עם זאת, לא השתכנעתי כי בדיעבד נגרם למבקשים עיוות דין. ראשית יצוין, כי ככל שהסיבה לאי ההתייצבות משכנעת יותר כך נדרש לייחס משקל קטן יותר לשאלת סיכויי התביעה ( שם ). שנית, ביטול פסק הדין פותח את ההליך מחדש ומתיישב עם הרצון לאפשר לבעל דין להשמיע את דבריו וטענותיו. שלישית, פסק הדין שניתן, מלבד מחיקתו את תביעת המשיבים, מחייב את המשיבים בתשלום סכומים נכבדים ביותר. בנסיבות אלו ראוי לאפשר למשיבים, אשר נתנו טעם למחדלם, להמשיך ולנהל את ההליך.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.