רע"א 11180/07 רון משגב נ. עיריית יבנה

המבקש, בעת שהיה כבן 13, נפגע בעינו הימנית במהלך "חימום" שנערך לפני משחק כדור-עף שבו התעתד להשתתף. כדור שהונחת על-ידי שחקן הקבוצה היריבה ניתז מן הקרקע ופגע במבקש, בזמן שזה האחרון רכן לרכוס את שרוכי נעליו. כיום ידוע כי לעינו של המערער נגרם נזק. המבקש הגיש תביעה נזיקית ועיקר טענותיו כוונו כלפי התנהגות המאמנת של הקבוצה בזמן האירוע ולאחריו. בין היתר נטען כי המאמנת לא הפנתה אותו במועד לטיפול רפואי ולא קיימה את חובת הדיווח להורים. בית משפט השלום דן באריכות בכל הטענות שהועלו, ובא לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. נמצא, כי בנסיבות העניין לא הפרה המאמנת את חובת הזהירות שהיתה מוטלת עליה. בית המשפט המחוזי לא ראה להתערב בפסק-הדין, ואישר את מסקנותיה של הערכאה הראשונה בכל הנוגע לסבירות שיקול דעתה ופעולותיה של המאמנת בהינתן הנתונים שהיו בפניה.

המבקש סבור כי המקרה שבפנינו מקים עילה לדיון ב"גלגול שלישי", כיוון שהוא מעורר שאלות משפטיות הנוגעות לחובת הזהירות "הקונקרטית" של מורה כלפי קטין שנפגע בפעילות ספורטיבית, ולנפקות הנזיקית של הוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך ביחס לחובת ההפניה לטיפול רפואי. המבקש גורס כי יש לקבוע בנושאים אלה הלכה אחידה וברורה. המבקש סבור כי בנסיבות המקרה הופרה חובת הזהירות מצד המורה-המאמנת וכן הופרה חובה חקוקה המעוגנת בחוזר מנכ"ל. הוא מדגיש, כי עצם העובדה שהוא-עצמו לא חפץ להתפנות לבית חולים אינה פוטרת את המורה-המאמנת מחובתה.

דין הבקשה להידחות. המבקש שב ומלביש על טענותיו לבוש של שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית, אולם מקובלים עלינו בעיקרם דבריו של בית המשפט המחוזי, כי "שעה שבוחנים את טענותיו של המערער אחת לאחת, מתגלה כי המערער העטה את טענותיו בכסות משפטית. דא עקא, בהסירנו כסות זו, מתברר כי בטענות של עובדה קא עסקינן". בסופו של יום, המסקנות שאליהן הגיעו הערכאות הקודמות נשענות על בחינה פרטנית של נסיבות המקרה, ובעיקר, אופן התנהלות המאמנת לנוכח הנתונים שהיו בפניה, לרבות מצבו הנחזה של המבקש (היעדר סימני פגיעה), נתוניו האישיים, דברים שהשמיע באזני המאמנת וחוסר רצונו להתפנות לבית החולים. גם הפעולות שבהן נקטה המאמנת לצורך יידוע ההורים (מסירת פתק המיועד להורים ולמחרת, קיום שיחת טלפון עם האב), נמצאו סבירות בנסיבות העניין. בכל אלה אין להתערב.

אך מובן הדבר שאין בהכרעה במקרה זה כדי לשלול את הצורך העקרוני ליתן מענה הולם, לרבות פנייה לגורם רפואי במידת הצורך, בכל מקרה שבו קיימת פגיעה במהלך פעילות ספורטיבית או אחרת, במסגרת בית הספר.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.